פסוקי השופרות המובאים מהנביאים
בכל אחת מברכות מלכויות זכרונות ושופרות הנאמרות במוסף של ראש השנה מובאים פסוקים מהתורה, מהנביאים, ומהכתובים. בפסוקי השופרות הנאמרים מהנביאים נאמר:
כל יֹשבי תבל ושֹכני ארץ, כִּנשֹא נס הרים תראו וכִתקֹע שופר תשמָעו.
(ישעיהו יח, ג)
והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האֹבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, והשתחוו לד' בהר הקֹדש בירושלים.
(ישעיהו כז, יג)
וד' עליהם יראה, ויצא כברק חצו, וד' אלקים בשופר יתקע, והלך בסערות תימן.
(זכריה ט, יד)
שני הפסוקים הראשונים מדברים בקיבוץ גלויות.
הפסוק השלישי מדבר על פורענות על הגויים, שרש"י וראב"ע ורד"ק פירשוהו על יון. אבל כתב האברבנאל:
וכבר פירשו בספרי (בהעלותך עז) זה הפסוק על הגאולה העתידה. אמרו: לפי שנאמר 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול' (ישעיהו כז, יג המובא לעיל), אבל איני יודע מי יתקע. תלמוד לומר: 'וד' אלקים בשופר יתקע'.
מדברי האברבנאל נראה שלפי הספרי כוונת הפסוק היא לקיבוץ גלויות, בדומה לשני הפסוקים הראשונים שהובאו מדברי הנביאים!
המלבי"ם פירש שחלקו הראשון של הפסוק "וד' עליהם יראה ויצא כברק חצו", מדבר על מלחמת המכבים ביונים, אך סוף הפסוק "וד' אלקים בשופר יתקע והלך בסערות תימן" מדבר על מלחמת גוג ומגוג:
במלחמה האחרונה של גוג ומגוג ד' אלקים בשופר יתקע, לקבץ הנדחים מארבע כנפות הארץ, כמו שנאמר: 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האֹבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים'.
לפי זה שלושת הפסוקים מדברי הנביאים מדברים על קיבוץ גלויות ישראל לארץ ישראל!
האם יש קשר מהותי בין קיבוץ הגלויות לראש השנה?
יש לשאול: האם פסוקים אלו הובאו רק מפני שנזכר בהם השופר, או שמא יש קשר מהותי בין קיבוץ הגלויות לראש השנה?
נראה שודאי יש קשר מהותי בין קיבוץ הגלויות לראש השנה, שכן, ראש השנה הוא יום המלכת ד' על העולם, ועל ידי קיבוץ הגלויות מתגלה מלכות ד' בעולם!
כך אומרים אנו בתפילת מוסף: "אבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה, והופע והנשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגוים, ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ".
מה הקשר בין קיבוץ גלוית למלכות ד'?
מלכות ד' על העולם מתגלה דרך עם ישראל, שנמצא בארץ ישראל, ומקיים את רצון ד', ועל ידי כך מלמד את העולם כולו שד' שולט בעולם. וכאשר גלינו מארצנו היה בכך חילול שם ד', כמו שנאמר בספר יחזקאל (לו, כ): "ויחללו את שם קדשי באמֹר להם: עם ד' אלה, ומארצו יצאו". ופירש רש"י: "ולא היה יכולת בידו להציל את עמו ואת ארצו". וכאשר עם ישראל חוזר לארצו יש בכך קידוש שם ד', וגילוי מלכות ד', כמפורש שם ביחזקאל בהמשך הנבואה.
יש לציין שגם בתפילת הקרבנות, הנאמרת בכל יום, אנו אומרים: "קבץ נפוצות קויך מארבע כנפות הארץ, יכירו וידעו כל באי עולם כי אתה הוא האלקים לבדך, עליון לכל ממלכות הארץ".
וכן בתפילת "והוא רחום" הנאמרת בימים שני וחמישי: "אבינו, אב הרחמן, הראנו אות לטובה, וקבץ נפוצותינו מארבע כנפות הארץ, יכירו וידעו כל הגוים כי אתה ד' אלקינו".
יהי רצון שנזכה בקרוב לקיבוץ כל גלויותינו ולהתגלות שם ד' עלינו ועל כל העולם כולו.