תנ"ך על הפרק - ישעיה יח - פסוקי השופרות המובאים מהנביאים / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

ישעיה יח

352 / 929
היום

הפרק

ה֥וֹי אֶ֖רֶץ צִלְצַ֣ל כְּנָפָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר מֵעֵ֖בֶר לְנַֽהֲרֵי־כֽוּשׁ׃הַשֹּׁלֵ֨חַ בַּיָּ֜ם צִירִ֗ים וּבִכְלֵי־גֹמֶא֮ עַל־פְּנֵי־מַיִם֒ לְכ֣וּ ׀ מַלְאָכִ֣ים קַלִּ֗ים אֶל־גּוֹי֙ מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט אֶל־עַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֚וֹי קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֔ה אֲשֶׁר־בָּזְא֥וּ נְהָרִ֖ים אַרְצֽוֹ׃כָּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שׁוֹפָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ׃כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔יאשקוטהאֶשְׁקֳטָ֖הוְאַבִּ֣יטָה בִמְכוֹנִ֑י כְּחֹ֥ם צַח֙ עֲלֵי־א֔וֹר כְּעָ֥ב טַ֖ל בְּחֹ֥ם קָצִֽיר׃כִּֽי־לִפְנֵ֤י קָצִיר֙ כְּתָם־פֶּ֔רַח וּבֹ֥סֶר גֹּמֵ֖ל יִֽהְיֶ֣ה נִצָּ֑ה וְכָרַ֤ת הַזַּלְזַלִּים֙ בַּמַּזְמֵר֔וֹת וְאֶת־הַנְּטִישׁ֖וֹת הֵסִ֥יר הֵתַֽז׃יֵעָזְב֤וּ יַחְדָּו֙ לְעֵ֣יט הָרִ֔ים וּֽלְבֶהֱמַ֖ת הָאָ֑רֶץ וְקָ֤ץ עָלָיו֙ הָעַ֔יִט וְכָל־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ עָלָ֥יו תֶּחֱרָֽף׃בָּעֵת֩ הַהִ֨יא יֽוּבַל־שַׁ֜י לַיהוָ֣ה צְבָא֗וֹת עַ֚ם מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט וּמֵעַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֣וֹי ׀ קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּזְא֤וּ נְהָרִים֙ אַרְצ֔וֹ אֶל־מְק֛וֹם שֵׁם־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַר־צִיּֽוֹן׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

פסוקי השופרות המובאים מהנביאים

בכל אחת מברכות מלכויות זכרונות ושופרות הנאמרות במוסף של ראש השנה מובאים פסוקים מהתורה, מהנביאים, ומהכתובים. בפסוקי השופרות הנאמרים מהנביאים נאמר:

כל יֹשבי תבל ושֹכני ארץ, כִּנשֹא נס הרים תראו וכִתקֹע שופר תשמָעו.
(ישעיהו יח, ג)
והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האֹבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, והשתחוו לד' בהר הקֹדש בירושלים.
(ישעיהו כז, יג)
וד' עליהם יראה, ויצא כברק חצו, וד' אלקים בשופר יתקע, והלך בסערות תימן.
(זכריה ט, יד)

שני הפסוקים הראשונים מדברים בקיבוץ גלויות.

הפסוק השלישי מדבר על פורענות על הגויים, שרש"י וראב"ע ורד"ק פירשוהו על יון. אבל כתב האברבנאל:

וכבר פירשו בספרי (בהעלותך עז) זה הפסוק על הגאולה העתידה. אמרו: לפי שנאמר 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול' (ישעיהו כז, יג המובא לעיל), אבל איני יודע מי יתקע. תלמוד לומר: 'וד' אלקים בשופר יתקע'.

מדברי האברבנאל נראה שלפי הספרי כוונת הפסוק היא לקיבוץ גלויות, בדומה לשני הפסוקים הראשונים שהובאו מדברי הנביאים!

המלבי"ם פירש שחלקו הראשון של הפסוק "וד' עליהם יראה ויצא כברק חצו", מדבר על מלחמת המכבים ביונים, אך סוף הפסוק "וד' אלקים בשופר יתקע והלך בסערות תימן" מדבר על מלחמת גוג ומגוג:

במלחמה האחרונה של גוג ומגוג ד' אלקים בשופר יתקע, לקבץ הנדחים מארבע כנפות הארץ, כמו שנאמר: 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האֹבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים'.

לפי זה שלושת הפסוקים מדברי הנביאים מדברים על קיבוץ גלויות ישראל לארץ ישראל!

האם יש קשר מהותי בין קיבוץ הגלויות לראש השנה?

יש לשאול: האם פסוקים אלו הובאו רק מפני שנזכר בהם השופר, או שמא יש קשר מהותי בין קיבוץ הגלויות לראש השנה?

נראה שודאי יש קשר מהותי בין קיבוץ הגלויות לראש השנה, שכן, ראש השנה הוא יום המלכת ד' על העולם, ועל ידי קיבוץ הגלויות מתגלה מלכות ד' בעולם!

כך אומרים אנו בתפילת מוסף: "אבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה, והופע והנשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגוים, ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ".

מה הקשר בין קיבוץ גלוית למלכות ד'?

מלכות ד' על העולם מתגלה דרך עם ישראל, שנמצא בארץ ישראל, ומקיים את רצון ד', ועל ידי כך מלמד את העולם כולו שד' שולט בעולם. וכאשר גלינו מארצנו היה בכך חילול שם ד', כמו שנאמר בספר יחזקאל (לו, כ): "ויחללו את שם קדשי באמֹר להם: עם ד' אלה, ומארצו יצאו". ופירש רש"י: "ולא היה יכולת בידו להציל את עמו ואת ארצו". וכאשר עם ישראל חוזר לארצו יש בכך קידוש שם ד', וגילוי מלכות ד', כמפורש שם ביחזקאל בהמשך הנבואה.

יש לציין שגם בתפילת הקרבנות, הנאמרת בכל יום, אנו אומרים: "קבץ נפוצות קויך מארבע כנפות הארץ, יכירו וידעו כל באי עולם כי אתה הוא האלקים לבדך, עליון לכל ממלכות הארץ".

וכן בתפילת "והוא רחום" הנאמרת בימים שני וחמישי: "אבינו, אב הרחמן, הראנו אות לטובה, וקבץ נפוצותינו מארבע כנפות הארץ, יכירו וידעו כל הגוים כי אתה ד' אלקינו".

יהי רצון שנזכה בקרוב לקיבוץ כל גלויותינו ולהתגלות שם ד' עלינו ועל כל העולם כולו.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך