על מה תצהל יושבת ציון?

הקב"ה שב עם שיבת ציון, ועל כך תובע מאיתנו הנביא בפרקנו, אשר נקרא כהפטרת יום העצמאות: "צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל"(ישעיהו יב ו). מדגיש הגר"א על הפסוק:

…אין ד' יתברך גדול אלא בציון, כמו שנאמר "גָּדוֹל ד' וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱ-לֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ". אימתי הוא גדול מאוד? בְּעִיר אֱ-לֹהֵינוּ, וזהו "יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן". "כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל", פירוש, שבציון הוא יתגדל…

על מה תצהל יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן? על שגדול בקרבה קדוש ישראל; זוהי סיבת הצהלה והרינה. כשמתבוננים בכך, תופסים שזוהי המשמעות העמוקה והאמיתית של תקומת מדינת ישראל. התכלית של תקומת מדינת ישראל היא קידוש השם – שהשם יתקדש בה ועל ידה. עם תקומת מדינת ישראל החל להתגדל ולהתקדש שמיה רבא. ועל כך "צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל".

תקומת מדינת ישראל היא הבסיס לקידוש השם בכל מלוא עולם. שובנו לארץ, היאחזותנו בה, עצמאותנו וזקיפות קומתנו – כל אלה סוללים את הדרך למילוי תפקידנו בעולם, כשמציון יוצאת תורה ודבר ד' מירושלים. כל אלה סוללים את הדרך לשלום האמיתי עליו קראנו בתחילת הספר, שלום של "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה"(ישעיהו ב ד).

חיזיון מופלא כזה לא יוכל להתגשם בחלל ריק. אין מדובר כאן במהלך חיצוני, כי אם בשינוי פנימי עמוק של העולם כולו, כמו שלמדנו בפרק הקודם, "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ד' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים"(ישעיה יא ט). זהו גילוי המציאות הפנימית, האמיתית, האידיאלית, שהיסוד שלה הוא תקומת מדינת ישראל ושובו של עם ישראל לארצו.

גאולתנו אנו, היא המפתח האמיתי לגאולת האנושות כולה, לגאולת כל העולם כולו, לטוב האמיתי ולאושר האמיתי של כל בני האדם.