פסוק א:ואמרת, כי אנפת בי. פירוש לפי שאנפת בי והגליתני ועתה שב אפך ונחמתני, לפיכך צריך אני להודות לך ששב אפך ממני ולא הנחתני בגלות כמו שהייתי חייב לפי עונותי:
פסוק ב:הנה אל ישועתי. כי עזי, העין בקמץ חטף:
פסוק ב:וזמרת. כמו וזמרתי, והראיה כי הרי"ש קמוצה ואלו היה סמוך היה פתח, וכן אשר נתנך היום ביד כמו בידי:
פסוק ג: ושאבתם מים בששון. דרך משל כמו השואב מים מן המעיין שלא יפסקו מימיו כי בכל עת ימצא בו לשאוב כי הוא מקור תמידי כן לא תפסוק מהם הברכה והישועה ויהיו בששון כל ימיהם, ויונתן תרגם הפסוק במשל למוד החכמה כי החכמה נמשלת למים, והמלמדים הם כמו המעיין והתלמידים הם השואבים וכתרגם יונתן ותקבלון אולפן חדת ואמר חדת לפי שאותו הלמוד יהיה חדש וכן ילמדו אז דעת את ה' מה שלא למד אדם עד אותו היום כמו שאמר כמים לים מכסים:
פסוק ד:ואמרתם. תאמרו זה אל זה דרך זרוז:
פסוק ד:קראו בשמו. קראו לעמים בשמו, כמו ויקרא שם אברם בשם ה', וזהו טעם הודיעו הזכירו או פי' קראו בשמו כשתתפללו לו, וכן ואני אקרא בשם אלהי, וכתרגם יונתן צלו בשמיה:
פסוק ה:זמרו ה' כי גאות עשה. כמו שאמר על ים סוף כי גאה גאה וזאת הגאות תהיה מודעת בכל הארץ שיוציא עם דל מבין עמים הרבים והעצומים, ומגפת גוג ומגוג גם כן תהיה מודעת בכל הארץ, ועל כל זה ראוי לכם לזמר לה':
פסוק ו:צהלי. הרימי קולך בשירה ובשבח האל כי קדוש ישראל היה גדול בקרבך, כלומר גדול שמו בקרבך בנפלאות שעשה כמו שאמר בנבואת גוג ומגוג ביחזקאל והתגדלתי והתקדשתי וגו':