פסוק א:וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, ביום הגאולה: אוֹדְךָ, ה', כִּי אָנַפְתָּ בִּי אף על פי שכעסת ושפכת עלי את חרון אפך בעבר — עכשיו יָשֹׁב אַפְּךָ, יחלוף כעסך וּתְנַחֲמֵנִי.
פסוק ב:הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי, הנהו כאן, ולכן אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, ה', כוחי ושירי, הכוח והשירה, או: הכוח וזמירתו, כלומר קיצוצו של הרֶשע — שייכים לה', וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה.
פסוק ג:וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. הישועה תנבע לכם כמים חיים, ואתם תדעו זאת ותשישו.
פסוק ד:וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא: "הוֹדוּ לַה', קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בכל העַמִּים את עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב, התנשא, חוּזק שְׁמוֹ בעולם.
פסוק ה:זַמְּרוּ לה' כִּי גֵאוּת עָשָׂה. פעולותיו מראות את כוחו ואת גדולתו על כול. מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ. כל הארץ יודעת את פעולתו אשר הוא גאה בה.
פסוק ו:צַהֲלִי וָרֹנִּי, שמחי ושירי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. ה' בא אלייך, וכבודו ושבחו מתגדל בך". מציון תצא קריאה זו לכל העולם; הנידחים והמסכנים ייוושעו וייגאלו גאולה שלמה, והעוול והפגע יבוערו מן העולם.
