א וַיְהִ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ מִלְּבַד֙ הָרָעָ֣ב הָרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַיֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛ק אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָה׃ ב וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ ג גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כָּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃ ד וְהִרְבֵּיתִ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְנָתַתִּ֣י לְזַרְעֲךָ֔ אֵ֥ת כָּל־הָאֲרָצֹ֖ת הָאֵ֑ל וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ ה עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֺתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי׃ ו וַיֵּ֥שֶׁב יִצְחָ֖ק בִּגְרָֽר׃ ז וַֽיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ לְאִשְׁתּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־יַֽהַרְגֻ֜נִי אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ עַל־רִבְקָ֔ה כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא׃ ח וַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־ל֥וֹ שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הַֽחַלּ֑וֹן וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה יִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ ט וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְיִצְחָ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ אַ֣ךְ הִנֵּ֤ה אִשְׁתְּךָ֙ הִ֔וא וְאֵ֥יךְ אָמַ֖רְתָּ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יִצְחָ֔ק כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־אָמ֖וּת עָלֶֽיהָ׃ י וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ כִּ֠מְעַט שָׁכַ֞ב אַחַ֤ד הָעָם֙ אֶת־אִשְׁתֶּ֔ךָ וְהֵבֵאתָ֥ עָלֵ֖ינוּ אָשָֽׁם׃ יא וַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ יב וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ יְהוָֽה׃ יג וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־גָדַ֖ל מְאֹֽד׃ יד וַֽיְהִי־ל֤וֹ מִקְנֵה־צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹת֖וֹ פְּלִשְׁתִּֽים׃ טו וְכָל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר׃ טז וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־יִצְחָ֑ק לֵ֚ךְ מֵֽעִמָּ֔נוּ כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ מְאֹֽד׃ יז וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃ יח וַיָּ֨שָׁב יִצְחָ֜ק וַיַּחְפֹּ֣ר ׀ אֶת־בְּאֵרֹ֣ת הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ בִּימֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יו וַיְסַתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אַבְרָהָ֑ם וַיִּקְרָ֤א לָהֶן֙ שֵׁמ֔וֹת כַּשֵּׁמֹ֕ת אֲשֶׁר־קָרָ֥א לָהֶ֖ן אָבִֽיו׃ יט וַיַּחְפְּר֥וּ עַבְדֵֽי־יִצְחָ֖ק בַּנָּ֑חַל וַיִּ֨מְצְאוּ־שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים׃ כ וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם־רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם וַיִּקְרָ֤א שֵֽׁם־הַבְּאֵר֙ עֵ֔שֶׂק כִּ֥י הִֽתְעַשְּׂק֖וּ עִמּֽוֹ׃ כא וַֽיַּחְפְּרוּ֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וַיָּרִ֖יבוּ גַּם־עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֥א שְׁמָ֖הּ שִׂטְנָֽה׃ כב וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹב֔וֹת וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב יְהוָ֛ה לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ׃ כג וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ כד וַיֵּרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ כִּֽי־אִתְּךָ֣ אָנֹ֔כִי וּבֵֽרַכְתִּ֙יךָ֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ בַּעֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽי׃ כה וַיִּ֧בֶן שָׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ וַיִּקְרָא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וַיֶּט־שָׁ֖ם אָהֳל֑וֹ וַיִּכְרוּ־שָׁ֥ם עַבְדֵי־יִצְחָ֖ק בְּאֵֽר׃ כו וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ׃ כז וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יִצְחָ֔ק מַדּ֖וּעַ בָּאתֶ֣ם אֵלָ֑י וְאַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אֹתִ֔י וַתְּשַׁלְּח֖וּנִי מֵאִתְּכֶֽם׃ כח וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃ כט אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהוָֽה׃ ל וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ לא וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיִּשָּׁבְע֖וּ אִ֣ישׁ לְאָחִ֑יו וַיְשַׁלְּחֵ֣ם יִצְחָ֔ק וַיֵּלְכ֥וּ מֵאִתּ֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃ לב וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַבְדֵ֣י יִצְחָ֔ק וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ עַל־אֹד֥וֹת הַבְּאֵ֖ר אֲשֶׁ֣ר חָפָ֑רוּ וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ מָצָ֥אנוּ מָֽיִם׃ לג וַיִּקְרָ֥א אֹתָ֖הּ שִׁבְעָ֑ה עַל־כֵּ֤ן שֵׁם־הָעִיר֙ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ לד וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־יְהוּדִ֔ית בַּת־בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־אֵילֹ֖ן הַֽחִתִּֽי׃ לה וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רד"ק

רד"ק

פסוק א:
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. בְּאֶרֶץ כְּנַעַן.
פסוק א:
מִלְּבַד הָרָעָב. לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה רָעָב אַחֵר מֵאָז וְעַד עַתָּה, וְלֹא יָצָא אַבְרָהָם מִן הָאָרֶץ אֶלָּא מִפְּנֵי הָרָעָב וּמִפְּנֵי הַמִּקְנֶה הָרַב שֶׁהָיָה לָהֶם.
פסוק א:
וַיֵּלֶךְ יִצְחָק וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁהָיָה בְּרִית בֵּין אַבְרָהָם וּבֵין אֲבִימֶלֶךְ, וְאָמַר לוֹ ״וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי״ (בראשית כא:כג), הָלַךְ לָגוּר בְּאַרְצוֹ עַד עֲבוֹר הָרָעָב.
פסוק ב:
וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳ וְגוֹ׳. אוּלַי הָיָה בְּדַעְתּוֹ לָרֶדֶת מִצְרַיְמָה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָבִיו מִפְּנֵי הָרָעָב, לְפִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם שֹׂבַע גָּדוֹל מִשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת לְפִי שֶׁהַנָּהָר מַשְׁקֶה אוֹתוֹ, לְפִיכָךְ נִגְלָה לוֹ הָאֵל וּמְנָעוֹ מֵרֶדֶת שָׁם, אַחַר שֶׁבְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים לֹא הָיָה רָעָב כְּמוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, טוֹב הוּא לוֹ שֶׁיָּגוּר שָׁם וְלֹא יֵלֵךְ לְאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים מֵאֶרֶץ כְּנַעַן הִיא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית טו:כא), וְכֵן אוֹמֵר לוֹ זֶה הַטַּעַם: ״כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל״ (בראשית כו:ג).
פסוק ב:
וּמַה שֶּׁאָמַר שְׁכֹן בָּאָרֶץ וְאַחַר כֵּן אָמַר ״גּוּר״ (בראשית כו:ג), לְחַזֵּק לוֹ הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הָאָרֶץ לֹא עַתָּה וְלֹא לְעוֹלָם.
פסוק ב:
וְטַעַם אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְאָבִיךָ כֵּן אוֹמֵר אֵלֶיךָ שֶׁתִּשְׁכֹּן בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
פסוק ג:
גּוּר... לְךָ וּלְזַרְעֲךָ. פֵּרַשְׁתִּיו.
פסוק ד:
וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ. לָכֶם תִּהְיֶה מַתָּנָה גְּמוּרָה שֶׁיִּשְׁכְּנוּ וְיִגְרְשׁוּ הַגּוֹיִם מִמֶּנָּה. וּמַה שֶּׁאָמַר לְזַרְעֲךָ, עַל זֶרַע יַעֲקֹב, כִּי הוּא הַמְיֻחָד לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק.
פסוק ה:
עֵקֶב אֲשֶׁר־שָׁמַע אַבְרָהָם. לְפִיכָךְ נָתַתִּי לוֹ הָאָרֶץ בִּשְׂכַר שֶׁשָּׁמַע בְּקוֹלִי לְכָל אֲשֶׁר צִוִּיתִיהוּ, אֲפִלּוּ לַעֲקֹד אֶת יְחִידוֹ.
פסוק ה:
מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. כָּלַל לְכָל מִצְווֹת הַשֵּׂכֶל הַמְפֻרְסָמוֹת וְשֶׁאֵינָן מְפֻרְסָמוֹת. גַּם יֵשׁ בְּשֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ שֶׁאֵין טַעֲמָם נִגְלֶה אֶלָּא לַחֲכָמִים, וְהֵם הַרְבָּעַת בְּהֵמָה וְהַרְכָּבַת אִילָן וְאֵבֶר מִן הַחַי, לְפִיכָךְ אָמַר חֻקּוֹתַי; וְאָמַר מִצְוֹתַי כָּלַל לְכָל מִצְווֹת הַשֵּׂכֶל בֵּין בַּלֵּב בֵּין בַּיָּד בֵּין בַּפֶּה, מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. וְיֵשׁ דְּרָשׁ (בראשית רבה סד) כִּי בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ כְּמִנְיַן עֵקֶ״ב, וְיָמָיו הָיוּ קע״ה, הִנֵּה כָּל יָמָיו חוּץ מִשָּׁלֹשׁ שָׁנִים הָיָה שׁוֹמֵר אֶת הַמִּצְווֹת. וְיֵשׁ דְּרָשׁ אַחֵר כִּי בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, וְזֶה נִרְאֶה יוֹתֵר. וְאָמְרוּ (יומא כח) כִּי כָּל הַתּוֹרָה קִיֵּם אַבְרָהָם וַאֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין, רוֹצֶה לוֹמַר זֶה מִפְּנֵי שֶׁאָמַר מִשְׁמַרְתִּי, וְעֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין הוּא מִשְׁמֶרֶת לִמְלֶאכֶת יוֹם טוֹב, כֵּן עָשָׂה הוּא דְּבָרִים יְתֵרִים לְמִשְׁמֶרֶת הַמִּצְווֹת.
פסוק ו:
וַיֵּשֶׁב. קִבֵּל מִצְוַת הָאֵל שֶׁצִּוָּהוּ.
פסוק ז:
וַיִּשְׁאֲלוּ... לְאִשְׁתּוֹ. בַּעֲבוּר אִשְׁתּוֹ שָׁאֲלוּ לוֹ, וְכֵן ״אִמְרִי לִי״ (בראשית כ:יג) וְהַדּוֹמִים לָהֶם רַבִּים, וּכְבָר הֶאֱרַכְנוּ בְּפֵרוּשׁ הָעִנְיָן הַזֶּה (בראשית יב:יב).
פסוק ח:
וַיַּשְׁקֵף. כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ שִׁמּוּשׁוֹ בְּפָסוּק ״וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם״ (בראשית יח:טז).
פסוק ט:
אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ. פֵּירוּשׁוֹ אֲבָל, וְכֵן ״אַךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״ (שמות לא:יג), ״אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם״ (שמות כא:כא) וְהַדּוֹמִים לָהֶם, כְּלוֹמַר אֵינֶנָּה אֲחוֹתְךָ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ כִּי אַתָּה מְצַחֵק עִמָּהּ וְאֵין אָדָם מְצַחֵק עִם אֲחוֹתוֹ.
פסוק ט:
וְאֵיךְ אָמַרְתָּ. וְלֹא הָיָה זֶה אֲבִימֶלֶךְ שֶׁהָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם, כִּי אִלּוּ הָיָה הוּא לֹא הָיָה שׁוֹאֲלוֹ אֵיךְ אָמַרְתָּ כִּי כְּבָר יָדַע בְּעִנְיַן שָׂרָה, אֲבָל מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים הָיוּ נִקְרָאִים אֲבִימֶלֶךְ בָּרֹב, כְּמוֹ שֶׁרֹב מַלְכֵי מִצְרַיִם הָיוּ נִקְרָאִים פַּרְעֹה.
פסוק י:
כִּמְעַט שָׁכַב. כְּלוֹמַר קָרוֹב הָיָה הַדָּבָר לִשְׁכַּב אַחַד מִן הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ, אַחַר שֶׁאַתָּה אָמַרְתָּ כִּי אֲחוֹתְךָ הִיא, לֹא הָיוּ חוֹשְׁבִים עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה, וְהָיִיתָ מֵבִיא עָלֵינוּ אָשָׁם בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי כֻּלָּנוּ הָיִינוּ לוֹקִים בַּעֲבוּרְךָ כִּי אַתָּה גָּדוֹל וְאָהוּב לָאֵל, וְכֵן ״כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי״ (תהלים עג:ב) קָרוֹב הָיִיתִי לִנְטוֹת רַגְלָי.
פסוק יא:
וַיְצַו. כִּי אַחַר שֶׁנּוֹדַע לוֹ כִּי אִשְׁתּוֹ הִיא, הוֹדִיעַ לָעָם כִּי הִיא אִשְׁתּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ אָדָם, וְכֵן הָיָה צָרִיךְ לְהַזְהִיר עַל יִצְחָק שֶׁלֹּא יִגַּע אָדָם בּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַהַרְגֵהוּ עַל דְּבַר אִשְׁתּוֹ.
פסוק יב:
מֵאָה שְׁעָרִים. מֵאָה מִמַּה שֶּׁשִּׁעֲרוּ שֶׁיֵּצֵא מִמַּה שֶּׁזָּרַע, מָצָא בְּמַה שֶּׁאָסַף מֵאָה חֲלָקִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁשִּׁעֲרוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּצֵא מִן הַזֶּרַע הַהוּא.
פסוק יב:
וַיְבָרְכֵהוּ ה׳. הִצְלִיחוֹ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדָיו.
פסוק יג:
וַיִּגְדַּל. בְּעֹשֶׁר וּבִרְכוּשׁ רָב.
פסוק יג:
הָלוֹךְ. מָקוֹר. וְגָדֵל. תֹּאַר אוֹ מָקוֹר, וְכֵן ״וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל״ (שמות יב:ט), הָיָה הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף בְּעָשְׁרוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַד כִּי־גָדַל מְאֹד.
פסוק יד:
מִקְנֵה־צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר. שְׁנֵיהֶם סְמוּכִים נְקוּדִים בְּצֵרֵי.
פסוק יד:
וַעֲבֻדָּה רַבָּה. הָיָה לוֹ עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה בָּאֲדָמָה, כְּמוֹ ״עֹבֵד אַדְמָתוֹ״ (משלי יב:יא), ״כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה״ (בראשית ד:יא).
פסוק יד:
וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ. קַל הַנּוּ״ן, קִנְאוּ בוֹ לְרֹב טוּבָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ.
פסוק טו:
וְכָל הַבְּאֵרֹת. אַחֲרֵי שֶׁמֵּת אַבְרָהָם לֹא יָרְאוּ מִיִּצְחָק, וְגַם אֲבִימֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בְּרִית עִם אַבְרָהָם וְהֵשִׁיב לוֹ הַבְּאֵרוֹת מֵת. וְלָמָּה סִתְּמוּם? אָמְרוּ: שֶׁמָּא הַיּוֹם אוֹ מָחָר יִגְדַּל כֹּחַ יִצְחָק וִיכָלְתּוֹ כְּאָבִיו וְיִקָּחֵם, לְפִיכָךְ סִתְּמוּם, כִּי אָמְרוּ: גַּם לוֹ גַּם לָנוּ לֹא יִהְיֶה.
פסוק טז:
כִּי עָצַמְתָּ. עָצַמְתָּ בְּעֹשֶׁר וְרֹב טוֹבָה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, רוֹצֶה לוֹמַר מֵאֶחָד מִמֶּנּוּ אוֹ מֵרַבִּים מִמֶּנּוּ, וְאוּלַי לְקִנְאַת פְּלִשְׁתִּים בְּךָ יָרֵעוּ עִמְּךָ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי הִזְהַרְתִּי הָעָם עָלֶיךָ שֶׁלֹּא לִנְגֹּעַ בְּךָ. וַאֲדֹנִי אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב כִּי מִמֶּנּוּ, מִשֶּׁלָּנוּ, כְּלוֹמַר מִשֶּׁלָּנוּ גָּדַלְתָּ וְעָצַמְתָּ מְאֹד.
פסוק יז:
נַחַל גְּרָר. נַחַל נִקְרָא הָעֵמֶק וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם מַיִם, כְּמוֹ ״וְהָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל״ (דברים ב:לו), ״יְמִין הָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל״ (שמואל ב כד:ה); וְזֶה נַחַל גְּרָר הָיָה שָׁם הָעִיר, וְחָנָה שָׁם יִצְחָק בְּנָסְעוֹ מִגְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְחָפַר שָׁם בְּאֵרוֹת לְצֹרֶךְ מִקְנֵהוּ שֶׁהָיָה רַב.
פסוק יח:
וַיָּשָׁב יִצְחָק... אֲשֶׁר חָפְרוּ. עַבְדֵי אָבִיו.
פסוק יח:
כַּשֵּׁמֹת. לִהְיוֹת בְּחֶזְקָתָן הָרִאשׁוֹנָה.
פסוק יט:
וַיַּחְפְּרוּ. חָפְרוּ עוֹד מֵחָדָשׁ לְהַרְבּוֹת לָהֶם מַיִם לְצֹרֶךְ הַמִּקְנֶה.
פסוק יט:
וַיִּמְצְאוּ שָׁם וְגוֹ׳. אַחַר שֶׁחָפְרוּ מָצְאוּ מִתַּחַת בְּאֵר חֲפוּרָה מִקֶּדֶם, וְהָיוּ נוֹבְעִים בָּהּ מַיִם חַיִּים, זֶהוּ שֶׁאָמַר וַיִּמְצְאוּ בְּאֵר וְלֹא אָמְרוּ ״וַיִּמְצְאוּ מַיִם״.
פסוק כ:
לָנוּ הַמָּיִם. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּדְבַר אַבְרָהָם עִם אֲבִימֶלֶךְ (בראשית כא:כה) כִּי הָיְתָה מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם אִם אוֹתָהּ הַבְּאֵר מִגְּבוּל גְּרָר אוֹ מִגְּבוּל בְּאֵר שָׁבַע, כֵּן עַתָּה מִטַּעַם הַזֶּה נָפְלָה מַחֲלֹקֶת בֵּין רוֹעֵי גְרָר וּבֵין רוֹעֵי יִצְחָק.
פסוק כ:
וַיִּקְרָא שֵׁם־הַבְּאֵר עֵשֶׂק. קָרָא לָהּ שֵׁם לְפִי שֶׁהַיּוֹם אוֹ מָחָר כְּשֶׁיִּגְדַּל כֹּחוֹ עֲלֵיהֶם לֹא יוּכְלוּ לוֹמַר רֹעֵי גְרָר כִּי לָנוּ הַבְּאֵר בְּלֹא שׁוּם עִרְעוּר, וְהִנֵּה הַשֵּׁם יוֹדִיעַ. וּלְשׁוֹן עֵשֶׂק וְהִתְעַשְּׂקוּ יָדוּעַ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא ט:) כְּאָמְרָם, ״הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה וְיָצְאוּ עָלֶיהָ עֲסִיקִין״.
פסוק כא:
שִׂטְנָה. כְּלוֹמַר לְשָׂטָן הֵם לָנוּ, כִּי בְּכָל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ חוֹפְרִים הֵם מְרִיבִים עִמָּנוּ.
פסוק כב:
וַיַּעְתֵּק. הֶעֱתִיק כָּל חֲפִירָתוֹ מִשָּׁם וְרָחַק מְעַט מִגְּבוּלָם, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְעַרְעֵר. וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ, כִּי הַדָּבָר הָיָה גָּלוּי וְאֵין בַּמָּקוֹם הַהוּא סָפֵק כִּי מִבְּאֵר שֶׁבַע הוּא וְלֹא מִגְּרָר, לְפִיכָךְ קָרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת לְהוֹדִיעַ לַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם כִּי לֹא רָבוּ עָלֶיהָ, עַל הַבְּאֵר הַזֹּאת.
פסוק כב:
וּפָרִינוּ בָאָרֶץ. כִּי אֵין שָׂטָן וּמָרִיב, וְנִפְרֶה וְנִרְבֶּה בַּמִּקְנֶה.
פסוק כג:
וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. קָרוֹב הָיָה לְשָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וּמַה שֶׁאָמַר וַיַּעַל, כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמֻּחְזֶקֶת הָיְתָה גָּבוֹהַּ מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים״ (שופטים טו:ט) ״וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נֵרְדָה אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים״ (שמואל א יד:לו) וְכֵן בְּכָל מָקוֹם. וְכָל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה בַּחֲפִירוֹת הַבְּאֵרוֹת וּקְרִיאַת הַשֵּׁמוֹת לְהוֹדִיעַ, כִּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמֻּחְזֶקֶת הָיָה חוֹפֵר בְּאֵרוֹת כִּרְצוֹנוֹ וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדוֹ, וְכֵן קָרָא שֵׁמוֹת כִּרְצוֹנוֹ, וְהָיוּ בְּנֵי הַמָּקוֹם קוֹרְאִין אוֹתָן כֵּן. וְכֵן אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְכָל זֶה הָיָה לָהֶם לְאוֹת וּלְסִימָן מַה שֶׁיִּעֲדָם הָאֵל לָתֵת הָאָרֶץ לְזַרְעָם, אֲבָל פְּלִשְׁתִּים אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הֻחְזְקָה בְּיָדָם לְפִיכָךְ רָבוּ עִמָּהֶם עַל הַגְּבוּל, וְכָל זֶה לְהוֹדִיעָם שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מֻחְזֶקֶת בְּיָדָם כֻּלָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁחִלְּקוּהָ לֹא הֻחְזְקָה בְּיָדָם עַד בָּאַחֲרוֹנָה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ אֶרֶץ שְׁלֹשָׁה גוֹיִם, אֶת הַקֵּינִי, אֶת הַקְּנִזִּי וְאֶת הַקַּדְמֹנִי.
פסוק כד:
וַיֵּרָא. לְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ שֶׁלֹּא יִירָא מֵאֲשֶׁר הֵרִיבוּ עִמּוֹ עַל חֲפִירַת הַבְּאֵרוֹת, וְהִבְטִיחוֹ שֶׁיְבָרְכֵהוּ וְיַצְלִיחֵהוּ עַד שֶׁהַשּׂוֹטְנִים אוֹתוֹ יָבוֹאוּ לְפָנָיו לְהַשְׁלִים עִמּוֹ, לְפִיכָךְ כָּתוּב בְּסָמוּךְ דְּבַר אֲבִימֶלֶךְ שֶׁבָּא אֵלָיו.
פסוק כד:
בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי. כִּי בְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתִיו שָׁמַע אֵלַי כְּעֶבֶד.
פסוק כה:
וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה׳. כְּמוֹ שֶׁהָיָה אַבְרָהָם עוֹשֶׂה.
פסוק כה:
וַיֶּט־שָׁם אָהֳלוֹ. בִּבְאֵר שֶׁבַע קָבַע מָקוֹם לָשֶׁבֶת.
פסוק כה:
וַיִּכְרוּ שָׁם. כְּמוֹ שֶׁחָפַר שָׁם אַבְרָהָם, צִוָּה גַּם כֵּן יִצְחָק לַעֲבָדָיו שֶׁיִּכְרוּ שָׁם בְּאֵר, וּבְחָפְרָם הַבְּאֵר בָּא אֲבִימֶלֶךְ אֵלָיו, וּבְעוֹדוֹ שָׁם בָּאוּ עֲבָדָיו לְבַשְּׂרוֹ כִּי מָצְאוּ מָיִם, וְכָל זֶה לְהוֹדִיעַ שֶׁהָאֵל אֲהֵבוֹ וּמַצְלִיחוֹ בְּמַעֲשָׂיו וְיִרְאוּ מִמֶּנּוּ.
פסוק כו:
וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ. שַׂר גָּדוֹל לַאֲבִימֶלֶךְ הָיָה שְׁמוֹ אֲחֻזַּת, וְהַמָּסֹרָה עָלָיו ״לֵית שׁוּם בַּר נָשׁ״. וְאָמַר מֵרֵעֵהוּ, כְּמוֹ ״רֵעֵה הַמֶּלֶךְ״ (מלכים א ד:ה), וּמֵ״ם מֵרֵעֵהוּ מֵאוֹתִיּוֹת אִיתָ״ן הַנּוֹסָפוֹת, וְכֵן ״מֵרֵעֵהוּ אֲשֶׁר רֵעָה לוֹ״ (שופטים יד:כ). וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״וְסִיעַת מְרָחֲמוֹהִי״, רוֹצֶה לוֹמַר הוֹלֵךְ עִם חֲבוּרַת מֵרֵעֵהוּ, וּלְדַעְתּוֹ תִּהְיֶה מֵ״ם מֵרֵעֵהוּ מֵ״ם הַשִּׁמּוּשׁ, וְיִהְיֶה רֵעֵהוּ כְּמוֹ רֵעָיו, וְכֵן ״מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ״ (נחום ב:ד) כְּמוֹ גִּבּוֹרָיו.
פסוק כו:
וּפִיכֹל שַׂר־צְבָאוֹ. הוּא שֶׁהָיָה עִם אֲבִימֶלֶךְ שֶׁהָיָה עִם אַבְרָהָם.
פסוק כז:
וַתְּשַׁלְּחוּנִי. כִּי אֲבִימֶלֶךְ בַּעֲצַת שָׂרָיו וּגְדוֹלָיו אָמַר לוֹ ״לֵךְ מֵעִמָּנוּ״ (בראשית כו:טז).
פסוק כח:
רָאוֹ רָאִינוּ. בְּוָי״ו בִּמְקוֹם הֵ״א לָמֶ״ד הַפֹּעַל, וְכֵן ״וְרָאוּ רָאוֹ״ (ישעיה ו:ט), ״בָּכוֹ לֹא תִבְכּוּ״ (ישעיה ל:יט), וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק כח:
תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ. כָּל אַנְשֵׁי אַרְצֵנוּ הִסְכַּמְנוּ שֶׁנִּשָּׁבַע לְקַיֵּם בְּרִית עִמָּךְ, וְאַחַר כֵּן תְּהִי נָא הַשְּׁבוּעָה בֵּינֵנוּ וּבֵינֶךָ וְעִם הַשְּׁבוּעָה נִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ.
פסוק כט:
אִם־תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ. כִּי יָדְעוּ כִּי הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם רָעָה, כִּי אַנְשֵׁי בְּאֵר שֶׁבַע הָיוּ עוֹזְרִים אוֹתוֹ לְכָל רְצוֹנוֹ, כִּי הָיָה נְשִׂיא אֱלֹהִים בְּתוֹכָם כְּמוֹ שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁשָּׁכַן עִמָּהֶם גַּם כֵּן וְהָיוּ מִתְכַּבְּדִים בּוֹ. כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ, בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא נְגַעֲנוּךָ, כְּלוֹמַר אִם יִהְיֶה זֶה גְּמוּל מַה שֶּׁלֹּא נְגַעֲנוּךָ, אִם־תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה וַאֲנַחְנוּ לֹא עָשִׂינוּ עִמְּךָ רָעָה, כִּי יֵשׁ ״אֲשֶׁר״ שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בַּעֲבוּר, כְּמוֹ ״אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה״ (מלכים א טו:יג) בַּעֲבוּר שֶׁעָשְׂתָה.
פסוק כט:
וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק־טוֹב. לֹא שֶׁזָּכַר, עוֹמֵד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם, כְּאִלּוּ אָמַר: וּבַעֲבוּר שֶׁלֹּא עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק־טוֹב. וּכְמוֹהוּ ״תִּקְוַת עֲנָוִים תֹּאבַד לָעַד״ (תהלים ט:יט), וְלֹא תִּקְוַת עֲנָוִים תֹּאבַד לָעַד, וְרַבִּים כָּמוֹהוּ.
פסוק כט:
אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה׳. כִּי הָאֵל מַצְלִיחֲךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ וְתוּכַל לַעֲשׂוֹת לָנוּ רָעָה אִם תִּרְצֶה, אֲבָל לֹא תִּהְיֶה דֶּרֶךְ טוֹבָה, כִּי אֲנַחְנוּ לֹא עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וְלֹא גֵּרַשְׁנוּךָ מֵעִמָּנוּ דֶּרֶךְ קָלוֹן אֶלָּא דֶּרֶךְ כָּבוֹד, שְׁלַּחֲנוּךָ בְּשָׁלוֹם, וּבַעֲבוּר קִנְאַת פְּלִשְׁתִּים אָמַרְנוּ לְךָ מַה שֶּׁאָמַרְנוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בְךָ מֵרֹב קִנְאָתָם.
פסוק ל:
וַיַּעַשׂ. לְקִיּוּם הָאַהֲבָה עָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה וְאָכְלוּ בְּיַחַד וְשָׁתוּ.
פסוק לא:
וַיַּשְׁכִּימוּ... וַיְשַׁלְּחֵם. לִוָּה אוֹתָם שִׁעוּר לְוָיָה.
פסוק לב:
וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא. קֹדֶם נָסְעָם מֵאִתּוֹ; וְהָיָה זֶה סִבָּה מֵאֵת הָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ עוֹד בְּהַצְלָחָתוֹ וְיִירְאוּ מִמֶּנּוּ.
פסוק לג:
וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה. עַל דְּבַר הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבְּעוּ, וְכֵן עָשָׂה אַבְרָהָם גַּם כֵּן לַבְּאֵר שֶׁחָפַר שָׁם (בראשית כא:לא), וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָרָא הוּא לַבְּאֵר שִׁבְעָה, לְכָל הַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא בְּאֵר שֶׁבַע עַל הַשְּׁבוּעָה וְעַל שֶׁבַע כִּבְשׂוֹת הַצֹּאן, וּבִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ עָשָׂה זֶה אַבְרָהָם וְכֵן יִצְחָק.
פסוק לג:
וּמַה שֶּׁאָמַר עַל־כֵּן שֵׁם־הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, וְכֵן נִקְרֵאת בִּימֵי אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, עַל זֶה הַמַּעֲשֶׂה הָיָה יוֹתֵר קָבוּעַ וְנִזְכָּר שֵׁם הָעִיר, בַּעֲבוּר מַה שֶּׁהָיָה כָּאן שֶׁאֵרְעוּ שְׁנֵי דְבָרִים כָּאֵלֶּה לָאָב וְלַבֵּן, וּבְעִנְיַן הַשְּׁבוּעָה עִם אֲבִימֶלֶךְ יִהְיֶה נִזְכָּר יוֹתֵר בְּפִי הָאֲנָשִׁים כִּי שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַל דְּבַר הַשְּׁבוּעָה.
פסוק לד:
וַיְהִי עֵשָׂו וְגוֹ׳. לֹא נָשָׂא אִשָּׁה עַד שֶׁהָיָה בֶּן אַרְבָּעִים כְּמוֹ אָבִיו, וְהָיָה מַרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּדוֹמֶה לְאָבִיו, אֲבָל לֹא נִשְׁמַר מִבְּנוֹת כְּנַעַן כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָבִיו, אֶלָּא אֲשֶׁר יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו לָקַח לוֹ לְנָשִׁים וְלֹא מִדַּעַת אָבִיו, אֲבָל מִגְּדוֹלֵיהֶם לָקַח, כִּי אַחַר שֶׁמַּזְכִּיר שְׁמוֹתֵיהֶם נִרְאֶה כִּי בַּעֲלֵי הַשֵּׁם הָיוּ וְלִכְבוֹד יִצְחָק שֶׁהָיָה גָּדוֹל וְנִכְבָּד בְּעֵינֵיהֶם נְתָנִים לוֹ, וְלֹא עָשָׂה כֵּן יַעֲקֹב שֶׁלֹּא לָקַח אִשָּׁה אֶלָּא מִדַּעַת אָבִיו וְאִמּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה.
פסוק לה:
מֹרַת רוּחַ. מַכְעִיסוֹת וּמַמְרִירוֹת רוּחוֹ בְּמַעֲשֵׂיהֶן הָרָעִים, וְגַם בְּעֵסֶק הַבַּיִת הָיוּ עוֹשׂוֹת הֵפֶךְ רְצוֹנָם לְהַכְעִיסָם.
פסוק לה:
מֹרַת רוּחַ. שֵׁם, כְּמוֹ ״מָרַת נַפְשׁוֹ״ (משלי יד:י), שָׁרְשָׁם מר״ר, אֶלָּא שֶׁזֶּה הַמֵּ״ם חוֹלָם וְזֶה הַמֵּ״ם בְּקָמָץ חָטָף, אוֹ יִהְיֶה מֹרַת רוּחַ שָׁרְשׁוֹ מר״ה מֵעִנְיַן ״מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ״ (ישעיה סג:י) שֶׁהוּא גַּם כֵּן עִנְיַן מְרִירוּת וְהַכְעָסָה, וְיִהְיֶה מֹרַת פּוֹעֶלֶת כְּמוֹ ״חוֹלַת אַהֲבָה״ (שיר השירים ב:ה) וּפֵרוּשׁ כָּל אַחַת וְאַחַת הָיְתָה מוֹרָה רוּחוֹ; וּבָא הַסִּפּוּר הַזֶּה לְהוֹדִיעַ פַּחֲזוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו בְּקַחְתּוֹ נָשִׁים שֶׁהָיוּ מַכְעִיסֵי אָבִיו וְאִמּוֹ וְלֹא קִהָה בָּהֶן וְלֹא הוֹצִיאָם מִבֵּית אָבִיו.