פסוק א:וְאַבְרָהָם זָקֵן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁרָאָה עַצְמוֹ זָקֵן, וְגַם רָאָה כִּי הִגְדִּיל ה׳ לְהֵיטִיב עִמּוֹ בְּכָל טוּב, חָשׁ עַל הָעֶבֶד הַמּוֹשֵׁל בַּכֹּל וְרוֹאֶה נְכָסִים מְרֻבִּים, וְהָאִישׁ אֲדוֹנֵי הַכֹּל זָקֵן, יַחְשֹׁב מַחְשָׁבוֹת לְהַשִּׂיא בִּתּוֹ לְיִצְחָק כִּי יִתֵּן בַּטּוֹב עֵינוֹ. לָזֶה אָמַר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ וְגוֹ׳, נִתְחַכֵּם לְהַשְׁבִּיעוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל עַל הַכְּנַעֲנִי, וְאָזְנָיו תִּשְׁמַעְנָה דָּבָר כִּי הַקּוֹל לוֹ קוֹל אֵלָיו שֶׁיְּבַטֵּל דַּעְתּוֹ, כִּי הוּא אָרוּר כְּנַעַן כְּפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פנ״ט), וְיִצְחָק בָּרוּךְ.
פסוק ג:אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. גִּלָּה דַּעְתּוֹ אַבְרָהָם טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְהַשְׁבִּיעוֹ וְלֹא הוֹעִיל טַעַם שֶׁזֶּה בָּרוּךְ וְהוּא אָרוּר, כִּי הָעֶבֶד חָשַׁב מַחְשָׁבוֹת שֶׁהֲגַם שֶׁכְּנַעַן אָרוּר כְּבָר יָצָא מֵאָרוּר מִטַּעַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וֶהְיֵה בְּרָכָה״, פֵּרוּשׁ שֶׁכָּל מִשְׁפָּחָה שֶׁהָיָה אַבְרָהָם בְּתוֹכָהּ תִּהְיֶה מְבֹרֶכֶת, גַּם אָמְרוֹ ״וְנִבְרְכוּ בְךָ״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר אָנֹכִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ וְנִבְרְכוּ בִי, עִם כָּל זֶה אֵין דָּבָר זֶה מוֹצִיא לְךָ אָרוּר מִקִּלְלָתוֹ. גַּם נִתְכַּוֵּן לְבַל יֹאמַר לְצַד שֶׁהָיָה מִתְגּוֹרֵר עִמָּהֶם שֶׁלֹּא יָרֵעוּ בִּשְׁכוּנָתוֹ יִתְחַתֵּן בָּהֶם, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ״ אַף עַל פִּי כֵן לֹא תוֹעִיל טַעֲנָה זוֹ לְהִתְחַתֵּן עִמָּהֶם.
פסוק ד:כִּי אֶל אַרְצִי וְגוֹ׳. גַּם זוֹ בִּכְלַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה מִמּוֹלַדְתּוֹ, וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי תֵּכֶף וּמִיָּד לָקַח הַגְּמַלִּים וַיֵּלֶךְ אֲרַם נַהֲרַיִם:
פסוק ח:וְנִקִּיתָ מִשְּׁבוּעָתִי זֹאת. פֵּרוּשׁ: מִקִּיחַת אִשָּׁה לִבְנוֹ מֵאֵת מוֹלַדְתּוֹ, אֲבָל מִשְּׁבוּעַת קִיחַת בַּת כְּנַעַן בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, שֶׁהוּא דָּבָר הַתָּלוּי בְּיָדוֹ.
פסוק ח:רַק אֶת בְּנִי וְגוֹ׳. לֹא הִשְׁבִּיעוֹ עַל דָּבָר זֶה, וְאֵין זֶה אֶלָּא תְּשׁוּבָה לְאָמְרוֹ ״הֶהָשֵׁב אָשִׁיב״ וְגוֹ׳:
פסוק ט:וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר. פֵּרוּשׁ: עַל בַּת כְּנַעַן בְּהֶחְלֵט, וְעַל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אִם תִּרְצֶה לָבוֹא עִמּוֹ.
פסוק י:עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי. פֵּירוּשׁ טַעַם קַחְתּוֹ עֲשָׂרָה, כִּי בְּעֵרֶךְ גְּמַלֵּי אֲדוֹנָיו כְּלוֹקֵחַ אֶחָד הָיוּ, וְזוּלַת זֶה הָיָה מַסְפִּיק בְּאֶחָד.
פסוק י:עוֹד יִרְצֶה שֶׁלָּקַח עֲשָׂרָה גְּמַלִּים, פֵּירוּשׁ: הַרְבֵּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל א א:ח) ״טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים״.
פסוק י:וְאָמְרוֹ מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו. פֵּירוּשׁ: מֵהַמְיוּחָדִים לְצָרְכּוֹ, הַמּוּבְחָרִים אֶצְלוֹ כְּדֵי שֶׁיִּטְעֲנוּ הַרְבֵּה, וּבָא לִשְׁלוֹל שְׁאָר הַגְּמַלִּים שֶׁהָיוּ לְאַבְרָהָם מִכְּלַל הַנְּכָסִים.
פסוק י:וְאָמְרוֹ וְכָל טוּב פֵּרוּשׁ: כָּל מֻבְחָר שֶׁבְּקִנְיָנֵי אֲדוֹנוֹ, זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. וְהַטַּעַם – אִם לֹא תִרְצֶה לָבֹא אַחֲרָיו, יַרְאֶה בֵּית נְכֹתוֹ. גַּם לְאִם יִתְחַיֵּב בְּמֹהַר, יַרְאֶה כִּי יֵשׁ מִמָּה לְהַרְבּוֹת מֹהַר וּמַתָּן. וְאָמְרוֹ בְּיָדוֹ פֵּרוּשׁ: שֶׁבְּיָדוֹ.
פסוק יב:וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ הַקְרֵה וְגוֹ׳. בָּטוּחַ הָיָה אֱלִיעֶזֶר בַּאֲדוֹנוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ מְקֻבֶּלֶת אֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל ״הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ״ וְגוֹ׳, וְהוֹסִיף הוּא לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה הוּא רָאוּי לֵיעָשׂוֹת הַדָּבָר עַל יָדוֹ, כִּי יִמָּצֵא לִפְעָמִים שֶׁתִּהְיֶה מְנִיעָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַתְּפִלָּה מִצַּד הָאֶמְצָעִי, לָזֶה הִתְפַּלֵּל לֵאלֹהֵי אֲדוֹנוֹ שֶׁיַּקְרֶה לְפָנָיו.
פסוק יב:וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לַעֲשׂוֹת סֵדֶר זֶה, כִּי חָשׁ לְבַל יַטְעוּהוּ מִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם כְּשֶׁיֵּדְעוּ כִּי הוּא מְצֻוֶּה וְעוֹמֵד לָקַחַת בַּת מֵהֶם, יִתְּנוּ לוֹ שִׁפְחָה מִשִּׁפְחוֹתָם אֲשֶׁר אִתָּם בַּבַּיִת וְיֹאמְרוּ כִּי הִיא מִזַּרְעָם. לָזֶה נִתְחַכֵּם וְעָשָׂה כְּסֵדֶר זֶה בְּהַבְחָנָה מֻבְהֶקֶת שֶׁהִיא הַוַּתְרָנוּת הַמֻּפְלָאָה, שֶׁנּוֹתֶנֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁשָּׁאַל מִמֶּנָּה. גַּם בָּזֶה יֵדַע אוֹתָהּ יְדִיעָה צוֹדֶקֶת כִּי הִיא מִבֵּית אַבְרָהָם, שֶׁהֵשִׁיחָה לְפִי תֻמָּהּ מִבְּלִי דַעַת דָּבָר מִמֶּנּוּ כִּי אוֹתָהּ יְבַקֵּשׁ, וּפֶתַח דְּבָרֶיהָ הֵאִירוּ בְּאָמְרָהּ (בראשית כד:כד) ״בַּת בְּתוּאֵל״ וְגוֹ׳:
פסוק טו:טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר. פֵּרוּשׁ: בְּעוֹדוֹ אוֹמֵר ״עִם אֲדוֹנִי״ וְהִנֵּה רִבְקָה, וְהוּא פֶּרֶק בָּא סִימָן כִּי הִיא זֹאת שֶׁרְאוּיָה לִהְיוֹת עִם אֲדוֹנוֹ.
פסוק טו:רִבְקָה יוֹצֵאת. פֵּירוּשׁ: מְסֻבֶּבֶת יְצִיאָה מֵהַזּוּלַת לְצַד תְּפִלַּת אֱלִיעֶזֶר. עָשָׂה ה׳ שֶׁתֵּצֵא בְּאוֹתוֹ רֶגַע, לֹא קוֹדֶם וְלֹא אַחַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת, כִּי הִיא זֹאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל וְגוֹ׳, הִיא בַּת זוּגוֹ שֶׁל יִצְחָק, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא בְּפָסוּק (בראשית כב:כ) ״וַיְהִי אַחֲרֵי וְגוֹ׳ וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם״ וְגוֹ׳:
פסוק יז:הַגְמִיאִינִי נָא וְגוֹ׳. הִנֵּה הִמְעִיט מִמַּה שֶׁהִתְנָה לִשְׁאוֹל, כִּי הוּא אָמַר אוֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְעַתָּה אָמַר הַגְמִיאִינִי פֵּירוּשׁ לְשׁוֹן גְּמִיעָה, גַּם אָמַר מְעַט, גַּם לֹא אָמַר שֶׁתַּטֶּה הִיא כַדָּהּ לְהַשְׁקוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר הִתְנָה. טַעְמוֹ הוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ:ס) שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ, וְסִימָן זֶה הוּא מוּבְהָק שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בִּבְנוֹת הַכְּנַעֲנִי כִּי אִם בְּזֶרַע בָּרוּךְ וְקָדוֹשׁ כְּאַבְרָהָם, גַּם מַזָּלוֹ הֶרְאָהוּ כִּי הִיא זֹאת, לָזֶה הָיָה יָרֵא עַל הַתְּנָאִים שֶׁהִתְנָה שֶׁמָּא לֹא תְּקַיֵּים אוֹתָם וְנִמְצָא הוּא מַפְסִיד מְבֻקָּשׁוֹ עַל יְדֵי תְּנָאוֹ, לָזֶה הָיָה מְמַעֵט בְּכָל הָאֶפְשָׁרִיּוּת בִּתְנָאָיו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נָקֵל בְּעֵינֶיהָ לַעֲשׂוֹתָם.
פסוק יח:וַתֹּאמֶר שְׁתֵה וגו׳. פֵּירוּשׁ: כְּנֶגֶד שֶׁאָמַרְתָּ גְּמִיאָה מְעַט – שְׁתֵה כְּחֶפְצְךָ. וְלֹא שֶׁיִּשְׁתֶּה הוּא בְּיָדוֹ, אֶלָּא הִיא תִּטְרַח בַּמִּצְוָה לְהַשְׁקוֹת צָמֵא לַמַּיִם. ״וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ״ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְרַח הוּא בִּשְׂאֵת הַכַּד לִשְׁתּוֹת. וְאָמְרוֹ וַתַּשְׁקֵהוּ פֵּירוּשׁ: מִלְּבַד שֶׁלֹּא טָרַח לָשֵׂאת הַכַּד, עוֹד לָהּ שֶׁהָיְתָה טוֹרַחַת לְקָרֵב לְפִיו הַמַּיִם שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ הוּא אֲפִלּוּ לְהַטּוֹת הַכְּלִי.
פסוק יח:וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמְרָה תֵּכֶף וּמִיָּד ״גַּם לִגְמַלֶּיךָ״ וְגוֹ׳ – לְתוֹסֶפֶת וַתְרָנוּת נִתְכַּוְּנָה הַצַּדֶּקֶת, שֶׁאִם הָיְתָה מַקְדֶּמֶת לוֹמַר ״גַּם לִגְמַלֶּיךָ״ וְגוֹ׳ קוֹדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה הוּא, יֵשׁ מָקוֹם לוֹ לְמַהֵר לְהָקֵל טָרְחָהּ כֵּיוָן שֶׁעוֹד לָהּ טִרְחַת הַגְּמַלִּים, מַה שֶׁאֵין כֵּן קוֹדֶם שֶׁתּוֹדִיעֵהוּ יַחְשׁוֹב כִּי הוּא זֶה כָּל הַטּוֹרַח וְיִשְׁתֶּה כְּחֶפְצוֹ לְאַט לְאַט, וְאַחַר שֶׁשָּׁתָה תֵּכֶף אָמְרָה ״גַּם לִגְמַלֶּיךָ״ וְגוֹ׳.
פסוק יט:וַתְּכַל לְהַשְׁקוֹתוֹ. הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וַיְכַל לִשְׁתּוֹת״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהָיְתָה הִיא מְקָרֶבֶת לוֹ הַמַּיִם לִשְׁתּוֹת עַד סוֹף הַשְּׁתִיָּה, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ הוּא לִטְרוֹחַ בְּהַטָּיַת מַיִם אֵלָיו.
פסוק יט:עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁחָשְׁשָׁה עָלָיו לְצַד שֶׁהָיָה עָיֵף בַּדֶּרֶךְ, וְהַפְלָגַת הַשְּׁתִיָּה תַּזִּיק, וְהִיא הַצַּדֶּקֶת שִׁעֲרָה בְּדַעְתָּהּ שִׁעוּר שֶׁיַּסְפִּיק לִשְׁתִיָּתוֹ, וְלֹא רָצְתָה לְהוֹסִיף לוֹ לְבַל יִסְתַּכֵּן, כִּי הֶעָיֵף לֹא יְשַׁעֵר בִּשְׁתִיָּתוֹ בְּעֵת צִמְאוֹנוֹ. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַחְשׁוֹב כִּי לְצַד הַמְעָטַת הַטּוֹרַח נִתְכַּוְּנָה לָזֶה, אָמְרָה אֵלָיו גַּם לִגְמַלֶּיךָ וְגוֹ׳ עַד אִם כִּלּוּ, וְלֹא אֶתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּהַשְׁעָרַת הַהִסְתַּפְּקוּת. הָא לָמַדְתָּ כִּי לְצַד רַחְמָנוּת וְאַהֲבָה נִתְכַּוְּנָה אֵלָיו כַּטַּעַם הַנִּזְכָּר.
פסוק יט:עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מ.) בְּפָסוּק (דברים יא:טו) ״וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתְּךָ״ וְגוֹ׳, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהַקְדִּים לָתֵת מָזוֹן לִבְהֶמְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ אֶת עַצְמוֹ. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי דַּוְקָא דְּאֵין כָּאן סַכָּנָה אוֹ צַעַר, אֲבָל בְּסַכָּנָה אוֹ בְּשֶׁיֵּשׁ צַעַר, קוֹדֶם יֵשׁ לָחוּשׁ לְצַעֲרוֹ וְאַחַר כָּךְ בְּהֶמְתּוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁשָּׁאַל הָאִישׁ ״הַגְמִיאִינִי מְעַט״, הִרְגִּישָׁה הַצַּדֶּקֶת כִּי צָמֵא לַמַּיִם הָיָה וּמִצְטַעֵר הָיָה, לָזֶה אָמְרָה לוֹ ״שְׁתֵה״. וּכְשֶׁנָּתְנָה לוֹ שִׁעוּר שֶׁשִּׁעֲרָה כִּי וַדַּאי אֵין כָּאן חֲשַׁשׁ לְצַעַר הַצָּמָא, ״וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב״, כִּי בְּגֶדֶר זֶה שֶׁאֵינְךָ מִצְטַעֵר אוֹתָם צָרִיךְ לְהַקְדִּים. וְהוּא שֶׁסָּמַךְ הַכָּתוּב לְ״וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ״ ״וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ עַד אִם כִּלּוּ, פֵּרוּשׁ: לֹא אֲשַׁעֵר לָהֶם כְּפִי הָאוּמְדְּנָא, אֶלָּא אַשְׁקֶה וְלֹא אֶשָּׂא יָדִי עַד שֶׁאֶרְאֶה שֶׁמַּיִם לִפְנֵיהֶם וְאֵינָם שׁוֹתִים, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי כִּלּוּ לִשְׁתּוֹת.
פסוק כא:וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ. פֵּרוּשׁ: לֶהֱיוֹת שֶׁרָאָה הַצְלָחַת דַּרְכּוֹ, וְיוֹתֵר מִמַּה שֶׁאָמַר בִּתְנָאוֹ אָמְרָה הַצַּדֶּקֶת, הָיְתָה נַפְשׁוֹ מְקַשְׁקֶשֶׁת לוֹמַר אֵלֶיהָ מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ, כִּי כְּבָר נִשְׁלַם תְּנַאי שֶׁאָמַר ״וְאָמְרָה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב״ (בראשית כד:מד). הִנֵּה הִיא אָמְרָה ״וְגַם״ וְגוֹ׳, וְקִיְּמָה דְּבָרֶיהָ דִּכְתִיב (בראשית כד:כ) ״וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו״, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיְּכַלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מֵהַתְּנַאי. וְהָיָה מַשְׁתִּיק עַצְמוֹ מִדַּבֵּר עַד שֶׁיֵּדַע מַה שֶׁאָמְרָה לְהַשְׁקוֹת גְּמַלָּיו עַד שֶׁיְּכַלּוּ לִשְׁתּוֹת, וַהֲגַם שֶׁאֵין דָּבָר זֶה מֵהַתְּנַאי, לְצַד דְּבָרֶיהָ נוֹלַד לוֹ בָּהּ סָפֵק שֶׁמָּא הִיא מֵהָאוֹמְרִים הַרְבֵּה וְעוֹשִׂים מְעַט, עַד שֶׁרָאָה שֶׁכִּלּוּ הַגְּמַלִּים וְגוֹ׳, תֵּכֶף נָתַן הַצְּמִידִים וְגוֹ׳.
פסוק כב:עַל יָדֶיהָ. פֵּירוּשׁ שֶׁהֲלָמוּהָ כְּאִלּוּ נַעֲשׂוּ כְּשִׁיעוּר זֶה, וְעָשָׂה הַדָּבָר לְצַד הַצְדִּיקוֹ בְּהַשְׁגָּחַת ה׳ עָלָיו וְסִימָנִים הַמַּצְדִּיקִים שֶׁרָאוּ עֵינָיו.
פסוק כג:בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי וְגוֹ׳. סָמַךְ שְׁתֵּי הַשְּׁאֵלוֹת, לְהַגִּיד כִּי לֹא נִסְתַּפֵּק אִם הִיא מִבְּנֵי מִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם, שֶׁאִם הָיָה מְסֻפָּק לֹא הָיָה לוֹ לִשְׁאוֹל הֲיֵשׁ מָקוֹם עַד שֶׁיֵּדַע אִם דֶּרֶךְ נָכוֹן לְפָנָיו, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהֶאֱמִין בַּה׳ כִּי הִצְלִיחַ דַּרְכּוֹ, וּמַה שֶׁשָּׁאַל ״בַּת מִי אַתְּ״ הוּא מָה שֵׁם אָבִיהָ וְגוֹ׳, וְקוֹדֶם שֶׁתָּשִׁיב אָמַר ״הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ״ וְגוֹ׳ כִּי לֹא יִשְׁתַּנֶּה דָּבָר זֶה בְּהַגָּדַת בַּת מִי וְגוֹ׳, וְהָבֵן:
פסוק כד:בַּת בְּתוּאֵל אֲשֶׁר יָלְדָה וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ שֶׁאָבִיהָ מִבְּנֵי הַגְּבִירָה וְלֹא מִפִּילֶגֶשׁ.
פסוק כט:וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה י; אסתר רבה ו,ג) שֶׁאָמְרוּ כִּי הַצַּדִּיקִים שְׁמָם קוֹדֵם לָהֶם, דִּכְתִיב (רות ב:א) ״וּשְׁמוֹ בּוֹעַז״, ״וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ״ (רות א:ב), אֲבָל הָרְשָׁעִים הֵם קוֹדְמִים לִשְׁמָם, דִּכְתִיב (שמואל א כה:כה) ״נָבָל שְׁמוֹ״ וְגוֹ׳. אִם כֵּן לָמָּה לָקַח הַכָּתוּב סֵדֶר הַצַּדִּיקִים בְּלָבָן הָרָשָׁע? וְלָתֵת טַעַם לַדָּבָר יֵשׁ לְהָעִיר בַּכָּתוּב אָמְרוֹ וַיָּרָץ לָמָּה רָץ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני קט) אָמְרוּ לְפִי שֶׁרָאָה הַנֶּזֶם וְכוּ׳ נָתַן עֵינָיו בַּמָּמוֹן. וַעֲדַיִן קָשֶׁה, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים לוֹמַר ״וַיְהִי כִּרְאוֹת וְגוֹ׳ וַיָּרָץ״ וְגוֹ׳. גַּם בָּזֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב שְׁתֵּי פְּעָמִים ״אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן״?
פסוק כט:אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא כִּי זֶה הָאִישׁ לָבָן חָרַד לִקְרַאת הָאִישׁ בְּיָדְעוֹ מַה שֶׁעָבַר בֵּינוֹ וּבֵין רִבְקָה מֵהַדְּבָרִים וּמִקֵּרוּב הַדַּעַת, וְהוּא אִישׁ נָכְרִי, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי דְּבָרִים בְּגוֹ, וְלָזֶה לָבַשׁ קִנְאָה וְרָץ לִקְרָאתוֹ לִפְגֹּעַ בּוֹ בְּקִנְאָתוֹ אֶת קִנְאַת אֲחוֹתוֹ. וּלְצַד בְּחִינַת מַעֲשֶׂה זֶה יִחֵס ה׳ אוֹתוֹ יִחוּסִין שֶׁל צַדִּיקִים וְאָמַר וּשְׁמוֹ לָבָן, כִּי מַעֲשֶׂה צַדִּיקִים עָשָׂה בָּזֶה וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר בְּרִיָּה.
פסוק כט:וְאָמְרוֹ וַיְהִי כִּרְאוֹת וְגוֹ׳, יַגִּיד כִּי מַה שֶׁקָּדַם הָיָה קוֹדֶם כִּרְאוֹת הַצְּמִידִים וְקוֹדֶם שָׁמְעוֹ דִּבְרֵי אֲחוֹתוֹ. סִדְרָן שֶׁל מַעֲשִׂים: חֲשָׁדוֹ לֶאֱלִיעֶזֶר בְּדָבָר מְכוֹעָר, אֲבָל כִּרְאוֹת הַנֶּזֶם וְגוֹ׳ וּכְשָׁמְעוֹ וְגוֹ׳ כָּכָה דִּבֶּר אֵלַי הָאִישׁ – שָׁב אַפּוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁיָּצָא לִקְרַאת הָאִישׁ לֹא לְהָרַע, אֶלָּא אַדְרַבָּה, לְהַאַכְסִינוֹ וּלְהַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ.
פסוק ל:וַיָּבֹא אֶל וְגוֹ׳ וְהִנֵּה עוֹמֵד עַל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ בְּאָׁמְרוֹ וְהִנֵּה עוֹמֵד וְגוֹ׳, וְעַל פִּי דִּבְרֵי רַזַ״ל (ילקוט שמעוני קט) שֶׁאָמְרוּ כִּי הִכִּיר אֱלִיעֶזֶר בִּמְרוּצָתוֹ שֶׁל לָבָן לְרָעָה, וְהִזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וְהֶעֱמִיד הַגְּמַלִּים בָּאֲוִיר עַל הָעַיִן, וְהוּא אָמְרוֹ הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן, וְהוּא עָמַד עַל הַגְּמַלִּים דִּכְתִיב ״וְהִנֵּה עוֹמֵד״ וְגוֹ׳, וּמִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ קָרָא לוֹ לָבָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״בֹּא בְּרוּךְ ה׳״, וְאַחַר שֶׁבָּא מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ דִּבֵּר אֵלָיו ״לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ״. וּבָזֶה לֹא קָשֶׁה לָמָּה הִקְדִּים לוֹמַר ״בֹּא״ וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״לָמָּה תַעֲמֹד״ וְגוֹ׳, כִּי מֵהָרָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״לָמָּה תַעֲמֹד״ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״בֹּא״ וְגוֹ׳:
פסוק ל:עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְהִנֵּה עֹמֵד וְגוֹ׳, שֶׁהֲגַם שֶׁשָּׁאֹל שָׁאַל הָאִישׁ אֶת רִבְקָה ״הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם״ וְגוֹ׳, וְאָמְרָה ״גַּם תֶּבֶן״ וְגוֹ׳ ״גַּם מָקוֹם״ וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מִפְּנֵי זֶה נָטָה אַחֲרֶיהָ לָלֶכֶת בֵּית אָבִיהָ, אֶלָּא עָמַד בִּמְקוֹמוֹ עַל הָעָיִן.
פסוק ל:וְאָמְרוֹ בּוֹא בְּרוּךְ וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״לָמָּה״ וְגוֹ׳ – נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁמְּזַמְּנוֹ לָבֹא אֶצְלוֹ לֹא לְהַאַכְסִינוֹ בְּבֵיתוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בַּחוּץ, אֲבָל לְעוֹלָם צָרְכּוֹ עַל עַצְמוֹ, כִּי עֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה.
פסוק מה:אֲנִי טֶרֶם וְגוֹ׳ לְדַבֵּר אֶל לִבִּי. שָׁלַל כִּי לֹא שְׁמָעַתּוּ אֹזֶן, לָחוּשׁ לַנַּעֲרָה שֶׁתַּעֲשֶׂה לְצַד מַה שֶׁשָּׁמְעָה.
פסוק מז:וָאֶשְׁאַל אוֹתָהּ וָאָשִׂים וְגוֹ׳. שִׁנָּה לַחֲשָׁשַׁת רַמָּאוּתָם, כִּי יֹאמְרוּ שֶׁנָּתַן הַחֲפָצִים קוֹדֶם לְצַד מַה שֶׁשִׁמַּשְׁתּוֹ, וְהֵם נוֹגְעִים לְאָבִיהָ. לָזֶה הִקְדִּים כִּי לֹא נָתַן אֶלָּא אַחַר שֶׁיָּדַע הֱיוֹתָהּ בַּת בְּתוּאֵל שֶׁרְאוּיָה לְיִצְחָק, נָתַן לָהּ בְּחֶזְקַת תַּכְשִׁיטֵי כַּלָּה לֶחָתָן וְאֵין לְאָבִיהָ זְכוּת בָּהֶם.
פסוק ס:אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ אַתְּ, פֵּרוּשׁ: אַחַר שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר אַבְרָהָם שֶׁאַלְפֵי רְבָבָה יֵצְאוּ מִיִּצְחָק, יְהִי רָצוֹן שֶׁיֵּצְאוּ מִמֵּךְ. וְיוֹתֵר הָיָה טוֹב לָהֶם שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָקוּם, וְהָבֵן כִּי כָל חֵלֶק הָרַע יִשְׂנָא חֵלֶק הַטּוֹב, וְלוּ יִהְיֶה בְּנוֹ וּבִתּוֹ.
