מלחמת העי השניה

הקדמה

בתחילת פרקנו נאמר:

א. ויאמר ד' אל יהושע: אל תירא ואל תחת, קח עמך את כל עם המלחמה, וקום עלה העי. ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו.
ב. ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה, רק שללה ובהמתה תָבֹזו לכם, שים לך אֹרֵב לעיר מאחריה.

אחר כך נאמר:

ג. ויקם יהושע וכל עם המלחמה לעלות העי, ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל, וישלחם לילה.
ד. ויצו אתם לאמר: ראו אתם אֹרְבים לעיר מאחרי העיר, אל תרחיקו מן העיר מאד, והייתם כלכם נכֹנים.
ה. ואני וכל העם אשר אתי נִקרב אל העיר, והיה כי יֵצאו לקראתנו כאשר בראשֹנה, ונסנו לפניהם.
ו. ויָצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר, כי יאמרו: נסים לפנינו כאשר בראשֹנה, ונסנו לפניהם.
ז. ואתם תקֻמו מהאורב, והורשתם את העיר, ונתנה ד' אלקיכם בידכם.
ח. והיה כתפשכם את העיר תציתו את העיר באש, כדבר ד' תעשו, ראו צִויתי אתכם.

ובביצוע נאמר:

יט. והאורב קם מהרה ממקומו, וירוצו כנטות ידו, ויבֹאו העיר וילכדוה, וימהרו ויציתו את העיר באש.
כ. ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה, ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה, והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף.
כא. ויהושע וכל ישראל ראו כי לכד האֹרב את העיר, וכי עלה עשן העיר, וישֻבו ויכו את אנשי העי.
כב. ואלה יצאו מן העיר לקראתם, ויהיו לישראל בַּתָוֶך, אלה מזה ואלה מזה, ויכו אותם עד בלתי השאיר לו שריד ופליט.
כג. ואת מלך העי תפשו חי, ויקרִבו אֹתו אל יהושע.
כד. ויהי ככלות ישראל להרֹג את כל יֹשבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כֻלם לפי חרב עד תֻמם, וישֻבו כל ישראל העי, ויכו אֹתה לפי חרב.
כה. ויהי כל הנֹפלים ביום ההוא מאיש ועד אשה שנים עשר אלף, כל אנשי העי.
כו. ויהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון, עד אשר החרים את כל יֹשבי העי.
כז. רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל, כדבר ד' אשר צִוה את יהושע.
כח. וישרֹף יהושע את העי, וישימֶהָ תל עולם שממה, עד היום הזה.
כט. ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב, וכבוא השמש צִוה יהושע ויֹרידו את נבלתו מן העץ, וישליכו אותה אל פתח שער העיר, ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה.

יש לשאול שאלות רבות על יחידה זו, ומאמר קצר זה יעסוק בשמונה שאלות:

ראשית יש לשאול שלש שאלות שמבררות מה קרה במציאות:

1. אם האורב שרף את העיר - מי נשאר בה חי, שאותו היה צריך להכות לפי חרב (כד)?
2. אם האורב שרף את העיר - איך לקחו מהעיר את השלל (כז)?
3. אם האורב שרף את העיר - מדוע כתוב שיהושע שרף את העיר (כח)?

נוסף על כך יש לשאול שתי שאלות על דברי יהושע לאורב:

4. מדוע הדגיש יהושע בסוף פסוק ד': "אל תרחיקו מן העיר מאד, והייתם כלכם נכֹנים"?
5. מדוע הדגיש יהושע בסוף פסוק ח': "כדבר ד' תעשו, ראו צִויתי אתכם"?

עוד יש לשאול שלש שאלות:

6. מדוע ציוה ד' לשרוף את העי (ב)?
7. מדוע תלה יהושע את מלך העי (כט)?
8. מדוע הקימו על מלך העי גל אבנים גדול (כט)?

א. תשובות לשלש השאלות הראשונות

התשובה לכל שלש השאלות הראשונות היא שהאורב לא שרף את כל העיר, אלא רק הצית חלק ממנה, כדי שעשן העיר יעלה השמימה, ויגרום לאנשי העי לחשוב שהעיר כולה שרופה באש, ואין להם לאן לשוב, ומתוך כך ירפו ידיהם והם לא יוכלו להילחם.

אחר כך, כאשר סיימו בני ישראל להרוג את כל אנשי העי שיצאו מעירם כדי לרדוף אחריהם, הכו את כל האנשים שבעי לפי חרב, אחר כך לקחו את השלל, ורק אחר כל המעשים הללו שרף יהושע את העיר כולה.

ב. תשובת המלבי"ם לשאלה החמישית

על פי ענין זה של היחס בין הצתת העיר לבין לקיחת השלל הסביר המלבי"ם את ההדגשה בפסוק ח':

ראו צויתי אתכם - רוצה לומר: בל תאמרו אחר שהתיר ד' לבוז שללה, כמו שנאמר: 'רק שללה ובהמתה תבוזו לכם', תקדימו להציל השלל טרם תשרפו העיר, לכן אמר: 'ראו כי צויתי אתכם', ומלמדכם כוונת דבר ד'.

כלומר: דווקא מתוך שמצד אחד הותר לקחת שלל מהעיר, ומצד שני נצטוו להצית את העיר, היה חשש שהאנשים שהיו באורב ימהרו לקחת שלל לפני שהם יציתו את העיר, כדי להציל דברים רבים מהשרפה. לכן יהושע הזהיר אותם שימהרו להצית את העיר, כדי שאנשי העי יפחדו, ואז כל עם המלחמה שנס מפני אנשי העי יוכל להתהפך וללחום באנשי העי.

ג. תשובה לשאלה הרביעית

על פי ענין זה שהאנשים שהיו באורב צריכים היו למהר להצית את העיר, כדי שאנשי העי יפחדו, ואז כל עם המלחמה שנס מפני אנשי העי יוכל להתהפך וללחום באנשי העי, אפשר להבין מדוע ציוה יהושע את האורב שלא יתרחק מהעי: כדי שיוכלו להיכנס מהר ככל האפשר, ולהצית את העיר.

ד. תשובת האברבנאל לשאלה השישית

על השאלה השישית - מדוע ציוה ד' לשרוף את העי - כתב האברבנאל:

ואמנם למה החרימו את העי? הסבה בזה הוא לפי שכל שאר המלכים ישמעו וייראו ולא יוסיפו לעצור כח נגד ישראל, בראותם עוצם הנקמה אשר לקחו ממה שעשו אנשי העי עמם.

כלומר: השרפה של העי, שהעשן שלה יראה למרחקים, יגרום פחד לשאר המלכים, והם יפחדו להילחם בישראל.

ה. תשובת הרלב"ג והאברבנאל לשאלה השביעית

על השאלה השביעית - מדוע תלה יהושע את מלך העי - כתב הרלב"ג בתועליות שבסוף פרק ח' (התועלת הי"ג) בקיצור:

תלו מלך העי והקימו עליו גל אבנים גדול לירא הנשארים.

וכן כתב האברבנאל באריכות:

ואת מלך העי תלה על העץ וגו', ויקימו עליו גל אבנים וגו' - לפי שעל המעט יקרה שיתפשו המלך במלחמה, כי הוא, אם שיברח, או ימות על מרומי שדה, לכן ראה יהושע את המלכים אשר תפשו חיים לתלותם, והיה זה כדי שיראו אותם מרחוק ביום תלותם, ויכירו וידעו כי המלך הוא, אם לישראל כלו שישמחו בראותם אותו תלוי על הנס, ואת האויבים הלוחמים גם כן שירך לבבם בראותם המלך הוקם על, נתלה כאחד הפחותים.

כלומר: תליית המלך תשמח את ישראל ותחזק אותם לקראת המלחמות הבאות, וכן תגרום פחד לאויבים והם יפחדו להילחם בישראל.

ה. תשובת הרלב"ג והאברבנאל לשאלה השמינית

על השאלה השמינית - מדוע הקימו על מלך העי גל אבנים גדול - כתב הרלב"ג:

והקימו עליו גל של אבנים בפתח שער העיר כדי שיתפרסם זה לשאר מלכי הגויים וייראו מהלחם עם ישראל.

וכן כתב הרלב"ג בתועליות שבסוף פרק ח (התועלת הי"ג):

תלו מלך העי והקימו עליו גל אבנים גדול לירא הנשארים.

וכן כתב האברבנאל:

והקימו עליו גל אבנים וציון גדול בפתח שער העיר, לאות כי נקבר שמה מלך אותה עיר, ויתפרסם זה לשאר מלכי הארץ, וייראו מלהלחם עם ישראל.

כלומר: גל האבנים הגדול יזכיר לכולם את תליית המלך, ויגרום לאויבים לפחד להילחם בישראל.

התשובה לשלש השאלות האחרונות היא: לגרום לעמי כנען לפחד, כדי שלא ירצו להילחם עם ישראל.

ו. מדוע דווקא במלחמה זו עשו בני ישראל מעשים שיגרמו לאנשי כנען לפחד?

יש לשאול: מדוע דווקא במלחמה זו עשו בני ישראל מעשים שיגרמו לאנשי כנען לפחד?

ראשית יש לענות שחלק מהדברים לא היו רק במלחמה זו, שכן גם במלחמה במלכי הדרום תלה יהושע את חמשת המלכים (י, כו). כמו כן במלחמה ביריחו גם כן שרפו אותה (ו, כד), וכתב שם הרלב"ג (ו, יז):

היה זה לתת מורך לשאר הגוים.

כמו כן שרפו את חצור (יא, יא), וכתב הרד"ק שם (יג):

ויפחדו הנשארים.

אבל יש לציין ששם מודגש: "רק כל הערים העֹמדות על תִלָם לא שרפם ישראל, זולתי את חצור לבדה, שרף יהושע" (שם, יג).

מה הסיבה?

כתב הרד"ק שם:

ולא שרפם זולתי חצור, לפי שהיתה ראש הממלכות, ויפחדו הנשארים.

אם כן לגבי חצור היה ענין מיוחד לשרוף אותה, כיון שהיא היתה ראש הממלכות, אבל מדוע שרפו את העי?

1. הסבר האברבנאל

אמנם כתב האברבנאל:

ואמנם למה החרימו את העי? הסבה בזה הוא לפי שכל שאר המלכים ישמעו וייראו ולא יוסיפו לעצור כח נגד ישראל, בראותם עוצם הנקמה אשר לקחו ממה שעשו אנשי העי עמם.

כלומר: דווקא בעי התנהגו בדרך כזאת, כדי לנקום את המפלה שספגנו בקרב הראשון.

אבל הדבר אינו מובן מספיק. וכבר שאל האברבנאל בשאלה הרביעית:

למה שרף יהושע את העי וישימה תל עולם שממה עד היום הזה? והנה עיר הזאת נלכדה בגבורה אנושית, ולא היה ענינה כענין יריחו, ומדוע תהיה שממה כמוה? ואם היה בעבור שאנשי העי הכו בישראל שלשים וששה איש? הנה זה הוא מדרך המלחמה ואין להם אשם, וידוע שהאדם ישתדל להציל נפשו מן האויבים הבאים לקחת ארצו וביתו, ושאר העמים אין ספק שגם כן נלחמו עמהם, ועם כל זה לא השאירו ארצותם שממה!.

2. הסבר על פי הרלב"ג

נראה לענות על כך על פי מה שכתב הרלב"ג בתחילת ספר שופטים (א, א):

סיפר שאחרי מות יהושע שאלו בני ישראל בד', רוצה לומר באורים ותומים, מי מהשבטים יעלה בתחילה להלחם בכנעני הנשאר בארצות השבטים... כי אחרי מות יהושע הוצרכו לשאול מי יעלה בתחילה, כי במלחמה הראשונה שֹרש גדול לשאר המלחמות. וזה, שאם ינוצחו ישראל במלחמה הראשונה - יאמרו הנשארים מהגויים ההם: 'סר צלם מעליהם', ויתחזקו להילחם בהם. ואם ינצחו אותם - יפיל הענין מורך לב בגויים ההם, וינצחום ישראל בקלות, ולזה בחר ד' שילחם תחילה מי שהוא ראוי יותר לנצח, והוא שבט יהודה.

עוד כתב הרלב"ג שם (ו):

והנה קצצו בהונות ידי אדני בזק ובהונות רגליו, להפיל מורך על שאר המלכים שייראו מלהלחם בישראל.

יש לשים לב שכשם שהשאלה בד' מי יעלה אל הכנעני בתחילה להלחם בו וקיצוץ בהונות ידיו ורגליו של אדני בזק היו מיד אחרי מות יהושע, ולכן היה צורך להפיל מורך על האויבים, כך גם מלחמת יריחו היתה המלחמה הראשונה אחרי מות משה, ולכן היה צורך דווקא בה להפיל מורך על האויבים! ויש כאן יסוד גדול למלחמות, ובמיוחד למלחמה ראשונה בתקופה שבה צפויות מלחמות רבות!

על פי זה נראה להסביר שגם במלחמת העי השניה היה ענין מיוחד לעשות מעשים שיפילו מורך על האויבים, מפני שבמלחמת העי הראשונה ישראל ניגפו, ולכן היה צורך שבמלחמת העי השניה ישראל יתנהגו בדרך של הפלת מורך על האויבים (ואולי זו גם כוונת האברבנאל).

יהי רצון שאויבינו תמיד יפחדו ויכנעו מפנינו.