ויאמר ה' אל יהושע אל תירא ואל תחת. אפשר לפי דהקב"ה אמר לו קום לך. ואמרו בסנהדרין דף מ"ד אתה גרמת שאסרת עליהם ביזת יריחו. ואעפ"י שהקב"ה הסכים על ידו זה היה לכבודו. ועוד שאמר ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן ועל זה אמרו שם ועשיר יענה עזות זה יהושע. לז"א אל תירא ממה שאתה גרמת ואל תחת מאשר דברת. מאחר שכונתך בכל לטובה ואשר דברת אין אדם נתפס על צערו. א"נ שלא הלך לעי בראשונה וכשהוא אינו הולך אינם מצליחים ישראל כמשז"ל והיה גרמא לז"א אל תירא ואל תחת ממה שאני אומר לך לשים אורב וזהו דרך טבע ותסבור ח"ו דישראל ירדו ממעלתם לז"א אל תחת שיש טעם לזה:
פסוק א:
ראה נתתי בידך וכו'. פירוש ראה בנבואה כי כבר נתתי בידך את מלך העי הקשה ואת עמו כי כבר נפל השר שלהם וא"כ אל תירא ואל תחת:
פסוק ט:
וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם. ובסמוך כתיב וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק והש"ס פ"ק דמגילה קאמר וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק מלמד שלן בעומקה של הלכה. וכן כתוב בפירש"י ז"ל על המקרא בנסחה שלפני. והכתוב אינו כן כי אם וילך יהושע בתוך העמק וכן הביאו רש"י ז"ל בעירובין דף ס"ג. והתוספות בפ"ק דמגילה כתבו שדרך הש"ס לערב הפסוקים כמו ונתן הכסף וקם לו ובדברי התוספות שם בנסחא שלפני יש ט"ס. אבל התוספות בעירובין שם דף ס"ג מחלפא שיטתייהו שכתבו דה"ג בש"ס מיד וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק מלמד שהלך בעומקה של הלכה:
פסוק י:
ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי. לחזק לבם כי אימת אנשי העי עליהם ומה גם שהיותר גבורים שלשים אלף נסעו למארב. ולכן עלו יהושע וזקני ישראל בתחילה להסיר מהם הפחד והמורך. מפרשים:
פסוק יב:
ויקח כחמשת אלפים איש. רלב"ג פירש שהם מכלל השלשים אלף. וכל המפרשים הם נגדו שכלם פירשו שהם מלבד השלשים. והכי מוכח מפשט הכתוב. ולמפרשים טעמים שונים: