וישלחם יהושע כו'. ראוי לשים לב כי פה אומר וישלחם וילכו אל המארב בין בית אל ובין העי מים לעי ואחר כך חוזר ואומר ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם אורב בין בית אל ובין העי מים לעיר והלא קשה מאד האם מעט היו שלשים אלף גבורי חיל להיות אורבים שיוסף חמשת אלפים. ועוד אומרו וילן בתוך העם הוא מיותר. ועוד אמרו ויפקוד את העם מה צורך היה לזה. ועוד מה ענין עלייתו עם הזקנים לפני העם ואם תמיד היה כך שהוא והזקנים היו הולכים ראשונה למה הוזכר פה. ועוד למה מודיענו שהגי היה בינו ובין העם. ועוד אומרו וישימו העם את כל המחנה ואת עקבו מים לעיר כי אם כן איפה נמצאו השלשים אלף איש והחמשת אלפים וכל שאר המחנה כלם מים לעי שהוא מקום המארב א"כ מי ישאר להראות לאנשי העי להנתיקם מן העיר כדי שיצאו מהמארב ויכנסו לעי ואם נאמר שכך היה שלא נשאר רק יהושע לבדו כאומ' וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק שהוא הגי הנזכר אי אפשר ישאר הוא לבדו ומה גם שאומר ויהי כראות מלך העי ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל והלא לא היה רק לקראת יהושע לבדו:
פסוק ט:
אמנם בשלוח יהושע שלשים אלף גבורי חיל לאחורי העי נשארו הנותרים אל פני המלחמה רכי הלבב פן יצאו פתאום מן העיר עליהם לילה שעדיין מורא אנשי העי לא סר מלבם אחר שנמס לבב העם ויהי למים על כן לאמץ את לבם לן יהושע בתוך העמק בלילה ההוא בתוך העם כי בו יאמץ לבם באומרם כי אשר נפלו בעי לא היה כי אם על כי יהושע לא היה אתם כי ידעו כי ה' עמו כמדובר למעלה ובעת בא לערוך המלחמה בבקר השכם קם ופקד את העם וראה כי רבים המה עדיין כל העם אשר אתו ואם יראו אנשי העי כי רב מאד מחנה ישראל אולי לא יערבו אל לבם לצאת מהעיר באומרם כי לא היתה כזה תמול שלשום כי אם בשלשת אלפי איש ועל כן פנו עורף לפני כל אנשי העי אך עתה כי רבים הם אלפים ורבבות אולי לא יצאו מן העיר ויתחזקו בתוכה ונמצאת ערמת יהושע בטלה על כן מה עשה מיעט המחנה ויקח כחמשת אלפי איש וישם אותם אורב ולא במקום הראשונים כי אם יותר סמוך לעיר באותו הצד.
פסוק ט:
וז"א מים לעיר ולא אמר מים לעי כי שם עי כולל כל תחומיה ועיר היא גוף העיר בלבד. עוד כיוון כי להיות הל' אלף רחוקים מהעיר ולא בקרוב פן ירגישו בהם לרבויים היה אפשר כי גם כאשר ינתקו אנשי העי מן העיר לא ירגישו הם מיד לבא העירה על כן היו קרובים לעיר חמשת אלפים שיראו מיד ועל ידם ידעו גם הל' אלף ויכנסו גם המה. עוד טעם ג' והוא כי אם אשר את פני העיר תגבר יד אנשי העי עליהם יהיו למו הה' אלפים הקרובים לישועה.
פסוק י:
ועכ"ז לבל יפול מורך בלבב הנותרים בהפרד מהם ל"ה אלף גבורי חיל פן ישיגום אנשי העי והמה בלי מבחר גבוריה' על כן הקדים לאמץ את לבם במה שויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי שמתוך כך קנו אומץ לב לעלות אחריהם עד העי באומרם כי זכות יהושע והזקנים ההולכים ראשונה תעמוד להם וזהו ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי וכל העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו כלומר שאלו לא הקדים יהושע ועלה עוד אימתם בלבם וספר הכתוב כי חנו בצפון ולא במזרח להיות גי ביניהם למען יקל לברוח בעוד שבני העי יורדים בגי ועולים כדי להנתיקם מן העיר.
פסוק יב:
ואחר שכבר קנו אומץ לב אמר יהושע בלבו שלא יקפידו בקחתו מאתם כ"ה אלפים איש וישם אותם בין בית אל ובין העי מים לעיר והמה נשארים מצפון לעיר קרובים אל הה' אלפים שבמערב כי אין ביניהם כי אם קרן צפונית מערבית ועכ"ז לא ערבו אל לבם המון העם לישאר לבדם בצפון פן יצאו עליהם מרוח צפון וימצאום בלי עזר הה' אלפים על כן וישימו העם את כל המחנה אשר מצפון לעיר ואת עקבו הם הה' אלפים אשר הם לגבי העם אשר מצפון כעקב הבולט מצד הרגל כך אלו הסמוכים לעיר מים הם נמשכים מהעם אשר בצפון העיר סמוכים לקרן כעקב בצד הרגל וזהו ואת עקבו מים לעיר באופן שנמצאו אלו ואלו מים לעיר ולא היו נפרדים אלא הל' אלף שהיו יותר נגשים אל בית אל וגם הם מים לעי על כן מה עשה יהושע בא אל הגי שמצפון לעיר למען בראות ישראל כי אינו עמהם ימשכו אחריו כי לא יבצר מהם כי בו תלויה ההצלה והכיבוש כי הוא יעבור והוא ינחיל ומה גם לרז"ל האומרים כי בפירש איתמר ליה מאתו יתברך כי על בלתי לכתו עם ישראל בעי לא הצליחו ויהי כן כי חזרו ובאו אליו המחנה שהיה מצפון לעיר ועקבו הם הה' אלפים שנתחברו עתה ואז בראות מלך העי כי נסעו ישראל מן הצפון למערב ומן המערב היו חוזרים לצפון שהגי ביניהם אמרו בלבם נבוכים הם ויראים ולא רצו גם עתה רק במקום שהגי בנתים למען יוכלו לנוס בעוד שאנשי העי יורדים ועולים אז מהרו וישכימו לקראת ישראל והוא כי אין לשון לקראת צודק אם לא כשכנגדו בא גם הוא אל הפוגע בו כי על כן פירשו פסוק וירץ העבד לקראתה שהוא שראה שעלו המים לקראתה שהוקשה להם כי לא אליו היתה באה כי אם שותרד העינה ותמלא כדה ותעל ללכת אל ביתה על כן פירשו שרץ על כי ראה שעלו המים לקראתה שהיא היתה הולכת אל המים והמים עלו אליה לפגוע בה וע"ד זה פה לא יצדק אומר ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל כי הלא המה חונים ולא הולכים אל אנשי העי שיאמר לקראת ישראל אך הוא מה שכתבנו כי בהיות יהושע בעמק הוא הגי שבצפון העיר מקום שמשם יצאו אנשי העי שהיו מים העיר היו הולכים אל מקום שהיה שם יהושע ושם נפגעו עם היוצאים מהעבר ההוא וזהו לקראת ישראל וינגעו יהושע כו' עשו עצמם כמתנגפים לפניהם וינוסו וה' נתן בלבם שיתקבצו תחלה ואח"כ ירדפו שבין זה היה פנאי לנוס עד למרחוק באופן ינתקו מהעיר וזהו ויזעקו כל העם אשר בעיר לרדוף:
פסוק יח:
ויאמר ה' וכו'. הנה מהאורב יבצר דעת מתי הנתקו מן העיר לבא המה העירה אז אמר ה' אל יהושע נטה בכידון אשר בידך כי נתינה וכיבוש העיר תלוי בך על כן מהשפע הנשפע מאתי אל ידך לינתן בידך ומשך בנטות ידך להתפשט והמשך התעוררות אל הל' אלף איש שבמארב לרוץ לבא העירה גם שאינם רואים נטיית ידך וכן היה כי ויט יהושע כו' והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו כי לומר שראו כנטות ידו לא חשב אנוש כי מאין ולאין תשיג עין לראות שממקום אשר נס יהושע לפני כל מחנה ישראל וגם אחריהם שיעור מחנה אנשי העי ושמשם יראו העם אשר בין בית אל ובין העי במארב העיר: