פסוק א:וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. לֹא מָצִינוּ לְשׁוֹן ״וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ״ כִּי אִם כָּאן וּבְפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ, לְפִי שֶׁאַחַר יְשִׁיבָה וִירֻשָּׁה יִשְׁמַן יִשְׂרָאֵל וְיִבְעָט וְיִשְׁאֲלוּ לָהֶם עִנְיְנֵי שְׂרָרוֹת כְּכָל הַגּוֹיִם, כָּךְ בְּפָרָשַׁת בִּכּוּרִים הָיְתָה הַכַּוָּנָה לְהַכְנִיעַ רוּם לְבָבָם אֲשֶׁר אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה יַשִּׁיאֵם לִבָּם לוֹמַר כִּי לָהֶם הָאָרֶץ וּבְחַרְבָּם יְרָשׁוּהָ וְיִשְׁכְּחוּ אֶת ה׳. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה״, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא בְּתוֹרַת יְרֻשָּׁה אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ, כִּי בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת אֲבָל מֵה׳ הָאָרֶץ נְתוּנָה לְךָ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר אֵלָיו גְּמוּלוֹ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו, וְלִבְּךָ לֹא כֵן יְדַמֶּה אֶלָּא ״וִירִשְׁתָּהּ״, שֶׁתַּחֲזִיק בָּהּ כְּיוֹרֵשׁ כְּאִלּוּ הִיא יְרֻשָּׁה לְךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ, ״וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ״, כְּתוֹשָׁב, לֹא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה כג): ״וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם״ וְגוֹ׳. וְכָל זֶה יְבִיאֲךָ לִידֵי רוּם, שֶׁתִּשְׁכַּח אֶת ה׳, עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ מִצְוַת הַבִּכּוּרִים. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ם, שֶׁעִקַּר טַעַם מִצְוָה זוֹ הַהַכְנָעָה וְהַהִשְׁתַּעְבְּדוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָעֵד עַל זֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״, ״הִגַּדְתִּי״ לְשׁוֹן עָבָר, וַהֲלֹא עֲדַיִן לֹא הִגִּיד כְּלוּם, אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁבַּהֲלִיכָה וַהֲבָאָה זוֹ כְּבָר דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִגַּדְתִּי דֶּרֶךְ וִדּוּי ״כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, רוֹצֶה לוֹמַר לֹא בְּתוֹרַת יְרֻשָּׁה כִּי אִם בְּאֹפֶן זֶה שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ, וּמֵעִיד אֲנִי עַל עַצְמִי בַּהֲבָאַת הַבִּכּוּרִים כִּי מֵאֵת ה׳ הָיְתָה הָאָרֶץ לִי לְמָנָה וּמַתָּנָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית״, ״וְנָתַתָּ״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וְלָקַחְתָּ״, לוֹמַר לְךָ שֶׁמֵּרֵאשִׁית זֶה אֲשֶׁר תָּבִיא בֵּית ה׳ לִתֵּן הוֹדָיָה וְכָבוֹד לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, מִמֶּנּוּ תִּקַּח אֶת כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה וְתִזְכֶּה בְּכָל פְּרִי הָאֲדָמָה אַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדֵיתָ כִּי תָּבִיא הָרֵאשִׁית מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, כִּי אֶרֶץ זוֹ לֹא תִּקָּרֵא אַרְצְךָ כִּי אִם אַחַר הֲבָאַת הָרֵאשִׁית, וְעַל יְדֵי הֲבָאָה זוֹ תִּקַּח לְךָ כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה. וַהֲבָאָה זוֹ הִיא הַהַגָּדָה הָאֲמוּרָה בְּפָסוּק ״הִגַּדְתִּי הַיּוֹם״.
פסוק ג:וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם. לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קה:): וְכִי אֱלִישָׁע אוֹכֵל בִּכּוּרִים הָיָה? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמֵּבִיא דּוֹרוֹן לְתַלְמִיד חָכָם כְּאִלּוּ מַקְרִיב בִּכּוּרִים. וּמִדְּתָלָה דּוֹרוֹן שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם בְּבִכּוּרִים סָבוּר הָיִיתִי שֶׁלֹּא יִתְּנוּ הַבִּכּוּרִים כִּי אִם לְכֹהֵן תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיִּהְיֶה בְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר, וְאִם אֵין בּוֹ תַּלְמִיד חָכָם סָבוּר הָיִיתִי שֶׁיַּמְתִּין עַד שֶׁיָּבֹא מִשְׁמָר שֶׁל אֵיזֶה כֹּהֵן תַּלְמִיד חָכָם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם״, וּבָזֶה נִסְתַּלְּקוּ דִּבְרֵי הָרַמְבַּ״ן שֶׁכָּתַב וְלֹא הֲבִינוֹתִי זֶה כוּ׳. ״וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי״, כְּבָר בַּהֲבָאָה זוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אֹמֶר וּדְבָרִים, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט ב–ד): ״וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ וְגוֹ׳, אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים״ וְגוֹ׳, כָּךְ הֲבָאָה זוֹ מַגֶּדֶת וּמְעִידָה עָלַי כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ לֹא בְצִדְקָתִי כִּי אִם מִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתֵינוּ.
פסוק ג:וּלְפִי שֶׁהַוִּדּוּי הוּא מִזְבַּח כַּפָּרָה, לְכָךְ: ״וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה׳״, לוֹמַר הִנֵּה סָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר. וְאַחַר הַכַּפָּרָה: ״וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ״, בְּקוֹל רָם, לֹא כְּמוֹ הַוִּדּוּי שֶׁהָיָה בְּלַחַשׁ, כִּי חֲצִיף הוּא מָאן דִּמְפָרֵט חֲטָאָיו בָּרַבִּים, אֲבָל דָּבָר זֶה יָכוֹל לוֹמַר בְּקוֹל רָם, לְהָסִיר הַפֶּשַׁע מִזֶּרַע יַעֲקֹב וְלִתְלוֹתוֹ בַּמְקֻלְקָל, בְּזֶרַע הָאֵם שֶׁהָיְתָה מֵאֲרַמִּי. וְאוֹמֵר: ״אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי״, לֹא הִזְכִּיר אֶת לָבָן בִּשְׁמוֹ אֶלָּא לוֹמַר שֶׁלְּפִי שֶׁהָיָה מִן אֲרָם, עַל כֵּן נָהַג מִנְהַג מְקוֹמוֹ, וּמִמֶּנּוּ נִמְשְׁכָה מִדָּה רָעָה זוֹ הָאֲמוּרָה בַּפָּסוּק ״וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ״, לְבַקֵּשׁ יְשִׁיבָה שֶׁל שַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּדְמַסִּיק בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פר׳ לט ח): אָמַר רַבִּי לֵוִי: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְהַלֵּךְ בַּאֲרַם נַהֲרַיִם וּבַאֲרַם נָחוֹר וְרָאָה בְּנֵי אָדָם אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּפוֹחֲזִים, אָמַר: הַלְוַואי לֹא יְהֵא חֶלְקִי בָּאָרֶץ הַזֹּאת כוּ׳. וּלְפִי שֶׁמִּשָּׁם לָקַח יִצְחָק אֶת רִבְקָה, וְיַעֲקֹב אֶת נָשָׁיו, מִשָּׁם לָמַד יַעֲקֹב לְבַקֵּשׁ יְשִׁיבָה שֶׁל שַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל יְדֵי זֶה קָפְצָה עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁיָּרְדוּ מִצְרַיְמָה, וְשָׁם הָיוּ גֵּרִים וּבָאוּ בְּכוּר הַבַּרְזֶל לְמָרֵק אוֹתוֹ עָוֹן. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה״. וְהִזְכִּיר זֶה דֶּרֶךְ הִתְנַצְּלוּת עַל מַה שֶׁנֶּאֶשְׁמוּ בְּאָמְרוֹ: ״וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָהּ״ כָּאָמוּר, לוֹמַר שֶׁמֵּעָוֹן זֶה נִשְׁאַר רֹשֶׁם קְצָת לְדוֹרוֹת, לְכָךְ אָמַר ״אֹבֵד אָבִי״, ״אֹבֵד״ לְשׁוֹן הֹוֶה, לוֹמַר שֶׁנִּשְׁאַר רֹשֶׁם זֶה גַּם לְדוֹרוֹת.
פסוק ז:וַנִּצְעַק אֶל ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. כִּי לוּלֵא זְכוּת אָבוֹת לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתֵנוּ, לְפִי שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם רָעִים וְחַטָּאִים, כִּדְאִיתָא בִּנְבוּאַת יְחֶזְקֵאל (כח), זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ״. וְתֵדַע כִּי בְּעֹנִי וְלַחַץ כְּתִיב בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת (ג ז–ט): ״רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי וְגוֹ׳, וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ״ וְגוֹ׳, אֲבָל רְאִיַּת עֲמָלֵנוּ לֹא מָצִינוּ כָּתוּב. עַל כֵּן נִרְאֶה שֶׁ״עֲמָלֵנוּ״ הַיְינוּ שֶׁהִבִּיט עָמָל וְאָוֶן בְּיַעֲקֹב וּבִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהָיוּ בְּעֹנִי וָלַחַץ מִכָּל מָקוֹם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו לֹא הִשְׁלִיכוּ, וְרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁטָר וְשׁוֹבְרוֹ, הָעֳנִי וְהֶעָמָל שֶׁלָּנוּ, וְאִם כֵּן וַדַּאי לוּלֵא זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ לֹא הָיָה נֶעֱתָר לָנוּ. ״וַיּוֹצִיאֵנוּ ה׳ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה״. נֶגֶד מִדַּת הַדִּין שֶׁקִּטְרְגָה עָלֵינוּ לוֹמַר: מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כוּ׳. וּמִכָּל זֶה רְאָיָה עַל ״וַיְבִיאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ״, בְּמַתָּנָה – ״הָאָרֶץ״. ״וְעַתָּה״ מַה שֶּׁעָבַר עָבַר וּמִכָּאן וּלְהַלָּן חֻשְׁבָּנָא, כִּי עַתָּה אֲנִי מוֹדֶה כִּי לַה׳ הָאָרֶץ, וְהַמּוֹפֵת עַל זֶה כִּי ״הִנֵּה הֵבֵאתִי״ וְגוֹ׳. ״וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה׳״, כִּי מֵאָז נִתְקָרֵב אֶל ה׳.
פסוק ז:וּמהרי״א פֵּרֵשׁ, ״וְהִנַּחְתּוֹ״, שֶׁיַּעַזְבֶנּוּ שָׁם, מִלְּשׁוֹן ״וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ״ (בראשית לט טז), שֶׁלֹּא יַחֲזוֹר וְיִקַּח הַטֶּנֶא מִשָּׁם אֶלָּא יַעַזְבֶנּוּ לְכֹהֲנֵי ה׳.
פסוק טו:הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁאָמַר לְמַעְלָה: ״עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי״ פֵּרֵש רַשִׁ״י: שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי אֶת אֲחֵרִים, עַל כֵּן ״הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן״, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים ״שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ״, וּמִשָּׁם תַּחֲזוֹר וּתְשַׂמְּחֶנּוּ. וּבְמַסֶּכֶת חֲגִיגָה (יב:) אָמְרוּ: מָעוֹן – שֶׁבּוֹ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁאוֹמְרוֹת שִׁירָה בַּלַּיְלָה וְחָשׁוֹת בַּיּוֹם מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב ט): ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ״ – יְצַוֶּה לַמַּלְאָכִים לִשְׁתּוֹק כְּדֵי לַעֲשׂוֹת חֶסֶד לִצְרִיכֵי חֶסֶד, וְהֵם הַתַּחְתּוֹנִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְהִנֵּה קָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד זֶה בִּזְכוּת הַחֶסֶד שֶׁהַתַּחְתּוֹנִים עוֹשִׂים זֶה עִם זֶה, וְהַמַּעֲשֵׂר הוּא בִּכְלַל הַחֶסֶד, עַל כֵּן אָמַר: בִּזְכוּת הַחֶסֶד שֶׁעָשִׂיתִי בְּמַעֲשֵׂר זֶה עִם הַצְּרִיכִים חֶסֶד, ״הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן״ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד לַצְּרִיכִים חֶסֶד, כִּי אוֹתָם שָׁמַיִם שֶׁשְּׁמוֹ ״מָעוֹן״ מְיֻחָד לָזֶה וּמְיֻחָד לְשִׂמְחָה, כִּי בִּמְקוֹם שִׂמְחָה יֵשׁ שִׁירָה וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שִׂמְחָה. וְעוֹד בִּזְכוּת ״לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ״ מִלְּשׁוֹן אֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת, שֶׁלֹּא עָבַרְתִּי מִמִּצְוָה לְהַקְדִּים הַמְאֻחָר, כָּךְ ״הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ״ שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים הַמְאֻחָר, שֶׁהֲרֵי מַחֲשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לָעוֹלָם, וַהֲרֵי הֵם קְדוּמִים אֲפִלּוּ לַמַּלְאָכִים, עַל כֵּן דִּין שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַמַּלְאָכִים שִׁירָה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בַּיּוֹם וְאַחַר כָּךְ הַמַּלְאָכִים בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג כז): ״מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם״, דְּהַיְנוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוּמִים, ״וּמִתַּחַת״ – הֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּקְרְאוּ ״זְרֹעוֹת עוֹלָם״ כִּי בְּמָעוֹן יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִים כָּאָמוּר. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תנחומא תשא יד): כָּל הַשְׁקָפָה לְרָעָה חוּץ מִמַּתְּנַת עֲנִיִּים הַמְּהַפֵּךְ רוֹגֶז לְרַחֲמָנוּת, וְהוּא בִּזְכוּת מִדַּת הָרַחֲמָנוּת שֶׁבָּאָדָם, שֶׁמְּהַפֵּךְ מִדַּת אַכְזָרִיּוּת שֶׁבּוֹ לְרַחֲמָנוּת, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְהַפֵּךְ רוֹגֶז לְרַחֲמָנוּת.
פסוק טז:הַיּוֹם הַזֶּה ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ וְגוֹ׳. אַחַר שֶׁפִּיךָ עָנָה בְּךָ כִּי לַה׳ תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ וּמִיָּדוֹ יִתְבָּרַךְ נָתַן לְךָ הַכֹּל, מֵעַתָּה תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לִשְׁמוֹר מִצְוֹת ה׳. ״אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם וְגוֹ׳ וַה׳ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם״ וְגוֹ׳, כִּי אַתָּה הֶאֱמַרְתָּ אוֹתוֹ בְּהַגָּדוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּבִכּוּרִים וּמַעֲשֵׂר, וְאָמַרְתָּ ״שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה׳״, וּלְעֻמַּת זֶה גַּם ה׳ הֶאֱמִירְךָ, לְהַשְׁקִיף מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וּלְבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל כָּל הָעַמִּים. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַשְׁקָפָה לְרָעָה, מִכָּל מָקוֹם אֶצְלְךָ יִשְׁתַּנֶּה הָעִנְיָן כִּדְבַר סְגֻלָּה שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם הַשְׁקָפָה זוֹ לְרָעָה, וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר, הַשְׁקִיפָה עַל הָאֻמּוֹת הַמַּכְעִיסִים אוֹתְךָ וְתֵן אוֹתָם כֹּפֶר עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר ״הַשְׁקִיפָה לְבָרֵךְ״, אֶלָּא ״וּבָרֵךְ״ הוּא מִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשֵׁיהּ. וְעַל פִּי דֶּרֶךְ זֶה שַׁפִּיר קָאָמַר: ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה וְגוֹ׳, וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם״, כִּי דָּבָר זֶה מְבֹאָר בְּ״הַשְׁקִיפָה״ אֲשֶׁר בּוֹ הֶאֱמִירָנוּ ה׳. וְגַם אִם ״הֶאֱמַרְתָּ״ וְ״הֶאֱמִירְךָ״ לְשׁוֹן חֲטִיבָה (ברכות ו.), מִכָּל מָקוֹם הוּא מְבֹאָר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. וּמִדְּקָאָמַר בִּשְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן ״הַיּוֹם״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁקָּאֵי אַפָּרָשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁל בִּכּוּרִים וּמַעֲשֵׂר, כִּי בָּהֶם מְבֹאָרִים שְׁנֵי הַאֲמָרוֹת אֵלּוּ.
