כי תדור נדר וגו' והי' בך חטא וכי תחדל לנדור לא יהי' בך חטא מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת וגו'. והוא תמוה דמה"ת יעלה על הדעת שיהי' חטא כשלא ידור, דאצטריך קרא לאשמועינן שלא יהי' וגם אמר בכפל מוצא שפתיך תשמור דכבר אמר כי תדור נדר לא תאחר וגו' לכן נראה דקודם אמר דלא יאחר לשלם דכשיאחר לשלם אף שיאחר לשלם מחמת אונס לו יהי' שישלם אח"כ יהי' עליו חטא דאין עליו חטא על מה שלא קיים מחמת אונס רק על תחלת הנדר שהתורה הזהירתו שלא לנדור כמבואר בש"ס (נדרים ט':) כנדרי רשעים וכו' כנדרי כשרים וכו' ומה שאמר הכתוב וכי תחדל לנדור וגו' הכוונה דהנה ידוע שיש דברים שנתפסים במחשבה כדכתיב כל נדיב לב וע"ז אמר הכתוב וכי תחדל לנדור כלומר דכל שלא ידור בפה רק במחשבה אם יהי' אנוס אח"כ ולא ישלם לא יהי' עליו חטא כי אין הקב"ה מעניש על המחשבה כדכתיב למה יקצוף ה' על קולך משמע שאין קוצף רק על הקול ומה שסיים כאשר נדרת נדבה דהנה הר"ן ז"ל בנדרים ט' כתב נדרי כשרים נדבה הוא, וא"כ גוף הנדר שהוא בעת צרה ברצון טוב הוא נדבה כיון דליכא חשש פשיעה ע"ש ובוודאי אם נאנס בקיום הנדר פטור על הנדר כיון שלא הי' בו חטא על, גוף הנדר, שהרי יעקב אבינו נדר ולימד אותנו להיות נודרים בעת צרה מ"מ אמר הכתוב שישמור לעשות דהיינו שיהי' נחפז למהר בקיום הנדר אף מה שנדרת הי' רק נדבה ולא הי' חטא בגוף הנדר מ"מ אולי ח"ו יהי' עונש על האיחור כמו שנענש יעקב אבינו א"כ תהי' נחפז לקיים נדרך: