פסוק יב:עיני ה' אלהיך בה, עיני ה' אלהיך בה. ת' כבעברית בלי שנוי, משום שרצה לבאר השגחת ה' על כל צרכי א"י.
פסוק טז:והשתחויתם להם, ותסגדין להון. ת' "להון" בל"ז אף שטעות הוא, ל"נ כי לדעתו הוא שב על "עממיא" וכן בהרבה מקומות, וצ"ע.
פסוק כ:מזוזות, ע' (לעיל ו' ט') מש"ש.
פסוק כב:בכל דרכיו, בכל ארחן דתקנן קדמוהי. ר"ל הדרכים הכשרים ומקובלים לפניו ית', והוסיף המלה "דתקנן" כי באמת גם הדרך הרע מאת ה' היא, ורק כי אינה רצויה לפניו ית"ש, והוא כמ"ש רז"ל "מה הוא רחום אף אתה רחום כו' ".
פסוק כד:הים האחרון, ימא מערבא, כצ"ל ולא כיש ספרים שגורסין "בתראה" וכצ"ל לקמן ל"ד ב'.
פסוק כט:את הברכה, ית מברכיא. הוא כפירש"י ורשב"ם.