פסוק ב:את מוסר - כדכתיב לעיל: כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך.
פסוק ז:כי עיניכם - אלא עיניכם - הרואות.
פסוק י:כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים - כן שיטת פרשיות הללו, צריכים אתם לשמור מצות ה' אלהיכם, כי הארץ הזאת טובה מארץ מצרים לשומרי מצותיו ורעה מכל הארצות ללא שומרים, כי הארץ אשר אתה בא שמה איננה כארץ מצרים, שאין צריכין למטר ובין טובים ובין חטאים בטורח השקאת שדותיהם יש להם לחם, אבל ארץ ישראל אם אתם שומרים מצות.
פסוק י:עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה - מטר בעת הצורך.
פסוק יג:והיה אם שמוע תשמעו ונתתי מטר - (אם שמעת בישן תשמע בחדש וכן אם שכח תשכח התחלת לשכח סופך שתשכח. כך שנויה באגדת שמואל במגלת חסידים מצאו כתוב: אם תעזבנו יום יומים תעזבך. משל לשנים שיצאו אחד מטבריא ואחד מציפורי ופגעו זה בזה בחדא משכונא והסיחו זה עם זה ופרשו זה מזה, זה הולך מיל וזה הולך מיל נמצא זה רחוק מזה שני מילין. תוספת).
פסוק יג:והיה אם שמוע תשמעו - ונתתי מטר - ותאכלו לשובע בלא טורח, ואם לאו - ועצר את השמים ולא יהיה מטר.
פסוק כא:כימי השמים על הארץ - כלומר: מטר מן השמים והאדמה תתן את יבולה.
פסוק כד:אשר תדרך כף רגלכם - להלחם בשבעה עממים.
פסוק כד:עד הים האחרון - ממקום שאתם עומדים עכשיו בקרן דרומית מזרחית של ארץ ישראל, עד הים האחרון במערב.
פסוק כה:לא יתיצב איש - בתוך התחומים הללו.
פסוק כו:ראה אנכי נתן לפניכם - היום מצות.
פסוק כו:ברכה וקללה - כמו שמפרש והולך: ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה וגו'.
פסוק כז:את הברכה - שתהיה על הר גריזים, ע"י תנאי: אשר תשמעו אל מצות ה' וגו'.
פסוק ל:אחרי דרך - הרי הם כמו שני פשטות, אבל בשביל שטעמו של דרך באות ראשונה נעשה שופר מהפך.
פסוק ל:מבוא השמש - שקיעת השמש כלומר: אחרי דרך המערב.