פסוק ב:ואשר לא ראו את מוסר מה שהוא אומר בסמוך.
פסוק ד:ואשר עשה לחיל מצרים, אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריהם ברדוף המים אחרי המצרים והיינו דכתיב נערמו מים שתרגם אונקלוס חכימו מיא שחכמו והערימו לעשות רצון בוראם לרדוף אחרי המצרים.
פסוק ה:ואשר עשה לכם במדבר בדבר המן.
פסוק ו:ואת בתיהם נשיהם ובניהם וטפם.
פסוק ח:למען תחזקו אינו אומר עשו המצוות למען תחזקו דאין משמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא ה״ק למען שמור המצות תחזקו וגו׳ וכן למען תאריכון ימים וגו'.
פסוק י:כי הארץ אשר אתה בא שמה וגו׳ צריכים אתם לשמור מצותיו.
פסוק י:כי הארץ אשר אתה בא שמה, לא כארץ מצרים היא, אשר תזרע בה את זרעך וגו׳ אלא מאי הרי יש לך צורך שישים הקב״ה עיניו עליו תמיד לפיכך והיה אם שמוע תשמע ונתתי מטר ארצכם וגו'.
פסוק י:לא כארץ מצרים היא וגו׳ פרש״י חם בנה צוען למצרים בנו וחברון לכנען וכו׳ ומה שפרש״י בפרשת לך לך והכנעני אז בארץ שהיה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם היינו מצד צפונה של א״י שהיא עלתה לחלקו של שם, אבל מקצת דרומה של ארץ ישראל עלתה לחלקו של כנען וכן היתה חברון בנויה כמו שמפרש בפרשת לך לך.
פסוק יא:ארץ הרים ובקעת ואין אדם יכול להשקותה מן הנהרות ולפי שאתם צריכים לי ע״י גשמים בעתם הזהרו במצותי כדי שאתן לכם גשמיכם בעתם.
פסוק יב:דרש אותה לפקוד את יושביה ולדקדק את מעשיהם.
פסוק יב:מרשית השנה חסר אל״ף.
פסוק יב:ועד אחרית שנה ברשותו לברך את הפירות אף כשהם בבתיכם וכן אמר יצו ה׳ אתך את הברכה באסמיך.
פסוק יד:ואספת דגנך לפי שנאמר והגית בו יומם ולילה שומע אני כמשמעו לכך נאמר ואספת דגנך יש לך רשות להתעסק במלאכתך.
פסוק טז:פן יפתה לבבכם לשון פתיות כמו ופותה תמית קנאה, כלומר השמרו לכם פן יפתה לבבכם ויעשו פתיות. ואילו היה לשון פיתוי היה לו לומר פן יפותה כמו יפותה קצין.
פסוק טז:ועבדתם אלהים אחרים ר׳ יוסי אומר למה נקרא שמם אלהים שלא ליתן פתחון פה לבאי עולם לומר אילו היו נקראים כמוהו היה בהם צורך. והרי הן נקראים על שמו ואין בהם צורך.
פסוק טז:אחרים שהם נעשו אחרים, אם הוא משל זהב ונצטרך בעליו מחליפו ועושהו אחר משל כסף ואם היה משל כסף עושהו אחר משל נחושת.
פסוק יז:ואבדתם לשון גלות כמו האובדים בארץ אשור.
פסוק יח:על לבבכם אצל לבבכם כמו וסכות על הארון, ונתת על הכפורת, והוא ששנו רבותינו שתהא שימה כנגד הלב.
פסוק כא:למען ירבו ימיכם וימי בניכם אף נשים חייבות במזוזה משום דאינהו נמי בעי חיי.
פסוק כב:כי אם שמר תשמרון, כי במקום אלא דלעיל קאי ואבדתם מהרה פירוש אם אבוד תאבדון מהרה ע״י פיתוי לבבכם דעו כי לא תכנסו שם עוד אלא אם שמר תשמרון. שלימא סדרא דפרשת עקב
פסוק כו:ראה אנכי נתן לפניכם עד כאן הוכיחם על יראת שמים מכאן ואילך מתחיל לסדר לפניהם את המצות.
פסוק כט:ונתת את הברכה בפה כמו שמפרש בפרשת תבא דוגמא ונתן אותם על ראש השעיר.
פסוק כט:על הר גרזים בסמוך, וכן וסכות על הארון ונתת על המערכת.
פסוק ל:אחרי דרך מבוא השמש, אחרי עברת הירדן בדרך מבוא השמש. מה שפירש״י הרבה והלאה למרחוק לאו רחוק ביותר אלא ששים מיל מן הירדן ובאותו יום עצמו שעברו את הירדן אחר שעשו את המצות המוטלות בהר גריזים ובהר עיבל באו להם ולנו בגלגל כמו שמפורש ביהושע ובמסכת סוטה.
פסוק ל:מול הגלגל כתב לך באיזה מקום מן ההרים לפי שההרים ארוכים.