פסוק ב:דמשק אליעזר. א"ר אלעזר, דמשק אליעזר, שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים .
(יומא כ"ח ב')
פסוק ה:ויוצא אותו החוצה. מאי ויוצא אותו החוצה, א"ר יהודה אמר רב, אמר אברהם לפני הקב"ה, נסתכלתי באצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן, אמר לי' צא מאצטגנינות שלך, אין מזל לישראל .
(שבת קנ"ו א')
פסוק ו:והאמין בה'. אמר לי' הקב"ה למשה, ישראל הם מאמינים בני מאמינים, בני אברהם דכתיב בי' והאמין בה' [שם צ"ז א']
פסוק ח:ה' אלהים. א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי, מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון עד שבא אברהם וקראו אדון, שנאמר אדני אלהים במה אדע .
(ברכות ז' ב')
פסוק ח:במה אדע. אמר שמואל, מפני מה נענש אברהם אבינו שנשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים, מפני שהפריז על פרותיו של הקב"ה שאמר במה אדע .
(נדרים ל"ב א')
פסוק ט:קחה לי וגו'. אמר אברהם לפני הקב"ה, רבש"ע, שמא ישראל חוטאין לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה, אמר לו – לאו, אמר לפניו, במה אדע, אמר לו, קחה לי עגלה משולשת וגו' .
(תענית כ"ז ב')
פסוק יג:ארבע מאות שנה. תניא, רבי דוסא אומר, ימות המשיח ארבע מאות שנה, כתיב הכא וענו אותם ארבע מאות שנה, וכתיב התם (תהילים צ׳:ט״ו) שמחנו כימות עניתנו .
(סנהדרין צ"ט א')
פסוק טו:אל אבותיך בשלום. א"ר אבין הלוי, הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום, שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום (ברכות ס"ד א') אל אבותיך בשלום. תניא, גדול השלום שאפילו המתים צריכים לשלום, שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום .
(ספרי פ' נשא ו' כ"ו)
פסוק טז:ודור רביעי. האב זוכה לבן במספר הדורות לפניו והוא הקץ, שנאמר (ישעי' ס"א) קורא הדורות מראש, אע"פ שנאמר ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ונאמר ודור' רביעי ישובו הנה [עדיות פ"ב מ"ט].
פסוק יח:לזרעך נתתי. א"ר הונא בשם ר' שמואל בר נחמן, לזרעך אתן אין כתיב כאן אלא לזרעך נתתי – כבר נתתי .
(ירושלמי חלה פ"ב ה"א)
פסוק יח:הנהר הגדול נהר פרת. מכאן היה שמעון בן טרפון אומר, קרב לגבי דהינא ואידהן , דבי רבי ישמעאל תנא, עבד מלך כמלך .
(שבועות מ"ז ב')
פסוק יט:את הקיני וגו'. תניא, מאי דכתיב (פ' נצבים) והיטבך והרבך מאבותיך, ר' אלעזר פתר לה לעתיד לבא, אבותיך ירשו ארץ שבעה עממים ואתם עתידים לירש ארץ של עשר עממים, הני תלתא אחריני מאן אינון, את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני .
(ירושלמי קדושין פ"א ה"ח)