פסוק א:אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ. בַּיַּלְקוּט מַסִּיק, לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָם מְפַחֵד שֶׁמָּא קִבַּלְתִּי שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לִי כְּלוּם לָעוֹלָם הַבָּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אַל תִּירָא, שְׂכָרְךָ מְתֻקָּן לֶעָתִיד לָבוֹא״, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״הַרְבֵּה מְאֹד״, כְּדִכְתִּיב (תהלים לא כ) ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ״ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה עַל זֶה הַמִּדְרָשׁ, אִם כֵּן מַהוּ שֶׁאָמַר ״מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי״ וְגוֹ׳, מַה עִנְיַן הַבָּנִים לִשְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא? וְיֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ עַל דֶּרֶךְ שֶׁמַּסִּיק בְּפֶרֶק ״יֵשׁ נוֹחֲלִין״ (בבא בתרא קיז.) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיָרְשׁוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה. כְּתִיב הָכָא (במדבר כז ח) ״וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ״, וּכְתִיב הָתָם (צפניה א טו) ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״. וְקָשֶׁה, לָמָּה הֵבִיא רְאָיָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה לְדִבְרֵי תּוֹרָה? הָיָה לוֹ לְהָבִיא רְאָיָה מִן פָּסוּק (דברים ג כו) ״וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לְמַעַנְכֶם״. אֶלָּא שֶׁרָצָה לְהָבִיא רְאָיָה גַּם עַל הָעִנְיָן וְלֹא עַל הַלָּשׁוֹן לְבַד, כִּי רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיוֹרְשׁוֹ אֵינוֹ פָּטוּר בְּלֹא גֵּיהִנֹּם שֶׁנִּקְרָא ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״. וְאָזֵיל רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ שֶׁדָּרַשׁ פָּסוּק (תהלים נה כ) ״אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים״ עַל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן, כִּי זֶה וַדַּאי מִצַּד שֶׁלֹּא הָיָה יְרֵא אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים קכח א) ״אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה׳״ וְגוֹ׳, וּסְמִיךְ לֵיהּ ״בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים״ וְגוֹ׳, ״הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה׳״. לָכָךְ אָמַר אַבְרָם ״מַה שָּׂכָר תִּתֶּן לִי לָעוֹלָם הַבָּא וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי״, שֶׁדִּינוֹ בְּגֵיהִנֹּם כָּאָמוּר? וְאִם תֹּאמַר לִתֵּן שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל זֶה כְּתִיב ״וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי״. וְעַיֵּן כָּל הַדְּרוּשׁ הַזֶּה בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס בְּפָסוּק ״עֲלֵה הַר הָעֲבָרִים״ (במדבר כז יב), כִּי הוּא דְּרוּשׁ יָקָר.
פסוק ח:בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. רז״ל אָמְרוּ (נְדָרִים לב) בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר אַבְרָם ״בַּמָּה אֵדַע״ נֶעֱנַשׁ בְּ״יָדֹעַ תֵּדַע״, וְהַשֵּׂכֶל יְמָאֵן לְקַבֵּל דְּרוּשׁ זֶה שֶׁיִּסְבְּלוּ בָּנָיו עֹנֶשׁ גָּדוֹל כָּזֶה בַּעֲבוּר הָאוֹת שֶׁשָּׁאַל אַבְרָם, וְאַבְרָם עַצְמוֹ לֹא קִבֵּל שׁוּם עֹנֶשׁ וְשִׁנֵּי בָנָיו תִּקְהֶינָה. עַל כֵּן לִבִּי אוֹמֵר וְגוֹמֵר שֶׁגָּלוּת מִצְרַיִם הָיוּ לוֹ סִבּוֹת אֲחֵרוֹת וְנֶחְלְקוּ בּוֹ רז״ל, וְתִמְצָא כָּל הַדֵּעוֹת בַּמַהֲרִי״א כִּי יָדוֹ קִבְּצָם, הֵן קָצְרָה אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת מֵהַעֲלוֹת עָלֶיהָ כָּל הַדֵּעוֹת הָהֵם. אַךְ שֶׁבַּעַל מִדְרָשׁ זֶה קָשֶׁה לוֹ: יִהְיֶה הַטַּעַם אֶל הַגָּלוּת מַה שֶּׁיִּהְיֶה, לָמָּה זֶה הִגִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשׂוֹרָה רָעָה זוֹ לְאַבְרָם לְצַעֲרוֹ בְּחִנָּם? עַל זֶה אָמַר שֶׁבַּעֲוֹן ״בַּמָּה אֵדַע״ שֶׁרָצָה לֵידַע דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ צֹרֶךְ לֵידַע, כִּי מַה לּוֹ לְבַקֵּשׁ אוֹת עַל דְּבַר ה׳, עַל כֵּן נֶעֱנַשׁ בְּ״יָדֹעַ תֵּדַע״ שֶׁהוֹדִיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר לְצַעֲרוֹ, וְזֶה גַּם כֵּן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
פסוק ח:וּבְעִנְיָן זֶה שֶׁשָּׁאַל אַבְרָם, תָּמְהוּ רַבִּים לָמָּה שָׁאַל אוֹת עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ וְלֹא שָׁאַל אוֹת עַל הַבְטָחַת הַזֶּרַע. וַאֲנִי שׁוֹאֵל עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת, לָמָּה לֹא שָׁאַל אוֹת עַל הָאָרֶץ מִיָּד כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפַעַם רִאשׁוֹן ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳ (בראשית יב:ז). גַּם בִּסְפֵקוֹת אֵלּוּ רַבּוּ הַדֵּעוֹת. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהָאוֹת אֲשֶׁר שָׁאַל לֹא שֶׁהָיָה אַבְרָם מְסֻפָּק בְּיִעוּד הָאֵל יִתְבָּרַךְ, זוּלַת שֶׁרָצָה שֶׁיִּכְרוֹת לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרִית לְסַלֵּק מֵעָלָיו כָּל טוֹעֵן וּמְעַרְעֵר. לְפִי שֶׁלְּמַעְלָה אָמַר לוֹ ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן״, מַשְׁמַע מַתָּנָה בְּעָלְמָא, וְעַל זֶה לֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ אַבְרָהָם כְּרִיתוּת בְּרִית, כִּי מִי יְעַרְעֵר עַל הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר נָתַן לוֹ ה׳, כִּי לוֹ יִתְבָּרַךְ תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ וּבְיָדוֹ לָתֵת הָאָרֶץ לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה. אֲבָל אַחַר שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ״ (בראשית טו:ז), מַשְׁמַע שֶׁנְּתִינָה זוֹ שֶׁהִזְכִּיר הַיְינוּ תּוֹרַת יְרֻשָּׁה. לְפִי שֶׁנֹּחַ כְּשֶׁחִלֵּק הָאָרֶץ לְבָנָיו נָתַן אֶרֶץ כְּנַעַן לִבְנֵי שֵׁם, וְעַתָּה בָּא אֵלֶיהָ בְּתוֹרַת יְרֻשָּׁה. אָז חָשַׁב אַבְרָם שֶׁמָּא שְׁאָר יוֹרְשָׁיו שֶׁל שֵׁם יְעָרְרוּ עַל חֶלְקָם, כִּי בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַרְפַּכְשַׁד וְאַשּׁוּר וְלוּד וַאֲרָם (בראשית י:כב), וְאַבְרָם יָצָא מִן אַרְפַּכְשָׁד, וְשֶׁמָּא שְׁאָר בְּנֵי שֵׁם יְעָרְרוּ עַל הַיְרֻשָּׁה. עַל כֵּן אָמַר ״בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה״ (בראשית טו:ח) – מַה הָאוֹת שֶׁאֲנִי לְבַד הַיּוֹרֵשׁ בְּלִי עֵרְעוּר. וּבָאָה לוֹ הַתְּשׁוּבָה ״קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת״ וְגוֹ׳ (בראשית טו:ט). כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּרַת ה׳ לְאַהֲרֹן בְּרִית מֶלַח עוֹלָם (במדבר יח:יט) לְסַלֵּק מֵעָלָיו עִרְעוּר שֶׁל קֹרַח, כָּךְ כָּרַת ה׳ בְּרִית לְאַבְרָם לְסַלֵּק מֵעָלָיו כָּל טוֹעֵן וּמְעַרְעֵר, כִּי זֹאת לְפָנִים לְחֹק שֶׁכָּל כּוֹרְתֵי בְּרִית עוֹבְרִים בֵּין הַגְּזָרִים כַּנּוֹדָע.
פסוק ט:קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת. בְּעִנְיַן מַרְאָה זוֹ רַבּוּ הַדֵּעוֹת, אֶעֱנֶה גַּם אֲנִי חֶלְקִי וְאוֹמַר: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּהַבְטָחַת הָאָרֶץ שֶׁמַּזְכִּיר לִפְעָמִים הָאָבוֹת וְלִפְעָמִים זַרְעָם, וְהֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהָיָה לָאָבוֹת חֵלֶק בָּאָרֶץ, הֲלֹא הָיוּ כֻּלָּם גֵּרִים בָּאָרֶץ, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר ״כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה״ (בראשית טו:ז), וּכְתִיב (שמות ו ח) ״לָתֵת אוֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳. עַל כֵּן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צ:) מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו ד) ״לָתֵת לָהֶם״, ״לָכֶם״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״לָהֶם״. וְגַם זֶה מְחֻסַּר בֵּאוּר, וְכִי לִתְחִיַּת הַמֵּתִים יִנְחֲלוּ הָאָבוֹת חֵלֶק בָּאָרֶץ בָּעוֹלָם הַזֶּה?
פסוק ט:אֶלָּא אֵין זֶה כִּי אִם הַקְּבוּרָה, שֶׁיְּקַבְּלוּ חֶלְקָם לִהְיוֹת לָהֶם מְקוֹם קְבוּרָה בָּאָרֶץ, לְפִי שֶׁכָּל מֵתֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַיִּין תְּחִלָּה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא (שמות ו, ג). אֲבָל זַרְעָם קִבְּלוּ חֶלְקָם גַּם בַּחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהָאָבוֹת דַּוְקָא לְאַחַר מִיתָה שֶׁיִּחְיוּ תְּחִלָּה. עַל כֵּן הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַרְאָה זוֹ: עֶגְלָה כְּנֶגֶד אַבְרָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית יח, ז) ״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״. וְעֵז כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, שֶׁהִלְבִּישׁ עַל צַוָּארָיו עוֹרוֹת גְּדָיֵי עִזִּים. וְאַיִל כְּנֶגֶד יִצְחָק, שֶׁהִקְרִיב תְּמוּרָתוֹ אַיִל. וְכֵן פֵּרַשׁ רַשִׁ״י בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא בְּקָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים (במדבר ז, כא). וְתוֹר וְגוֹזָל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. ״וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ״ — רָמַז כִּי שְׁלֹשָׁה אָבוֹת אֵלּוּ דַּוְקָא אַחַר בִּתּוּר, דְּהַיְנוּ אַחַר מִיתָה, יְקַבְּלוּ חֶלְקָם בָּאָרֶץ, כִּי מֵתֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַיִּין תְּחִלָּה, אֲבָל לֹא בְּחַיֵּיהֶם. ״וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר״ — כִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְתוֹר וְגוֹזָל יָבוֹאוּ חַיִּים לָאָרֶץ, כִּי בָּזֶה הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי וָמִי הַהוֹלְכִים לָאָרֶץ, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן יִהְיֶה לָאָבוֹת חֵלֶק בָּאָרֶץ, וְהוּא אַחַר בִּתּוּר וּמִיתָה, דְּהַיְנוּ אַחַר הַעֲרֵב שִׁמְשָׁם בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּנְפֹל תַּרְדֵּמַת הַמָּוֶת עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם״, כִּדְאִיתָא (קהלת יב, ב) ״עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ״, לְהוֹרוֹת, כַּד נָיֵים וְשָׁכִיב אַבְרָם, אָז יְקַבֵּל חֶלְקוֹ בָּאָרֶץ, אֲבָל לֹא עַכְשָׁיו, כִּי ״לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה״. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בָּאֵי הָאָרֶץ אַחַר הַעֲרֵב שִׁמְשׁוֹ שֶׁל אַבְרָם וְתַרְדֵּמַת הַמָּוֶת, כָּאָמוּר.
פסוק ט:אַךְ בִּתְנַאי זֶה, כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם תְּחִלָּה, וַעֲבָדוּם. וּמַה שֶּׁהִתְחִיל בִּלְשׁוֹן יָחִיד ״זַרְעֲךָ״, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וַעֲבָדוּם״ לְשׁוֹן רַבִּים, לְפִי שֶׁהַגֵּרוּת הִתְחִיל מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק וְהָאָבוֹת הָיוּ יְחִידִים, אֲבָל הָעַבְדוּת הִתְחִיל אַחַר שֶׁנִּתְרַבּוּ. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם״, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁקָּאֵי עַל אַנְשֵׁי הָאָרֶץ, כִּי גַם הֵמָּה גֵּרִים בְּאַרְצָם, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ מִן הַפָּסוּק (בראשית מז כא) ״וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים״, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל גּוֹלִים. וּמַה שֶּׁהִזְכִּיר אַרְבָּעָה דְּבָרִים: גֵּרוּת, וְעַבְדוּת, וְעִנּוּי, וְרִחוּק הַשְּׁכִינָה בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ לְקַמָּן פָּרָשַׁת וָאֵרָא (שמות ו ו). וְטַעַם לְמִסְפַּר אַרְבַּע מֵאוֹת יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה (בראשית כג טז).
