פסוק ב:ראשי המטות. שאלו לרשב"ם שלא מצינו פרשה בתורה האמורה לבני ישראל שלא מצינו אמירתה מפי הגבורה למשה תחלה וזאת הפרש' היכן נאמר למשה. והשיב להם דלעיל רמיזא דכתיב אלה תעשו לה' במועדיכם כלומר במועדים הכתובים לבד מנדריכם לבד מסתם נדרים ונדבות שאדם נודר מדעתו דאותם נדרים יש להם דין אחר ומשה פי' להם חילוק הדינים כמו שא"ל הקב"ה:
פסוק ב:אל ראשי המטות. פ"ה מה ראה לאומרה כאן לומר לך דהפרת נדרים ביחיד מומחה. וקשה והלא כבר נאמר ראשי המטות דמשמע רבים: וי"ל דהא דאמר אל ראשי המטות שכל נשיא יתיר נדרי שבטו ולעולם יפר יחיד:
פסוק ב:זה הדבר. פ"ה משה נתנבא בכה אמר וכל הנביאים בכה אמר משה מוסף עליהם שנתנבא בזה הדבר. וקשה שהרי ישעיה נמי נתנבא בזה הדבר שנא' זה הדבר אשר דבר ה' אל מואב צ"ע. ולפי' אחר שפירש"י ניחא:
פסוק ג:לא יחל דברו. לא יאחר כמו הוחלתי כי לא ידברו וכן הוא אומר כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו:
פסוק טו:מיום אל יום. פ"ה שלא תאמר מעת לעת. לכך נאמר מיום אל יום ללמדך שאינו מיפר משתחשך. וקשיא דבנדרים פרק נערה המאורסה מוכח דהפרת נדרים בו ביום וביום שומעו דקתני מתני' הפרת נדרים בכל יום וקאמר בגמרא תניא הפרת נדרים כל היום ור' יוסי ור' אלעזר בר"ש אומר מעת לעת מ"ט דקתני ביום שומעו ורבנן מאי טעמייהו מיום אל יום משמע מעת לעת: