מהדורא רביעאה כפעם בפעם. כפעם הוא פעם ראשון בפעם הוא פעם שני:כי טוב. ואין מועיל הנחשים. וישת סר מן האבות כמ״ש במדרש לאחד שרצה לעקור אילן כך הוא היה רצה לקלל את האבות ולא יכול כי מראש צרים שהם כמו האילן שנשרש בצור והג' ברכות הן נגד אבות והרביעית כנגד דוד מלכא לימות המשיח והנה בשני ברכו' הראשונות היה נגד האבות אברהם ויצחק שמהם יצא פסולת אבל בברכ' ג' שהיא נגד יעקב לא מצא שום פסולת שמטתו שלימה ולכך וישת אל המדבר אילי ימצא בהם עון מצד עצמם אבל לא מצא ומצאם שהם מסודרי' בטוב:מהדורא רביעאה רוח אלהי'. הוא הגדול שבג' נבואות שבתחילה אלהי' ואחר כן הויה ועתה רוח אלהים:מהדורא רביעאה שתם. רואה את כל ענין רוח הקודש:מהדורא רביעאה שמע אמרי אל. הם המאמרי' הנאמרי' בין מלאכי מרומים ומהם שומע מה ששונים ביניהם מאמר השם:מחזה שדי יחזה. היינו המלאכים הרואים את כבודו הוא יחזה ובראיותו הוא נופל וגלוי עינים ובזוהר אמ' שנביאי א״ה נקראים נפל וגלוי עינים אבל הוא משתבח בעצמו שנגלי' לו המרכבה כולה. ונאם הגבר ע״ש נבואתו נקרא גבר שחמש שמות יש לאדם. אדם איש בן אדם אנוש גבר והנביאים וחכמים נקראו גבר כמ״ש עיר גבורים עלה חכם ואמר ונאם הגבר נגד וארא והנה רוח סערה. שתם העין. נגד וארא החיות והנה וגו' וגבתם מלאת עינים סביב לארבעתן. נאם שמע. נגד ואשמע קול מדבר חמשה קולות הידועים. מחזה שדי יחזה. נגד ממעל לרקיע ואמר בתז״ח חיזו קדמאה כמראה כו' היא שכינתא כמראה אבן ספיר וחזא לה כמאן דחזא מגו עששית חיזו תניינא ועל דמות כו' וחזא ליה מגו מטטרון כו'. חיזו תליתאה ואראה כעין חשמל וחזא ליה מגו שר הפנים ואמר בג' מראות הללו וחזא ליה שהן ג' מראות הכוללין הכל וז״ש כאן ג' דברים מחזה שדי יחזה. נפל וגלוי עינים נגד ואראה ואפול על פני אבל הוא חזי הכל בדרגיה כמ״ש בזוהר פ' בלקמהדורא רביעאה מה טובו עשרה דברים בעשרה דרגין דמהימנותא. אהליך. אהל הוא נטוי לפרקי' ומשכן בקביעות.מהדורא רביעאה כנחלים. הוא חכמה והן חכמי התורה. כגנת. הם נבונים. כנחלים. הן עשרה נקודין שהן עשרה נחלים. כגנת. הן כנגד ג״ן סדרים שהם בתורה:עלי נהר. הידוע כמ״ש אם אין בינה כו'. כאהלים. מבשמין ריח למרחוק והן מ״ע נגד אנשי חיל. כארזים הוא ל״ת וצריך גבורה וזירוז שלא לעבור על ל״ת והוא נגד יראי אלהים:עלי מים. אם פגע בך כו':מהדורא רביעאה יזל מים. הוא נבואה כמ״ש ושחקי' יזלו צדק שמהם הנבואה:וזרעו. הוא רוח הקדש וז״ש וזרעו במים רבים:וירם מאגג מלכו. הוא דוד המלך ומשיח שירום מעמלק שהיא הראשית שבמלכות וכולם נקראים ע״ש אגג ושליטת עמלק מג״ת של נו״ה שהן ו' והשביעית בסוד ערלה ודוד הוא מושל בעליונה שלהם וזהו וירם מאגג מלכו ורומז ג״כ לשאול מלך הראשון שנצח לאגג:ותנשא מלכתו. הוא על כל ישראל שנקראו מלכים כמ״ש בת״ז בין מלך בין מלכות הכל דו״נ והן חד אלא שזה בכללותו זה בפרטות וכמ״ש בפ' וירא וכן הוא במלך ועמו ישראל שהן גוף א':מה טבו הוא בסוד ג״ר טבו הוא סוד ראש וסוף ועוד מה טבו כנגד מזוזה וכנגד עשרה שמות מבפנים וד' שבחוץ והוא בסוד גבוה עשרה ורחב ד' ובסוד פנים ואחור וע״כ הוא עשרה ברכות וכ״ח תיבות בסוד כ״ח מ״ה וזהו מ״ה טבו והגוף וברית הוא חד:מהדורא רביעאה אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו. חזר כאן כנגד ד' עלמין שכבשו בכבישת הארץ כדלעיל ואמר שם מוציאם וכאן מוציאו ששם על כלל ישראל וכאן על מלכם שיכבוש את הארץ וגם הוא לבדו נשאר מיוצאי מצרים:יאכל גוים צריו. ג' דברים. יאכל גוים צריו הם הפירות. ועצמתיה' יגרם. הם הבהמות כמ״ש (ב״ב נ״ח ע״א) חביתא דגרמא לחד בראי:וחציו ימחץ. הם בנים ועבדים ושפחות שנאמר בהם לא תחיה כל נשמה:כרע שכב. הוא הארץ. והם צחמ״ד נגד ד' חלקי עולם יאכל. צומח. עצמתיהם. חי. וחציו. מדברמהדורא רביעאה כרע שכב. דומם. והן כנגד ד' יסודות ארמ״ע דומם כנגד עפר. צומח הוא ע״י מים. חי הוא ע״י רוח. מדבר הוא נגד האדם והוא ע״י אש כידוע וכמ״ש נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. ואמר כרע שכב שבכריעה הוא ניטל מקצת הארץ ושכיבה על כל הארץ וכן במשה ויהושע משה כבש רק ארץ סיחון ועוג ויהושע כבש כל הארץ וזהו כרע שכב:כארי. בימי דוד ושלמה וכל מלכי בית ראשון. וכלביא הוא בבית שני וכל חשמונאי' בית שני נוקבא לגבי בית ראשון לכן אמר וכלביא. ארי ולביא הם ב' שמות של אורים ותומים:מי יקימנו. לעתיד לבא שהוא לעלם ולעלמי עלמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל (דניאל ב' מ״ד) מברכיך ברוך. כמו יתרו ורחב:וארריך ארור. כמו עמלק וכל המצירים והוסיף ויודע דעת עליון דבר שלבא לפומא לא גליא והוא נגד מה שאמר ביחזקאל ויהי קול מעל לרקיע וגו' ואשמע קול מדבר וגו':ולא עתה. הוא כיבוש דיהושע. ולא קרוב. הוא כיבוש דעזרא.מהדורא שתיתאה והנה ברכת ברך זה שלש פעמי' כנגד שם של י״ב שבברכת כהני' לכן אמר זה שלש פעמי'. בתחיל' כתיב כה תדבר הוא דרגא של נביאי ישראל ואח״כ ברכן בזה דרגא של משה לכן אמרו בישראל לא קם אבל בא״ה קם וזהו כוונתם:מהדורא שתיתאה לכה איעצך אשר יעשה. אשר הוא בסוד זיווגא עילאה שהוא יסוד והוא שמחבר ב' עלמין והן שמות הידועים:מהדורא רביעאה דרך כוכב מיעקב. זה משיח בן יוסף. וקם שבט. הוא כוכבא דשביט והוא משיח בן דוד וד' גאולות יהיו עד ביאת משיח כמ״ש בר״מ בפ' פינחס גאולה ראשונה ומחץ פאתי מואב וקרקר וגו'. פאתי מואב הוא ראש הטומאה כמ״ש מואב סיר רחצי משייפא דלהון ויחל העם לזנות וגו' ואמר פאתי מואב כי בדוד נאמר שני חבלים להמית והוא יכלה את שתי הפיאות. וקרקר כל בני שת כמ״ש והשלישית יותר בה והבאתי השלישית באש (זכרו' י״ג ח' ט') והוא שלישית של מואב. גאולה שניהמהדורא חמישאה דרך כוכב מיעקב גו'. ומחץ גו' הן ד' גאולות בד' זמנים ע״י ד' גואלים. שבט ומחוקק עד כי יבא שילה ולו יקהת. שהן פני האדם והן המושיעים כמ״ש ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכ' וכמ״ש וירד מיעקב והאביד שריד מעיר והוא הר עשו חזיר מיער אלוף עירם. והם נגד ד' רגלי המרכבה אבות ג' ודוד ד' וכנגד ד' ברכות שהם בארץ ישראל ולעתיד לבוא שהרביעית כוללת הכל והם נגד ד' זמנים האלו במצרים ובמדבר ונגד ד' שררות שהיו בישראל א' משה שהיה מנהיג ע״פ ה' כמ״ש ויהי בישרון מלך. וא' מלכי בית דוד. וא' מלכי ישראל. והן אפרים ויהודה כנגד שני משיחין וא' ע״י חמשה עשר שופטים שהיו בישראל ומ״ש הפייטן ארבעה עשר מושיעים הוא שחושב שמואל ובניו לאחד אבל באמת הן ט״ו מושיעים וכמ״ש שבעה רועים ושמונה נסיכים והן הן השופטים שהצילו את ישראל מיד לוחציהם:מהדורא שתיתאה ומחץ פאתי מואב וקרקר גו' הן ז' ראשין דחויא שהן שבעין כמ״ש בסוף זוהר חדש [דף כ״א ג'] וכמה מלאכי חבלה תליין מינייהו. שבע אינון ממונין. ותליין מנייהו שבעין וכנגדן אמר ישעי' ג״כ שבעה (סי' י״א. י״ג י״ד) וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו וכו' ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם. וכן הוא בתפילת י״ח ולמלשינים. וכל עושי רשעה. וכל אויבי עמך. תעקר. תשבר. תמגר. ותכניעם. הם שבעה והן כנגד ד' רוחות וסולם באמצע שהוא כלול ראשו בשמים וכו' כמ״ש ברעיא מהימנ' פ' נשא ועיק' השבעה הם חמשה. כמ״ש יפל מצדך אלף ורבב' מימינך אליך לא יגש רק בעיני' תביט חשב כל הד' רוחות. וכן בשירה חשב כל ד' רוחות. שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת. אז נבהלו אלופי אדום. אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען. כי כנען באמצע וכן כאן ומחץ פאתי מואב וגו':מהדורא רביעאה והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו רומי רבתא רומי זוטרא שם ירעה עגל ושם ירבץ ארי' ושור. והג' וישרא' עשה חיל ע״י משיח. והרביעי'מהדורא שתיתאה והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו. כמ״ש ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך. אויב הוא שעיר שנ' שעיר איביו. שנאיך הוא אדום שנ' (יחזקאל ל״ה י״א) ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם וגו'. אשר רדפוך. הם בני רומיים אשר החריבו את המקדש ורדפו אותנו מן הארץ וז״ש עובדי' וירשו בית יעקב את מורשיהם הם ב' אלו שעיר ואדום וכן אמר מלאכי כה אמר ה' צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה זהו גבול שעיר והעם אשר זעם ה' עד עולם הוא אדום שנתיישב בהר שעיר ועיניכ' תראו ואתם תאמרו יגדל ה' מעל לגבול ישראל. פי' שיתקדש שמו של הקב״ה כשיתגדל גבול ישראל יתרבה קדושת שמו יתברך:מהדורא רביעאה וירד מיעק' והאביד שריד מעיר והוא חזיר מיער:מהדורא רביעאה ראשית גוים עמלק. הגדול שבהם שהיה ראש לכל הממלכות וגם היה ראשון שהיצר לישראל:ואחריתו וגו'. כמ״ש כי מחה אמחה כו':מהדורא רביעאה איתן מושבך. הוא בלשכת הגזית. ושים בסלע קנך. הוא בתי כנסיות ולשון קנך. הוא קן צפור ולא בקביעות ובר״מ אמרו איתן מושבך הוא בגמ' שיזכה להוראה ושים בסלע קנך במשנה. שעליו נאמ' קן צפור שזכה ללמוד וללמד:מהדורא חמישאה איתן מושבך. לעתיד לבוא כמ״ש עם המלך במלאכתו ישבו שם (ד״ה א' ד' כ״ג):ושים בסלע קנך. כמ״ש הם הקינים הבאים מבית רכבים שהלכו אצל בית המדרש של יעבץ למדבר ללמוד תורה וזכו לישב בלשכת הגזית עד מה אשור תשבך. בעה״ז שנקרא מה. אבל בסוד מי. אמר מי יחיה משמו אל שהן בסוד החכמה תחיה בעליה ואמר אלה לחיי עולם ואלה וכו' שהן בסוד הו״ה שהוא בסוד ג' עלמין הוה גביר לאחיך שהם בסוד נר״ן שאחיזתם בסוד נפשות אבל בנשמה אין להם אחיזה כלל והוא מה שאנחנו מבקשין ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו וכמ״ש השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו לעשות את כל דברי התורה הזאת ושם אל משתתף בכלהון וז״ש משמו אל:מהדורא שתיתאה איתן מושבך ושים בסלע קנך. איתן הוא פנים ואחור דע״ב בסוד והמשכילי' יזהירו והוא אילן שלם:מושבך. הוא סוד חב״ד כ״ש בפיטום הקטורת:ושים בסלע קנך. בסלע הוא ב' סלע וגימטריא ש״ך נהורין בסלע הוא תפילת שחרית ותפילת מנחה. קנך כמ״ש למעלה למה לא רכבת על סוסך ואמר ברטיבא שדאי:מהדורא רביעאה כ״א יהי' לבער. ע״י אשור וסנחריב:עד מה אשור תשבך. אבל אחר השביה ישבו במקומם בשלוה כידוע:מהדורא שתיתאה כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך. שנאמר מה אדמה לך כי גדול כים שברך מי ירפא לך. וזה עד מה אשור תשבך. בני הקיני יהיו בשבי בארץ אשור עד מה. עד גלות של ישראל שנאמר בהם מה אדמה לך כי גדול גו' שהשכינה עמהם בגלות. מי ירפא לך. שהוא בסוד בינה מעלמא עילאה בסוד חירות כמ״ש ביום ההוא יתקע בשופר גדול לכן אמר מי יחיה משמו אל הוא בתחיי' המתי' כאשר ישים אותנו לעם ויחיה אותנו אינו ידוע מי יחיה כי רבי' מישני עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה כו' והכלל סוד הבינה והדעת שבה הם כל טוב כמ״ש אני אעביר כל טובי על פניך ויתהפך מכל טוב לאוי מי:מהדורא רביעאה מי יחיה. בימי סנחריב ועל שאמ' למעל' עד מה אשור אמר כאן מי יחי' משמואל:מהדורא שתיתאה משמו אל. הוא בסוד ועמדו רגליו ביום ההוא וגו' שהן ג״ת דמרגלא. וצים מיד כתים. הוא גוג ומגוג שיטלו המלוכה מרומי. וענו אשור. שילכו לאשור על עשרת השבטים. וענו עבר. העברים הנפוצים בכל הארץ כמ״ש ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים כי כלה יבואו למצרים כמ״ש והשיבך ה' מצרים באניות:מהדורא רביעאה וצים מיד כתים. כמ״ש הוי ארץ צלצל כנפים [ישעיה י״ח א']:וענו אשור. עשרת השבטים שבאשור והיושבי' כאן בעבר הנהר גם הוא עדי אבד. וגם לרבות גוג ומגוג:מהדורא חמישאה וצים מיד כתים וענו אשור וגומר הם כנגד ד' מלכיות שבכולן עתידין להשתעבד קודם ביאת המשיח לע״ל וז״ש וצים וגו' וכמ״ש התורה התחילה בד' מלכיות וסיימה בה' מלכיות וכמ״ש עתיד להחיות את נבוכדנאצר וכו' וכלם ילחמו עם ישראל ואח״כ ילכו כלם לחרפות ולדראון עולם וז״ש עדי אבד וכמ״ש ידין אפסי ארץ ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו שיבוא במהרה בימנו אמן:מהדורא שתיתאה וגם הוא עדי אבד. פשוטו לפי שנאמר בעמלק ואחריתו עדי אובד שעמלק נקרא ראשית. וגוג שהוא באחרית נאמר עליו וגם הוא עדי אבד. וישראל ג״כ הנקראים אובדים בארץ אשור הם אובדים רק לפי שעה אבל הוא עדי אבד. אובד לעד:מהדורא רביעאה ויקם בלעם וילך וגו'. כמ״ש לו בלק ועתה ברח לך אל מקומך. למקמו. שהי' מתחלה מנחש כמ״ש בלעם בן בעור הקוס' וגם בלק בן צפור היה קוסם וכמ״ש בלבן וישב לבן למקמו ויעקב הלך לדרכו וכמ״ש אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה אצל דרך אמר הבין ואצל מקום אמר ידע בסוד כבד את אביך כיבוד ואהבה ויראה שהם ג' שותפין וז״ש דרחים רבנן כו' דדחיל כו' דמוקיר כו':מהדורא שתיתאה ויקם בלעם וילך וישב. הם נגד ג' שאמר למעלה ויקם בלעם ויחבש את אתנו. וילך עם שרי מואב. כנגד ויקם הראשון אמר בחזרתו ג״כ ויקם. כנגד ויחבוש את אתנו נאמר כאן וילך שהלך לבדו שנהרג אתונו כמ״ש ואותה החייתי. כנגד וילך עם שרי מואב נאמר כאן וישב לבדו:ועוד כנגד מה שאמר למעלה מן ארם ינחני בלק מהררי קדם. ארם היה מקומו ומשם היה הולך תמיד לקראת נחשים בהררי קדם לכן אמר וילך אל ארם. וישב למקמו. להררי קדם:וגם בלק הלך לדרכו. ולא אמר למקומו לפי שהיה הוא במקומו אפס הלך לדרכו למדריגתו לפי שבשעת הברכה היה במדריגת רוח הקודש כמו שכתוב והנה נצב על עלתו וכל מקום שנאמר נצב הוא ברוח הקדש ואחר כך חזר למדריגתו וכן נאמר בלבן. וילך וישב לבן למקמו ויעקב הלך לדרכו וזהו אלהים הבין את דרכה והוא ידע את מקומה:אמר המעתיק את כתבי הקודש על חקת ובלק. הרבה יגיעות יגעתי עד שמצאתי את שאהבה נפשי לסדר על נכון מבלבול ועירוב פרשיות כתיב כאן. וזו היא מעבודות קשות שבמקדש. ולבי אומר כי הגאון לא כתב רק לעצמו ולא מסר רק ראשי פרקים לחכם ומבין מדעתו. אבל באמת אין להדפיס חיבוריו רק על פי השגחה ועיון הדק היטב. שבעה עינים על כל דבר דבור על אפניו והיות כי ערבים עלי דבריו שמתי עין עיוני לעשות סדר נכון ולתקן כל טעיות המעתיק ולעשות מראה מקומות בתנ״ך ובש״ס ולהיות כי הגאון חיבר הפירוש על בלק בששה מהדורות וראיתי אני שיש בהם כמה דברים כפולים והיה ראוי להוסיף ולגרוע אך אי אפשר למדרש בלי חידוש וישמע חכם ויוסיף לקח כי בכל הדברים הנראים כפולים יש בהם דברים חדשים גם ישנים המעט הוא אם רב על כן הדפסתי כל כתבי הקודש בלי שום מגרעת וכל חיך הטועם יאמר לי לי ונפשי יודעת כי כל דבריו כל זמן. שממשמש בהם ימצא טעם. על כן אחלה פני כל קורא שלא לילך במנוסה ובחפזון לא יצא כי אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה. אז תבין יראת ה' וגו'. ודי בהערה זו ליודעי חן.
