פסוק א:וישת אל המדבר פניו. ששם ישראל בערבות מואב:
פסוק ב:שכן לשבטיו. ראה כל הדגולים י"א כי בלעם היה רע עין הנקרא מרע וברעת עינו היה עושה רעות וכבר הודעתיך דעתי:
פסוק ג:וישא משלו. הטעם שנשא קול במשלו והמשל כנחלים נטיו:
פסוק ג:נאם. דבר כמו וינאמו נאם י"א כי טעם שומע גם יחזה דבר הנחוש והקרוב אל הדעת שהוא דרך הנבואה בחלום כדברי אליפז תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע:
פסוק ג:שתם העין. אין לו אח רק פירושו כפי מקומו הפך סתום וי"א כי עין אחד היתה לבלעם וזה דרך דרש:
פסוק ד:נפל. כמו תרדמה נפלה על אברם:
פסוק ד:וגלוי עינים. אף על פי שהוא ישן הוא רואה בעיניו כטעם ולבי ער:
פסוק ה:מה טבו. פעל עבר כמו כי אורו עיני:
פסוק ו:נטיו. דגשות הטי"ת להתבלע נו"ן נטה כי יש נחלים שינטו כה וכה ועליהם אילנים:
פסוק ו:כאהלים. כמו מר ואהלות והנה דמה האהלים כנחלים נטיו:
פסוק ו:כארזים. כפול בטעם והזכיר הארזים כארז בלבנון ישגה:
פסוק ז:יזל מים. הנה מים לשון יחיד כמו מי נדה לא זורק עליו:
פסוק ז:מדליו. כמו מדליותיו:
פסוק ז:וזרעו במים רבים. כזרע שרוה במים והטעם שכל יום יצמח ויגדל:
פסוק ז:וירום מאגג מלכו. נבואה על שאול שהוא המלך הראשון כי קודם שאול היו שופטים ולא מלכים:
פסוק ח:אל מוציאו. והטעם כי האל המוציאו ממצרים שם כח לו כתועפות ראם ואל יטעון טוען בעבור מ"ם אל מוציאם ויחשוב כי מלת לו סימן לשם כי כן משפט הלשון כמו תכו לרגליך ישא מדברותיך עד אנה ינאצוני העם הזה ורבים כן:
פסוק ח:יאכל גוים צריו. מלכי כנען:
פסוק ח:ועצמותיהם יגרם. ישבר הגרם שהוא העצם וכן מלת עצמו וככה מסעף פארה לא תפאר:
פסוק ח:וחציו ימחץ. כל חץ מחציו ימחץ וכן וצדיקים ככפיר יבטח בנות צעדה וכן מברכיך ברוך כל אחד ממברכיך יהיה ברוך וכן אורריך:
פסוק ט:כרע שכב. הטעם שיירש ישראל ארץ כנען ואחר כך תשקוט הארץ:
פסוק י:ויספק את כפיו. כמו ספקו עליך כפים:
פסוק יד:לכה איעצך. י"א הטעם על בנות מואב וזה דבר רחוק בעבור שאמר באחרית הימים והנכון בעיני שהוא כמשמעו אתן לך עצה שתדע מה תעשה כי זה העם כן יעשה לעמך:
פסוק טז:וידע דעת עליון. בדרך נבואה לא בקסם:
פסוק יז:אראנו ולא עתה. הקרוב אלי כי זאת הנבוא' על דוד אמר ולא עתה כי אחרי ארבע מאות שנה היתה:
פסוק יז:אשורנו ולא קרוב. הטעם כפול והמשל הוא כוכב ושבט:
פסוק יז:דרך כוכב. יש דמות כוכבים דורכים ברקיע שלא היו בתולדת ולא נודעו:
פסוק יז:וקם שבט. מלכות והנכון בעיני כי מלת דרך שיראה בדרכו כטעם הכוכבים ממסילותם ורבים פירשוהו על המשיח והקדמונים אמרו סנחריב בלבל הגוים והנה מואב ועמלק ואשור ועוד למה השלים וענו עבר רק היה ראוי להיות דרך כוכב בסוף משלו וחסירי דעת יחשבו כי המפרש דרך כוכב על דוד הוא מכחש ביאת המשיח חלילה חלילה כי המשיח מבואר היטב בנבואת דניאל כאשר פירשתי שהזכיר עמידת מלכי יון וקום החשמונים ועמידת בית שני ושני המצור והגליות והישועה זה אחר זה ואין צורך לנביא בעולם עם דברי משה שהוא העיקר אם יהיה נדחך בקצה השמים ושב ה' אלהיך את שבותך:
פסוק יז:ומחץ פאתי מואב. כן עשה דוד:
פסוק יז:וקרקר. כמו מקרקר קיר והטעם הורס הקיר כמו מסעף:
פסוק יז:בני שת. כמו בני אדם כי הוא העיקר כי נח מבני בניו היה ויאמר היצחקי כי פירשו על בני עמון גם מואב והטעם כפול גם אמר שהוא מגזרת וחשפי שת רמז לבנות לוט והוא רחוק בעיני כי השת הוא האחור שהוא כמו היסוד כמו כי השתות יהרסון ורבים פירשו כל בני שת מגזרת כי השתות והטעם כי יהרום המדינות ואיננו רחוק:
פסוק יח:והיה אדום ירשה. מגזרת ואם לא תורישו והוא שם במשקל קח לך לבנה והוא תחת תאר השם כמו והיתה הארץ שממה ויודע כי גברה יד דוד על אדום והר שעיר:
פסוק יט:וירד מיעקב. יקום רודה מיעקב:
פסוק יט:והאביד שריד מעיר. מכל עיר והטעם מאדום וזה היה יואב כי כן כתוב עד הכרת כל זכר באדום:
פסוק כ:וירא את עמלק. בדרך נבואה והמשל ראשית גוים ופירושו כי הוא הגוי הנלחם עם ישראל בראשונה ואחריתו עד שיהיה אובד וכן היה בימי שאול שהמית מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק וזקן ורבים פירשו ראשית גוים כי הם יחשבו בראש הגוים ולא היה כן:
פסוק כא:וירא את הקיני. משפחת יתרו וכתוב המה הקינים וחבר הקיני והמשל ושים בסלע קנך. והטעם כפול כי אילו היה מושבך גבוה כקן העוף לא יצילך:
פסוק כב:לבער קין. כמו ושבה והיתה לבער וכן כאשר יבער הגלל ובערת הרע וקין הוא הקיני:
פסוק כב:וטעם עד מה אשור תשבך. כאומר עד מתי תשבך אשור לא יעזבך כי אם היתה לבער ואשור לשון נקבה והטעם מחנה וכן ותפול שבא ותקחם ותערוך ישראל:
פסוק כג:וישא משלו ויאמר. הוא וצים מיד כאשר הזכיר שאשור ישבה הקיני אמר גם יבא עת שיעונה אשור ועבר עמו והטעם העברים שישבה אשור כי הקינים היו דרים עם ישראל ופירוש המתרגם ארמית ידוע רק אין מנהג הכתוב להזכיר עבר בלא נהר. יש מפרשים וצים לשון רבים מגזרת וצי אדיר וי"א שפירושו כמו ופגשו ציים את איים כי דמם לציים שישום אדם מראותם:
פסוק כג:וטעם אוי מי יחיה משמו אל. הטעם על מלך אשור ששם נפשו כמו אל וכן כתיב בספר ישעיה או טעמו מי יחיה מהגזרות ששם אל בעולם על ידי אשור כי מלך אשור נצח את כל הגוים כי כן כתוב:
פסוק כד:וכתים. מבני יון כי כן כתוב ויתכן להיות רמז למלכות יון וכבר ביארתי בספר דניאל כי מלכות יון וכתים אחת היא והיא החיה השלישית בראיות:
פסוק כד:מיד כתים. ממקום כמו על יד הירדן ויד תהיה לך:
פסוק כד:וגם הוא. כתים שהוא שם יחיד ואם הוא על משפט לשון רבים והעד ובני יון אלישה ותרשיש כתים:
פסוק כה:ויקם בלעם. כי שוכב היה ותרדמה נפלה עליו וכן אמר נופל וגלוי עינים: