תנ"ך על הפרק - במדבר כד - חזקוני

תנ"ך על הפרק

במדבר כד

141 / 929
היום

הפרק

בלעם מברך את ישראל פעם נוספת ומנבא על ישראל והאומות

וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י ט֞וֹב בְּעֵינֵ֤י יְהוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑ים וַיָּ֥שֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו׃וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃נְאֻ֕ם שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵי־אֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃וַיִּֽחַר־אַ֤ף בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיִּסְפֹּ֖ק אֶת־כַּפָּ֑יו וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם לָקֹ֤ב אֹֽיְבַי֙ קְרָאתִ֔יךָ וְהִנֵּה֙ בֵּרַ֣כְתָּ בָרֵ֔ךְ זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃וְעַתָּ֖ה בְּרַח־לְךָ֣ אֶל־מְקוֹמֶ֑ךָ אָמַ֙רְתִּי֙ כַּבֵּ֣ד אֲכַבֶּדְךָ֔ וְהִנֵּ֛ה מְנָעֲךָ֥ יְהוָ֖ה מִכָּבֽוֹד׃וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א גַּ֧ם אֶל־מַלְאָכֶ֛יךָ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥חְתָּ אֵלַ֖י דִּבַּ֥רְתִּי לֵאמֹֽר׃אִם־יִתֶּן־לִ֨י בָלָ֜ק מְלֹ֣א בֵיתוֹ֮ כֶּ֣סֶף וְזָהָב֒ לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּ֣י יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת טוֹבָ֛ה א֥וֹ רָעָ֖ה מִלִּבִּ֑י אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃וְעַתָּ֕ה הִנְנִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לְעַמִּ֑י לְכָה֙ אִיעָ֣צְךָ֔ אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃נְאֻ֗ם שֹׁמֵ֙עַ֙ אִמְרֵי־אֵ֔ל וְיֹדֵ֖עַ דַּ֣עַת עֶלְי֑וֹן מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כָּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃וְהָיָ֨ה אֱד֜וֹם יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל׃וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃כִּ֥י אִם־יִהְיֶ֖ה לְבָ֣עֵֽר קָ֑יִן עַד־מָ֖ה אַשּׁ֥וּר תִּשְׁבֶּֽךָּ׃וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר א֕וֹי מִ֥י יִחְיֶ֖ה מִשֻּׂמ֥וֹ אֵֽל׃וְצִים֙ מִיַּ֣ד כִּתִּ֔ים וְעִנּ֥וּ אַשּׁ֖וּר וְעִנּוּ־עֵ֑בֶר וְגַם־ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃וַיָּ֣קָם בִּלְעָ֔ם וַיֵּ֖לֶךְ וַיָּ֣שָׁב לִמְקֹמ֑וֹ וְגַם־בָּלָ֖ק הָלַ֥ךְ לְדַרְכּֽוֹ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ולא הלך כפעם בפעם לא הלך לקראת נחשים ונסיונות ממקום למקום בפעם זו כמו שעשה בפעם אחרת כי ידע שלא יועיל לו כי לא ראה נחש ביעקב ונתכוון לברכם והקב״‎ה הסכים על ידו כדכתיב ותהי עליו רוח אלקים.וישת אל המדבר פניו הוא ערבות מואב ששם היו ישראל.[בנו בעור וי״‎ו יתרה].אשר מחזה שדי יחזה לשון נבואה כמו ודבר מה יראני והגדתי לך.מה טבו אהליך יעקב ברכן בלשון זה לפי שיעקב נקרא איש תם יושב אהלים.יזל מים מדליו מצינו מים בלשון יחיד כמו מי נדה לא זורק עליו.מדליו ורעו דליותיו המים יזלו מהענפים על השרשים.וזרעו במים רבים ומתוך כך שבראש הענפים על השרשים יהיה תדיר במים רבים ולא ידאג ולא ימיש מעשות פרי זהו המשל. והמליצה וירם מאגג מלכו וגו'.וחציו ימחץ ובחציו ימחץ גוים צריו, כמה תיבות חסרות בי״‎ת כמו שבי אלמנה בית אביך כי ששת ימים עשה ה׳‎ את השמים.מברכיך ברוך וארריך ארור שוטה הוא הבא לקללך שהרי הוא מקלל עצמו שנאמר ואברכה מברכך ומקללך אאור, וכתיב אורריך ארור ומברכך ברוך.ועתה ברח לך אל מקומך לשון קלות ומהירות כמו ברח דודי. ס״‎א ועתה ברח לך בלק לא אמר לו עכשיו לכה נא אתי אל מקום אחר כמו שאמר בלעם לפי שהיה יודע שלא יקללם לפי שאמר בלעם ואורריך ארור וא״‎כ אם יקללם יהיה בארור ולפיכך אמר לו ברח לך.לכה איעצך משה רבינו סתם את העצה לפי שבלעם אמר לבלק בחשאי, אך בפרשת מדין גלויה היא שנאמר החייתם כל נקבה וגו׳‎ הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם וגו'אשר יעשה העם הזה לעמך הוא יהיה באחרית הימים כמו שמפרש והולך אראנו ולא עתה וגו׳‎ אם תזדווג להם עכשיו בענין עצה זו אין לך לירא מהם כלום.וידע דעת עליון שאין דעתו לקלל את ישראל בעוד שהם זכאים.מחזה שדי יחזה כשהוא שוכב ונופל על מטתו בלילה וגם בשעה שהוא גלוי עינים כלומר גם ביום גם בלילה רואה מראות.אראנו ולא עתה על דוד נתנבא.אשורנו ולא קרוב כפל מלה הוא.דרך כוכב מיעקב לשון הליכה כמו הארץ אשר דרך בה פירש כבר החזיקו בדרכם הכוכבים לבוא לעזור להם לישראל,וקם כבר השבט והממשלה מישראל.ומחץ פאתי מואב וגו׳‎ דוגמא הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא. ומחץ פאתי מואב הולך ומתנבא שלעתיד יירשו עוד ישראל אדום מואב ועמון כמו שהתנה הקב״‎ה לאברם בברית בין הבתרים את הקיני את הקניזי ואת הקדמוני שהם עמון ומואב ואדום.וקרקר כל בני שת י״‎מ הם בני מואב שהם בני ערוה וזנות מגזרת חשופי שת.[וישראל עשה חיל עושר].וירד מיעקב רודה יקום מיעקב והאביד שריד מכל עיר אדום וזהו יואב שנאמר כי ששת ימים ישב שם יואב עד הכרית כל זכר באדום וגו'. וירד מיעקב וגו׳‎ עליו נאמר ולא יהיה שריד לבית עשיו.וירא את עמלק הוא מבניו של אדום היה אלא לפי שהיה לבדו מזדווג להם לישראל תחלה ניבא לו בלעם את מפלתו לעצמו.[ראשית גוים עמלק שהיה ראשון להזדווג להם לישראל].וירא את הקיני הוא עמון הוא הקיני האמור בפרשת ברית בין הבתרים את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני שהם עמון ומואב ואדום וכבר ניבא על מואב ואדום בשל עתיד ועכשיו מתנבא על עמון.איתן מושבך וגו׳‎ אתה מתנבא על שאמר הקב״‎ה לישראל אל תצורם וגו׳‎ חייך לא יועיל לך זה לעתיד.ושים שם דבר הוא פירש שימת בסלע קנך סרסהו שימת קינך בסלע הוא.כי אם יהיה לבער קין אלא קין יהיה לבער ולטירוד מן העולם.עד מה אשור תשבך אשור לא יניחך עד שתהיה לבער.כי אם לשון אלא בכמה מקומות.קין כך שם המקום ועל שמו נקרא עמון קיני.ויקם בלעם שהיה נופל וגלוי עינים.וישב למקומו אל ארם נהרים.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך