הוא ים המלח. ר"ל שזה העמק היה אחר זה ים המלח כי כבר ישוב היבשה ים והים יבשה לסבות רבות כמו שהתבאר בספר האותות או יהיה המקום ההוא עמקים ים המלח ר"ל ששם יקחו מימי הים ויעשו מהם מלח.
פסוק ד:
ושלש עשרה שנה מרדו. אפשר ששלשה עשרה שנה מרדו או שבשנה השלשה עשר מרדו ואין לנו הכרע בזה.
פסוק ה:
רפאים זוזים ואימים. הם שמות מורים על גודל האנשים ההם וחזקם כמו שתרגם אונקלוס והנה ספר לנו זה להודיענו גבורת אלו האנשים והמלכים אשר נצח אברהם במתי מעט.
פסוק ו:
בהררם שעיר. ר"ל בעלותם להר שעיר.
פסוק יג:
הפליט. הוא הנמלט מן המלחמה.
פסוק יד:
חניכיו ילידי ביתו. הם האנשים אשר גדלם בביתו מעת הלידה וחנך אותם במנהגיו החשובים כטעם חנך לנער על פי דרכו. ואפשר שיהיה הרצון בזה שכבר חנך אותם בעניין המלחמה והגבורה כי כן ראוי לבית הגדול כבית אברהם שיהיו קצת בני הבית אנשי מלחמה עם שכבר היה ראוי זה ג"כ מפני היותו רחוק ממשפחתו.
פסוק טו:
ויחלק עליהם לילה. ר"ל שכבר נחלק בלילה ההוא הוא ועבדיו למחנות רבות כדי שיבואו עליהם מכל הצדדים ולא ימלטו איש מהם ובחר הלילה כי בזה האופן יתכן שישלם לו הנצוח.
פסוק יח:
ומלכי צדק מלך שלם. הנה היה המנהג לקרא מלך ירושלם מלכי צדק או אדוני צדק כי הכל אחד כמו שהיה המנהג לקרא מלך מצרים פרעה. ולכן תראה ביהושע שהיה שם מלך ירושלים אדני צדק. ושלם. הוא ירושלם כטעם ויהי בשלם סוכו. ואמרו ז"ל שזה המלך היה שם בן נח ונכון הוא כי כבר נמצא בדבריו מהשלמות הרבה.
פסוק כב:
הרימותי ידי אל יי'. הוא שבועה כמו שזכר החכם א"ע כמו כי אשא אל שמים ידי.