פסוק א:וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל. בְּאוֹתָם הַזְּמַנִּים שֶׁהָיוּ אֵלֶּה הַמְּלָכִים כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ הָיוּ הַמִּלְחָמוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהוֹלֵךְ וּמְסַפֵּר, וְכֵן ״וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ״ (אסתר א:א), וְהַדּוֹמִים לוֹ. וְנִכְתַּב זֶה הַסִּפּוּר בַּתּוֹרָה לְהוֹדִיעַ יֹשֶׁר לְבַב אַבְרָם עִם הָאֵל בּוֹטֵחַ בּוֹ בְּכָל לֵב, כִּי בִּמְעַט אֲנָשִׁים רָדַף אַחַר אַרְבָּעָה מְלָכִים, לְהוֹדִיעַ כִּי רָאוּי לָאָדָם לִמְסֹר עַצְמוֹ לִמְקוֹם סַכָּנָה לְהַצִּיל קְרוֹבוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ. כְּדָרְלָעֹמֶר, מִלָּה חָדָא. מֶלֶךְ גּוֹיִם, מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ גּוֹיִם, לְפִי שֶׁנִּתְיַשֵּׁב אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מֵעַמִּים מְאֻסָּפִים מִזֶּה וּמִזֶּה.
פסוק ב:עָשׂוּ מִלְחָמָה. עַתָּה מְסַפֵּר הַמִּלְחָמָה שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים, לֹא הַמִּלְחָמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם עַד שֶׁהִכְנִיעוּ אַרְבָּעָה מְלָכִים אֶת חֲמִשָּׁה עַד שֶׁהָיוּ לָהֶם לַעֲבָדִים.
פסוק ג:כָּל אֵלֶּה. הָאַרְבָּעָה עִם חֲמִשָּׁה.
פסוק ג:אֶל־עֵמֶק. כְּמוֹ בְּעֵמֶק, וְכֵן ״אֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֵת הָעֵדֻת״ (שמות כה:כב).
פסוק ג:הַשִּׂדִּים. כְּתַרְגּוּמוֹ ״חַקְלַיָּא״, וְהַדָּגֵשׁ לְחֶסְרוֹן הַכֶּפֶל, כִּי בִּשְׁנֵי שָׁרָשִׁים נִמְצָא, שָׂדֶה וְשָׁדוֹת, מִן שָׂדֶה וְשָׁדַד, ״יְשַׁדֵּד לוֹ יַעֲקֹב״ (הושע י:יא).
פסוק ג:הוּא יָם הַמֶּלַח. הָעֵמֶק הַהוּא הָיָה סָמוּךְ לְיָם הַמֶּלַח, אוֹ הוּא עַצְמוֹ נַעֲשָׂה אַחַר כֵּן יָם, וְהוּא הַנִּקְרָא הַיּוֹם יָם הַמֶּלַח וְהוּא גְּבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּבוּלִים (במדבר לד:ג, יב).
פסוק ד:שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ. שֶׁהָיוּ לוֹ עֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה.
פסוק ד:וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. פֵּרוּשׁ: וּבִשְׁנַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה.
פסוק ד:מָרָדוּ. מָרְדוּ בּוֹ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה. וּכְדָרְלָעֹמֶר הָיָה רֹאשׁ לִשְׁלֹשָׁה הַמְּלָכִים.
פסוק ה:אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם. הִכּוּ אֶת הָעֲנָקִים שֶׁהָיוּ בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם; וְהַמָּקוֹם הַזֶּה הוּא בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּדוֹלִים וְלָכֵן נִקְרָא קַרְנַיִם. וּכְבָר זְכָרוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְהַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה שֶׁזָּכַר הֵם קְרוֹבִים לְאֶרֶץ סְדֹם וַעֲמוֹרָה, אוּלַי הָיוּ בְּעֶזְרָתָם לְפִיכָךְ הִכּוּ אוֹתָם כְּדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ.
פסוק ו:וְאֶת־הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר. וְהִכּוּ אֶת הַחֹרִי בְּהַר שֶׁלָּהֶם וְהוּא הַר שֵׂעִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי״ (בראשית לו:כ). בְּהַרְרָם, שֵׁם, הַנִּפְרָד הָרָר בְּשֶׁקֶל אֶרֶץ גֶּפֶן, וְאִלּוּ הָיָה מָקוֹר מִן הַדָּגוּשׁ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים קְצָת הַמְפָרְשִׁים (אבן עזרא) הָיְתָה הַהֵ״א קְמוּצָה וְהִנֵּה הִיא פְּתוּחָה, וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״בְּטוּרַיָּא דִּשְׂעִיר״. אֵיל פָּארָן, כְּתַרְגּוּם, ״מֵישַׁר פָּארָן״.
פסוק ז:וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ. אַחַר שֶׁפָּשְׁטוּ עַל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה עַד הַמִּדְבָּר, שָׁבוּ לָהֶם כְּלַפֵּי אֶרֶץ סְדֹם וּבָאוּ לָהֶם אֶל עֵין מִשְׁפָּט; יָדוּעַ הָיָה אֶצְלָם לָמָּה נִקְרָא כֵּן, כְּמוֹ שְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת שֶׁכֻּלָּם נִקְרְאוּ עַל עִנְיָן יָדוּעַ אֶצְלָם. וְיֵשׁ דְּרָשׁ שֶׁנִּקְרָא כֵּן עַל שֵׁם שֶׁעֲתִידִין מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְהִשָּׁפֵט עַל מֵי אוֹתוֹ הָעַיִן, וְהֵם ״מֵי מְרִיבָה״ (במדבר כ:יג).
פסוק ז:שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי. מִישׁוֹר גָּדוֹל שֶׁעָרִים בְּנוּיוֹת בּוֹ נִקְרָא שָׂדֶה, וְכֵן ״שְׂדֵה אֱדוֹם״ (בראשית לב:ג) וּ״שְׂדֵה מוֹאָב״ (רות א:ו). וְאָמַר הָעֲמָלֵקִי, כִּי כְּשֶׁכָּתַב מֹשֶׁה רַבֵּנוּ זֶה כְּבָר נוֹלַד עֲמָלֵק וְרַבּוּ תּוֹלְדוֹתָיו, שֶׁהֲרֵי יָצָא עַל יִשְׂרָאֵל לְמִלְחָמָה בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, וְלֹא נִקְרָא זֶה עַל שֵׁם סוֹפוֹ.
פסוק ח:וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה. אֵלֶּה הַחֲמִשָּׁה שֶׁיָּצְאוּ עָרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה, כִּי חָשְׁבוּ לְהִתְחַזֵּק עֲלֵיהֶם, אוּלַי נֶעֶזְרוּ בְּעַם אַחֵר, כִּי לְפִיכָךְ מָרְדוּ בָּהֶם. וְאֵלֶּה לֹא הָיוּ אֶלָּא אַרְבָּעָה הַנִּזְכָּרִים, לְפִיכָךְ חָזַר וְאָמַר ״אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר״ (בראשית יד:ט), כִּי כְּבָר אָמַר אִתָּם, מַה צָּרִיךְ לוֹמַר עוֹד ״אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר״? אֶלָּא בָּא לוֹמַר כִּי אֵלֶּה הַחֲמִשָּׁה נֶעֶזְרוּ בְּעַם אַחֵר, וְאֵלֶּה לֹא הָיוּ אֶלָּא הָאַרְבָּעָה שֶׁזָּכַר, וְאַף עַל פִּי כֵן נִצְּחוּם, כִּי מֵה׳ הָיְתָה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה אַבְרָהָם שֵׁם בַּמִּלְחָמָה הַהִיא, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחוֹ וְאָמַר לוֹ ״וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ״ (בראשית יב:ב). וּכְדֵי לְהַרְאוֹת לָעוֹלָם צִדְקַת אַבְרָהָם וּבִטְחוֹנוֹ בָּאֵל בְּכָל לֵב, כִּי הֵם נִצְּחוּ חֲמִשָּׁה מְלָכִים וְאַף עַל פִּי כֵן רָדַף הוּא אַחֲרֵיהֶם בִּמְעַט עָם, וְעָלָיו וְעַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר ״וּבוֹטֵחַ בַּה׳ יְשֻׂגָּב״ (משלי כט:כה). וּכְדֵי לְהַגְדִּיל הַמַּעֲשֶׂה עוֹד הוֹסִיף וְאָמַר ״אַרְבָּעָה מְלָכִים אֵת הַחֲמִשָּׁה״ (בראשית יד:ט).
פסוק י:בֶּאֱרֹת. נִשְׁתַּנָּה בִּסְמִיכוּת, וְלֹא נִשְׁתַּנָּה בְּסָמוּךְ ״אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם״ (בראשית כו:יח, מלכים ב ג:יט).
פסוק י:חֵמָר. הוּא הַטִּיט.
פסוק י:וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ־סְדֹם. וּשְׁאָר הַמְּלָכִים נָסוּ אֶל הָהָר, זֶהוּ שֶׁאָמַר וְהַנִּשְׁאָרִים, אוּלַי הָיוּ קַלִּים יוֹתֵר מֵאֵלֶּה הַשְּׁנַיִם שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם כֹּחַ לָנוּס אֶל הָהָר וְנָסוּ בָּעֵמֶק מַה שֶּׁיָּכְלוּ לָנוּס, וּבְנוּסָם נִבְהָלִים לֹא נִשְׁמְרוּ מֵהַבֶּאֱרוֹת וְנָפְלוּ בָּהֶם וְלֹא מֵתוּ אֲבָל טָבְעוּ בַּטִּיט וְהוֹצִיאָם אַחֲרֵי כֵן. וְאוּלַי הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁלֹּא מֵתוּ שָׁם כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ בַּנֵּס שֶׁעָשָׂה הָאֵל לְאַבְרָהָם לְפִי שֶׁהָיָה אוֹהֲבוֹ. הֶרָה, כְּמוֹ אֶל הָהָר, כִּי הַהֵ״א הַנּוֹסֶפֶת בְּסוֹפָהּ מוֹרָה עַל לָמֶ״ד בִּתְחִלָּתָהּ כְּמוֹ בִּשְׁאָר הַשֵּׁמוֹת וּבָאָה הַהֵ״א בְּסֶגוֹל כְּמוֹ סֶלָה.
פסוק יא:וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה. כִּי עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא בִּגְבוּלָם וְשָׁם הָיְתָה הַמִּלְחָמָה, אֲבָל אַדְמָה וּצְבוֹיִם וּבֶלַע לֹא הָיוּ מֵאוֹתוֹ הַצַּד; וְלָקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וּבְנוֹתֵיהֶם, וּרְכֻשׁ כּוֹלֵל הַמִּטַּלְטְלִים וְהַמִּקְנֶה.
פסוק יא:וְאֶת־כָּל־אָכְלָם. שֶׁהָיוּ לָהֶם בַּבָּתִּים, וְאֶת הָעָם שֶׁבּוֹ.
פסוק יב:וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם״ (בראשית יג:יב), וַעֲדַיִן הָיָה יוֹשֵׁב שָׁם כַּאֲשֶׁר הָיְתָה הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת.
פסוק יג:וַיָּבֹא הַפָּלִיט. אַחַר שֶׁנִּמְלַט מֵהַשְּׁבִי בָּא וְהִגִּיד לְאַבְרָם עַל בֶּן אָחִיו שֶׁנִּשְׁבָּה.
פסוק יג:הָעִבְרִי. מִבְּנֵי בְנֵי עֵבֶר, וְכֻלָּם הִתְיַחֲסוּ אֵלָיו, אֲבָל אַבְרָהָם וְזַרְעוֹ הִתְיַחֲדוּ בַּיַּחַס כִּי לָהֶם נִשְׁאַר לְשׁוֹן עֵבֶר, וְהָאֲחֵרִים מִבָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אָחֲזוּ בְּיָדָם לְשׁוֹן אֲרָמִי וְנִקְרְאוּ אֲרָמִיִּים כְּמוֹ ״לָבָן הָאֲרַמִּי״ וְזוּלָתוֹ, וְזֶרַע אַבְרָהָם אֲשֶׁר לְיַעֲקֹב נִקְרְאוּ עִבְרִים.
פסוק יג:וְהוּא שֹׁכֵן. כְּלוֹמַר הָיָה שׁוֹכֵן עִם אֵלֶּה הָאַחִים וְהָיוּ בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ וְעָזְרוּהוּ, וְהוּא הָיָה יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ אֶחָד מִן הָאַחִים וְהוּא מַמְרֵא.
פסוק יד:כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו. קְרוֹבוֹ, וּבְנֵי אָחִים הֲרֵי הֵם כְּאַחִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ״ (בראשית יג:ח).
פסוק יד:וַיָּרֶק. נָתַן לָהֶם כְּלֵי מִלְחָמָה, וְהוּא יוֹצֵא לִשְׁלִישִׁי. ״וְהָרֵק חֲנִית״ (תהלים לה:ג), ״וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם״ (יחזקאל כח:ז), יוֹצֵא לִשְׁנִי.
פסוק יד:חֲנִיכָיו. שֵׁם תֹּאַר בְּשֶׁקֶל שְׂרִידָיו, פְּלִיטָיו, מְלֻמָּדָיו, הַנְּעָרִים שֶׁלִּמְּדָם בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת לַעֲבֹד אֶת ה׳. מִן ״חֲנֹךְ לַנַּעַר״ (משלי כב:ו).
פסוק יד:יְלִידֵי בֵיתוֹ. שֶׁנּוֹלְדוּ בְּבֵיתוֹ מֵהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּחָרָן וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן, וְהָיוּ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת. וּבַדְּרָשׁ (בראשית רבה מג): אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ לָקַח עִמּוֹ, וְחֶשְׁבּוֹן אוֹתִיּוֹתָיו שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאִם כֵּן, מַה יִּהְיֶה יְלִידֵי בֵיתוֹ? אִם לֹא יִרְצֶה לוֹמַר: וִילִידֵי בֵיתוֹ.
פסוק יד:וַיִּרְדֹּף עַד־דָּן. עַל שֵׁם סוֹפוֹ, כִּי כְּשֶׁכָּתַב מֹשֶׁה רַבֵּנוּ זֶה לֹא נִקְרָא עֲדַיִן כֵּן, אֶלָּא לֶשֶׁם הָיָה נִקְרָא, וּכְשֶׁכְּבָשׁוּהוּ בְּנֵי דָן קָרְאוּ לוֹ דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מָקוֹם אֶחָד נִקְרָא בְּאוֹתָם הַיָּמִים דָּן.
פסוק טו:וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה. כְּשֶׁנֶּחֱלַק עֲלֵיהֶם לַיְלָה, כְּלוֹמַר בַּחֲצִי הַלַּיְלָה לְהַשִּׂיגָם, וּבָא עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם הוּא וַעֲבָדָיו שֶׁהֵם חֲנִיכָיו. וּמַה שֶּׁאָמַר וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם וְלֹא אָמַר ״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״, רוֹצֶה לוֹמַר כִּי הַלַּיְלָה נֶחֱלַק עֲלֵיהֶם, כִּי עַד חֲצִי הַלַּיְלָה הָיוּ אֵלֶּה הָאַרְבָּעָה מְלָכִים הוֹלְכִים בֶּטַח, וּמֵחֲצִי הַלַּיְלָה וָאֵילָךְ הָיוּ נָסִים לְנַפְשָׁם כְּשֶׁבָּא עֲלֵיהֶם אַבְרָהָם וְהִשִּׂיג וְהִכָּה אוֹתָם, וְהַנָּסִים רְדָפָם עַד הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא חוֹבָה וְהוּא מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק, וְהָיָה מַכֶּה מַה שֶּׁהָיָה מַשִּׂיג וְהֵם נָסִים לְנַפְשָׁם וְהִנִּיחוּ כָּל הָרְכוּשׁ וְהָעָם. וְאַבְרָהָם שָׁב מֵחוֹבָה מִרְדֹף אַחֲרֵיהֶם עוֹד וְהֵשִׁיב אֶת כָּל הָרְכוּשׁ.
פסוק טז:וְגַם אֶת־הַנָּשִׁים וְאֶת־הָעָם. אֲשֶׁר שָׁבוּ הַכֹּל הֵשִׁיב לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא הֵמִיתוּ אִישׁ מֵהַשִּׁבְיָה.
פסוק יז:אֶל־עֵמֶק שָׁוֵה. הָיָה הַמָּקוֹם הַהוּא מְקוֹם מְרוּצַת הַסּוּסִים, לְפִי שֶׁהָיָה שָׁוֶה, לֹא עוֹלֶה וְלֹא יוֹרֵד. וְנִקְרָא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ, לְפִי שֶׁהַמֶּלֶךְ וּפָרָשָׁיו הָיוּ מְנַסִּים שָׁם סוּסֵיהֶם לִמְרוּצָה. וְתַרְגּוּם אֻנְקְלוֹס שָׁוֵה – ״מְפַנָּא״, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהָיָה פָּנוּי, לֹא הָיָה שָׁם אֲבָנִים וְלֹא עֵצִים וַעֲשָׂבִים. וְתִרְגֵּם עֵמֶק הַמֶּלֶךְ – ״בֵּית רִיסָא דְמַלְכָּא״, וְהָרִיס הוּא שְׁלֹשִׁים קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה, וְהַקָּנֶה שֵׁשׁ אַמּוֹת בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים, וְכֵן הוּא שִׁעוּר מְרוּצַת הַסּוּסִים.
פסוק יח:וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם. הוּא יְרוּשָׁלַיִם, וְכֵן כָּתוּב ״וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ״ (תהלים עו:ג), וְנִקְרְאוּ מַלְכֵי יְרוּשָׁלַיִם מַלְכֵי צֶדֶק מִן אֲדֹנִי צֶדֶק, וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ ״אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלָיִם״ (יהושע י:א), כִּי יְרוּשָׁלַיִם הוּא מְקוֹם הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם, לֹא יִסְבֹּל עָוֶל וְחָמָס וּמַעֲשֵׂה תּוֹעֵבָה זְמַן אָרֹךְ, לְפִיכָךְ מְקִיאָה הַחַטָּאִים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם״ (ויקרא יח:כח), וְאָמַר ״אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ״ (דברים לא:טז), כִּי הִיא כְּנֶגֶד קַו הַשָּׁוֶה וַאֲוִירָהּ מָזוּג, וְכֵן אָמַר ״יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ״ (תהלים מח:ג), וְאָמְרוּ בַּדְּרָשׁ (פרקי דרבי אליעזר כז, בראשית רבה נו, נדרים לב) כִּי מַלְכִּי צֶדֶק הוּא שֵׁם בֶּן נֹחַ.
פסוק יח:הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן. לְפִי שֶׁהָיוּ בָּאִים מִן הַמִּלְחָמָה עֲיֵפִים, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן.
פסוק יח:וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. לֹא לַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת, אֶלָּא לְאֵל עֶלְיוֹן לְבַדּוֹ הוּא מְשָׁרֵת וְעוֹבֵד, כְּמוֹ אַבְרָהָם וְהַנִּלְוִים אֵלָיו.
פסוק יט:קֹנֵה. אֵינוֹ לְשׁוֹן קוֹנֶה מֵאַחֵר, אֶלָּא הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אָמַר, עוֹשֶׂה אוֹ מַמְצִיא, וְכֵן ״קָנִיתִי אִישׁ״ (בראשית ד:א) כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
פסוק כ:וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן. שִׁנָּה בָּזֶה הַשֵּׁם לֵאמֹר אֵל עֶלְיוֹן, וְאַבְרָם גַּם כֵּן נִשְׁבַּע בָּזֶה הַשֵּׁם לְהוֹצִיא מִלֵּב הַשּׁוֹמְעִים אוֹתָם הָעוֹבְדִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וְכִי אֵין לַעֲבֹד אֶלָּא לַה׳ לְבַדּוֹ וְהוּא עֶלְיוֹן עַל כָּל הָעֶלְיוֹנִים וַאֲדוֹן הַתַּחְתּוֹנִים וְהָעֶלְיוֹנִים.
פסוק כ:מִגֵּן צָרֶיךָ. מְסָרָם בְּיָדֶיךָ, וְכֵן ״אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל״ (הושע יא:ח). וְאָמַר צָרֶיךָ אַף עַל פִּי שֶׁהֵם לֹא הָיוּ בְּנֵי מִלְחַמְתּוֹ וְלֹא הָיָה לָהֶם דָּבָר עִמָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁשָּׁבוּ בֶּן אָחִיו וּרְכוּשׁוֹ הֲרֵי הֵם צָרָיו, כִּי אַבְרָם בַּעַל הַשֵּׁם הָיָה וְלוֹט הָיָה יָדוּעַ שֶׁהוּא בֶּן אָחִיו וְלֹא הִנִּיחוּהוּ לְאַהֲבַת אַבְרָם.
פסוק כ:וַיִּתֶּן־לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל. הַמְפָרְשִׁים פֵּרְשׁוּ, כִּי אַבְרָם נָתַן לְמַלְכִּי צֶדֶק מַעֲשֵׂר מֵהַמִּקְנֶה וְהָרְכוּשׁ אֲשֶׁר הִצִּיל לְפִי שֶׁהָיָה כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן; וַאֲדוֹנִי אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרַשׁ כִּי מַלְכִּי צֶדֶק נָתַן לְאַבְרָהָם בִּשְׂכָרוֹ הַמַּעֲשֵׂר מִן הַדִּין, כִּי הַמֶּלֶךְ סְדֹם אָמַר לְאַבְרָם ״תֶּן־לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח־לָךְ״ (בראשית יד:כא), וְאַבְרָהָם אָמַר ״אִם־מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ־נַעַל״ (בראשית יד:כג), אָמַר מַלְכִּי צֶדֶק לְאַבְרָהָם מִן הַדִּין תּוּכַל לָקַחַת הַמַּעֲשֵׂר מִן הַכֹּל וְלֹא תִקַּח דָּבָר מִמֶּלֶךְ סְדֹם כִּי שֶׁלְּךָ הוּא הַמַּעֲשֵׂר מִן הַדִּין, כִּי כָּל מַצִּיל מָמוֹן חֲבֵרוֹ הַמַּעֲשֵׂר הוּא שֶׁלּוֹ עַל שֶׁטָּרַח לְהַצִּילוֹ, וְנָכוֹן הוּא הַפֵּרוּשׁ, כִּי יֵשׁ לִתְמֹהַּ לְדַעַת הַמְפָרְשִׁים אֵיךְ הָיָה נוֹתֵן אַבְרָם מִשֶּׁל מֶלֶךְ סְדֹם לְמַלְכִּי צֶדֶק וְהוּא לֹא רָצָה לָקַחַת לְעַצְמוֹ וְיִתֵּן לַאֲחֵרִים, זֶה לֹא יִתָּכֵן.
פסוק כא:וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ־סְדֹם. לְפֵרוּשׁ אֲדֹנִי אָבִי זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרוּשׁוֹ, וּכְבָר אָמַר קֹדֶם שֶׁאָמַר מַלְכִּי צֶדֶק כִּי הַמַּעֲשֵׂר לְאַבְרָם.
פסוק כב:הֲרִמֹתִי יָדִי. הִנְנִי מֵרִים, וְכֵן ״נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה״, עִם הֲרָמַת יָד הוּא הַשְּׁבוּעָה, וְכֵן ״וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע״ (דניאל יב:ז), וּפַעַם לֹא יִזָּכֵר הַשְּׁבוּעָה אֶלָּא הֲרָמַת יָד לְבַד, כְּמוֹ ״אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי״ (שמות ו:ח).
פסוק כג:וְאִם־אֶקַּח. טַעַם הַוָּי״ו, רוֹצֶה לוֹמַר: אִם לָקַחְתִּי וְאִם אֶקַּח.
פסוק כד:בִּלְעָדַי. הַיּוֹ״ד לָרַבִּים וְאֵינֶנָּה לְכִנּוּי, וּבָאָה נִרְאֵית וּבְלֹא מֵ״ם כְּיוֹ״ד, ״וַחֲשׂוּפֵי שֵׁת״ (ישעיהו כ:ד) ״וְאֹרְגִים חוֹרֵי״ (ישעיהו יט:ט) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ כִּי הַיּוֹ״ד לְכִנּוּי, כְּלוֹמַר אַךְ בִּלְעָדַי לִקְחוּ וְהוּא מַה שֶּׁאָכְלוּ נְעָרַי. הַנְּעָרִים, הֵם חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, וְהֵם לֹא יִהְיֶה לָהֶם אֶלָּא מַה שֶּׁאָכְלוּ. וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים, כִּי אֲנִי אֵין לִי רְשׁוּת לַעֲזֹב חֶלְקָם, כִּי הֵם טָרְחוּ בָּזֶה וְרָאוּי הוּא שֶׁיִּקְחוּ מֵהַשָּׁלָל אֲשֶׁר הִצִּילוּ חֶלְקָם הָרָאוּי לָהֶם כְּפִי הַמִּנְהָג וְהַחֹק.