פסוק א:מלך גוים. שם מדינה כמו עילם כי שושן הבירה ארמון היה בתוכה או מלך גוים. ולא הזכירם. והטעם כי הם אחרים מהשנערים וחבריהם:
פסוק ג:השדים. כמו ושדת אותם בשיד. ותשם בסד רגלי. כמו פת פתים:
פסוק ג:ועמק. מושך עצמו ואחר עמו כמו אל באפך תוכיחני. וכן הוא עמק ים המלח:
פסוק ד:וטעם ושלש עשרה. בשלש עשרה כמו כי ששת ימים עשה ה'. ובעל סדד עולם חברם ודעתו רחבה מדעתינו:
פסוק ה:רפאים. שכל הרואה אותם ימות לבו ויחשב מהרפאים שהם מתים:
פסוק ה:האימים. שיש מהם אימה:
פסוק ו:בהררם. מהבנין הדגוש כמו בדברם ופי' בעלותם אל הר שעיר:
פסוק ט:את כדרלעומר. כמו עם:
פסוק י:בארות. באר בכל המקרא נובעת והיא משונה בעבור הסמיכה:
פסוק י:ויפלו שמה. ברצונם להמלט וכן ויפל על פניו:
פסוק י:הרה נסו. אל ההר נסו והיא מלה זרה:
פסוק יב:והוא יושב. והוא היה ביום ההוא יושב בסדום:
פסוק יג:ופי' הפליט. שברח ונמלט מבני סדום וכן בא אלי הפליט מירושלם. ויש דרך דרש:
פסוק יד:וירק. שנתן להם כלי מלחמה כטעם והרק חנית ויש אומרים להוציא החרב מתערה כטעם על הארץ יריקו מריקים שקיהם. גם יש לחנית כן:
פסוק יד:חניכיו. שחנכם פעמים רבות במלחמה ואם לא נזכר. וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש כי אין הכתוב מדבר בגימטריא כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע רק השם כמשמעו:
פסוק יח:ומלכי צדק. נקרא כן בעבור שהוא מלך על מקום צדק וי"א כי הוא שם:
פסוק יח:ושלם. היא ירושלם והעד ויהי בשלם סכו:
פסוק יח:והוא כהן. כדברי המתרגם ארמית. וכן כל כהן. והעד וכהנו לו ופי' על דברתי מלכי צדק בספר תהלות. כי כהוגן דבר ויפה עשה שבירך אברם בתחלה בעבור שהתנדב להושיע אשר נשבו ואחר כן אמר וברוך השם שעזרו ונתן צריו בידו:
פסוק כ:מגן. כמו נתן. וכן עטרת תפארת תמגנך והמ"ם שורש ואברם הוציא המעשר לכבוד השם ולא מצא אדם ראוי לתתו לו כמלכי צדק:
פסוק כב:הרימותי ידי. שבועה כמו כי אשא אל שמים ידי:
פסוק כב:וטעם אל עליון. כי הנה נשבעתי בשם שברכני זה הכהן:
פסוק כג:אם מחוט. שממנו תופרין כל בגד:
פסוק כג:שרוך. העור הקושר הנעל:
פסוק כד:בלעדי. אשר לקחו והוא שאכלו עבדיו: