תנ"ך על הפרק - בראשית יד - מדוע ירושלים נקראה "שלם"? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

בראשית יד

14 / 929
היום

הפרק

מלחמת המלכים

וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֙מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב ׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְצבייםצְבוֹיִ֔יםוּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃כָּל־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְצבייםצְבוֹיִ֔םוּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה׃וְעֵ֣מֶק הַשִׂדִּ֗ים בֶּֽאֱרֹ֤ת בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ׃וַ֠יִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם׃וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָרלָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

מדוע ירושלים נקראה "שלם"?

אחרי שאברהם אבינו חזר ממלחמתו במלכים נאמר: "ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין, והוא כהן לא-ל עליון" (יד, יח).

יש לשאול: היכן היא "שלם" ומה משמעות השם "מלכי צדק"?

כתב הראב"ע:

ומלכי צדק נקרא כן, בעבור שהוא מלך על מקום צדק, ויש אומרים כי הוא שֵם [בן נח].
ושלם הוא ירושלים, והעד: 'ויהי בשלם סכו' (תהלים עו, ג).

וכן כתבו הרד"ק והרמב"ן.

מדוע ירושלים נקראה "צדק" ו"שלם"?

נאמרו על כך מספר הסברים:

א. הסבר הרד"ק

כתב הרד"ק:

ונקראו מלכי ירושלים 'מלכי צדק' וכן 'אדני צדק', וכן כתוב בספר יהושע: 'אדני צדק מלך ירושלים' (י, א). כי ירושלים הוא מקום הצדק והשלום, לא יסבול עול וחמס ומעשה תועבה זמן ארוך, לפיכך מקיא החטאים היושבים בה. כמו שאמר: 'ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה, כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם' (ויקרא יח, כח). ואמר: 'אלהי נכר הארץ' (דברים לא, טז). כי היא כנגד קו השוה, ואוירה מזוג, וכן אמר: 'יפה נוף משוש כל הארץ' (תהלים מח, ג).

לפי הרד"ק ירושלים נקראת "צדק" ו"שלם" כי היא מקום הצדק והשלום.

עוד כתב הרד"ק: "כי היא כנגד קו השוה, ואוירה מזוג".

ב. הסבר הרמב"ן

הרמב"ן בתחילת דבריו כעין דברי הרד"ק האחרונים: "ומלכה יקרא גם בימי יהושע 'אדני צדק' (יהושע י, א), כי מאז ידעו הגוים כי המקום ההוא מבחר המקומות, באמצע הישוב".

עוד כתב הרמב"ן: "או שידעו מעלתו בקבלה, שהוא מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, ששם שכינתו של הקדוש ברוך הוא, שנקרא 'צדק'.

ובבראשית רבה (מג, ו): 'המקום הזה מצדיק את יושביו: 'ומלכי צדק', 'אדוני צדק', נקראת ירושלם 'צדק', שנאמר: 'צדק ילין בה' (ישעיה א, כא)".

לפי הרמב"ן ירושלים נקראת "צדק" כי מקומה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, ששם שכינתו של הקדוש ברוך הוא שנקרא "צדק".

ג. הסבר ה"משך חכמה"

הסבר אחר כתב ה"משך חכמה" בפרשת וירא (כב, יד) כתב:

במדרש: שם קרא אותה 'שלם' וכו', ...הענין דשם היה בדור המבול, והיה בתבה, וזן ופרנס כל הנבראים שם בתבה (סנהדרין קח ע"ב). והעיקר היה לתקן המידות והפעולות, שהמה היו מושחתים, ש'השחית כל בשר את דרכו' (ו, ב) ו'מלאה הארץ חמס' (שם, יג), וכל לימודו היה לתקן המידות והתכונות בכל החי. וזה מורה 'שלם', שהוא מורה שכל המין האנושי הוא אדם אחד, וכל אחד הוא אבר מאברי האדם הגדול, וכל אחד נצרך לחברו, מושפע ומשפיע זה לזה, וכולם כאחד נושאים קיום המין האנושי ונצחיותו...
והנה ירושלים בנויה על שני הדברים, היינו לזכך המושכלות שעיקרן במוח, ולתקן ולקשט המדות שעיקרן בלב... כי המידות והמושכלות, שניהם נזדככו ונטהרו בירושלים. ולכן קרא אותה 'שלם' על הזדככות התכונות והמדות, אשר על זה נאמר 'כלילת יופי' (איכה ב, טו).

כלומר: לפי ה"משך חכמה" משמעות השם "שלם" שנתן שם בן נח היא לבטא שירושלים היא מקום תיקון המידות.

דיון בדברי ה"משך חכמה"

דברי ה"משך חכמה" נפלאים, אך יש להעיר ששם בן נח, אף על פי שעסק בתיבה בהאכלת החיות, שזהו מעשה חסד, מכל מקום הוא מופיע בדברי חז"ל כמסמל את לימוד התורה - "בית מדרשו של שם ועבר" (רש"י בראשית כה, כב; כה, כז). ומתאים היה לומר ששם בן נח קרא שם שמבטא את לימוד התורה! מדוע אכן לא הסביר ה"משך חכמה" כך?

נראה ששתי סיבות בדבר, האחת כמעט מפורשת בדבריו של ה"משך חכמה", והשניה אינה כתובה בדבריו, אך מתאימה מאד לדבריו:

א. ה"משך חכמה" כתב על שם: "כל לימודו היה לתקן המידות והתכונות בכל החי. וזה מורה 'שלם', שהוא מורה שכל המין האנושי הוא אדם אחד, וכל אחד הוא אבר מאברי האדם הגדול, וכל אחד נצרך לחברו, מושפע ומשפיע זה לזה, וכולם כאחד נושאים קיום המין האנושי ונצחיותו".

כלומר: השם "שלם" שקרא שם בן נח משמעותו החסד.

ב. הסיבה הנוספת שאותה ניתן לומר בדעתו היא שהשם "שלם" שקרא שם בן נח נאמר בהקשר למעשה חסד שאותו עשה שם בן נח, שכן כתוב: "ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין" (בראשית יד, יח), שזהו מעשה של חסד.

סיכום

למדנו מדברי המפרשים שירושלים היא מקום הצדק והשלום, ומקום השראת השכינה ותיקון המידות.

סיום

מלבד החסד שהיה במעשהו של מלכי צדק שהוציא לחם ויין לאברהם אבינו, הוא רמז לו ששם יבנה בית המקדש, כמו שכתב רש"י: "הוציא לחם ויין - רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו".

יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ושם נקריב מנחות ונסכים.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך