רש"י למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים כו' אע"ג שכן היו מעשים סמוכים זה לזה ק' לרש"י אי למסמך המעשים קאתי למה לא סמך ג"כ מעשה קרח להם שהרי מעשה קרח היה קודם מרגלים שהיה בחצרות כמו שפירש רש"י בתחלת פרש' דברים ומרגלים היו בפארן ואפי' את"ל דמעשה קרח קודם מעשה מרים הוה מ"מ יותר היה ראוי למסמכיה למעשה מרים או קודם לה או אחריה כיון ששניהם היו במקום אחד מלמסמך לה מרגלים שהיו בשני מקומות ומה שחלקן ודאי מחמת דרשה חלקן לפיכך גבי מרגלים דרשו סמכן למרים שהיה להם לקחת מוסר ממנה וגבי קרח דרשו שסמכו לפרשת ציצית לרמוז למחלוקתו של קרח שלקח מאתים טליתות שכולן תכלת כו':
פסוק כג:
רש"י משמע שנאמר במוט איני יודע שהיא בשנים כו' מקשין למה שינה רש"י בכאן דרכו שמתחיל לומר ממשמע שנאמר כו' ולא אמרו על שום פסוק היה לו להביא הפסוק וישאהו במוט בשנים ועליו היה לו להקשות ממשמע שנאמר כו' כדרכו בכל מקום ונ"ל דכוונת רש"י בכאן אינו לפרש הפסוק דוישאהו במוט וגומר אלא רוצה לתרץ קושיא שמקשין על מה שפי' זמורה שוכת גפן ואשכול של ענבים תלוי' בה מקשין העולם למה כרתו הזמורה להביא עמהם למדבר להראות לישראל למה נצרכו לה שהרי לא היתה כוונתם ליקח אלא פירות להוציא דבה לומר כשם שפריה משונה כו' ולא היה להם להביא אלא האשכול ומתרץ ממשמע שנאמר כו' רצה לומר ש"מ שהיה האשכול כבד כ"כ שהיו שמנה צריכין לשאת אותה לכך היו כורתין ג"כ הזמורה שהיו צריכין לה כדי להיות לבית יד לאשכול לשאת בה האשכול שאם היו כורתין האשכול לבדה בלא זמורה כדי להראותה לישראל ולהוציא דבתם לומר כשם שפריה משונה כו' לא היו יכולין לשאת האשכול לבדה מפני כובדה אם לא היו מניחין אותה תוך תיבה או תוך כלי אחר והיו הענבים מתרסקין ונשברים והיין היה זב מהם והיה נרא' קטן ולא היו יכולין להחזיק דבתן לכך כרתו הזמורה עמה והזמור' היא עץ חזק שיוכל לסבול אותה והיא תלויה והיו מניחין הזמורה בין שני המוטות שהיו מונחין זו על זה והאשכול תלוי בה למטה ונשאוהו כך והביאוה שלימה בכמותה והראוה לישראל והוציאו דבתם:
פסוק לא:
רש"י כי חזק הוא ממנו כביכול כלפי מעלה אמרו ע"כ נ"ל מה שאמר רש"י שאמרו כלפי מעלה דייק ליה מדכתיב ממנו בדגש בנו"ן שפירושו כאלו אמר ממן הוא שכן הוא שמוש הנו"ן בדגש לקרותו כן שאלו הי' בלא דגש היה קל והוי כאלו כתיב מעמנו נ"ל ועוד אפשר לומר דדבריהם הם כמו תשובה לדברי כלב וכיון שאמר כלב עלה נעלה שפירושו אפי' בשמים והוא אומר לנו עשו סולמות כו' וכוונתו משמע שאמר כן מפני שאותו שבשמים ית' יהיה בעזרנו וע"ז השיבו לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו וכוונתם חזק הוא מאותו שבשמים וכביכול לא יוכל לעזור אותנו: