תנ"ך על הפרק - במדבר יג - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

במדבר יג

130 / 929
היום

הפרק

שליחת המרגלים, חזרתם ודבריהם

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃וְאֵ֖לֶּה שְׁמוֹתָ֑ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן שַׁמּ֖וּעַ בֶּן־זַכּֽוּר׃לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֔וֹן שָׁפָ֖ט בֶּן־חוֹרִֽי׃לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר יִגְאָ֖ל בֶּן־יוֹסֵֽף׃לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן פַּלְטִ֖י בֶּן־רָפֽוּא׃לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־סוֹדִֽי׃לְמַטֵּ֥ה יוֹסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־סוּסִֽי׃לְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן־גְּמַלִּֽי׃לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן־מִיכָאֵֽל׃לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן־וָפְסִֽי׃לְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן־מָכִֽי׃אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃וַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַעֲלִיתֶ֖ם אֶת־הָהָֽר׃וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים׃וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃וַֽיַּעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־צִ֥ן עַד־רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת׃וַיַּעֲל֣וּ בַנֶּגֶב֮ וַיָּבֹ֣א עַד־חֶבְרוֹן֒ וְשָׁ֤ם אֲחִימַן֙ שֵׁשַׁ֣י וְתַלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָ֑ק וְחֶבְר֗וֹן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם׃וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וַיָּשֻׁ֖בוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹאוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אוֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃עֲמָלֵ֥ק יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב וְ֠הַֽחִתִּי וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥ד הַיַּרְדֵּֽן׃וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ׃וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃וַיּוֹצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת׃וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

שלח לך אנשים. רבינו אפרים ז"ל פירש שלח לך אנשים שלח מלשון בשלח יעבורו עכ"ד ואפשר לומר במ"ש רבינו האר"י זצ"ל בכוונה הפסוק את מי אשלח ומי ילך לנו אשלח יחיד דכשהוא לטובה הקב"ה הוא שולח לבדו. וכשאינו לטובה נמלך בבית דינו ואינו בתורת שליחות רק ילך מעצמו וז"ש ומי ילך לנו לרמוז הוא ובית דינו עכ"ד. והכא שליחות זה היה רע לישראל. אך היה טוב למרע"ה שנשאר מ' שנה בע"הז עם ישראל. וכבר כתבנו במקום אחר משם רבינו האר"י זצ"ל דמה שלא נכנס משה רבינו ע"ה לארץ ישראל הוא כי מעלתו עליונה מצד החכמה יסוד אבא. וז"ש שלח לך אנשים. שלח דהוא לטובה ושליחות זה מועיל לך שתחיה ארבעים שנה. ולגבי אנשים יתפרש שלח חרב שמתו. וכפי זה שלח עולה בשביל שנים הא כדאיתא והא כדאיתא. וכי תימא איך לי הוא תועלת והלא גם לי ימשך נזק שלא ליכנס לארץ. לזה רמז חכם בס"ת שלח לך אנשים כלומר מה שיארע בסוף שלא ליכנס לארץ טיבותא היא לגבך והוא בלא ענין המרגלים כי אתה חכם מצד יסוד אבא ומשום הכי אי אתה נכנס כי מדרגתך יותר עליונה כמדובר ובזה מבואר מאמרם ז"ל ששמעתי אמר הקדוש ב"ה למשה חכם אתה ואתה רוצה ליכנס לארץ והרי הוא כמבו"אר. ובמקום אחר נכתוב בזה בס"ד: ויקרא משה להושע בן נון יהושע. ואמרו רז"ל יה יושיעך מעצת מרגלים. פירש הרב הקדוש מהר"ש אסתרוק ז"ל שלא יהרגוהו עכ"ד. ולהבין הענין גם שאמרו רז"ל שטעם המרגלים שאמרו במדבר אנחנו נשיאים וכשיכנסו לארץ יעבירונו וימנו אחרים. ואינו מובן מה עלתה על דעתם ומה טעם יעבירום וימנו אחרים. גם צריך להבין מאי דכתיב ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה אמאי כפל הדברים. גם אמרו טובה הארץ מאד מאד בלשון כפול. ואפשר כמ"ש בסמוך דכתב רבינו האר"י ז"ל והוא בזהר הקדוש דלגדולת נשמת משה רבינו ע"ה לא נכנס לא"י דהיא בחינת סיהרא בחינת יהושע. וידוע כי דור המדבר הם ענפי בחינת נשמת משה רבינו ע"ה היא הדעת קראו בשמותם דור דעה. ואפשר דזה עלה על לבם דארץ ישראל היא בחינת יהושע והם מבחינה עליונה ומוכרח דכשיכנסו לארץ יהיו נשיאים אותם שהם מבחינת יהושע. והם להיותם ממדרגה עליונה ואינה בחינתם לא ישלטו. ומשום הכי יש לחוש שיהרגו ליהושע שהוא מבחינת ארץ ישראל ולא מבחינתם והיינו דכתיב ויהס כלב את העם אל משה כלומר השתיקם מצד טענתם מענין משה שאינו נכנס לפי גדולת נשמתו. ויאמר עלה נעלה כלומר יש תקון לזה להשפיע שפע גדול מלמעלה לבחינת א"י וכ"ש אם יכנס משה רבינו ע"ה ואם כן ישארו בנשיאותם וז"ש עלה נעלה שנעלה לבחינת א"י מבחינות עליונות ואז וירשנו אותה שתהיה הארץ בצד מה לפי השפע הרב מצד בחינתנו כי יכול נגד הכנעניים נוכל לה להגדיל מעלתה. וזהו שאמרו טובה הארץ מאד מאד. כלומר עתה היא טובה אך בכניסתנו לתוכה יושפע מלמעלה ויהיה עוד מאד (וצ"ל דרוש הרב האר"י ז"ל בעץ חיים): עלו ז"ה. שם בן י"ב מסר להם. או הכונה עלו זה כלכם כאחד. או מינה עליהם יהושע ובערכו אמר זה. הרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי ז"ל בפירושו כ"י: והימים ימי בכורי ענבים. פירש הרב הקדוש מהר"ר שמשון מאסטרפולי ז"ל דלפני אותיות ענבים הם אותיות ס"מ שהיה אז שליטתו עכ"ד והוינן בה בספרי הקטן דברים אחדים דף ק"ח דבכל הספרים כתיב ביו"ד. ובספר אסיפת הכהן כתב דבמסרה כתיב ענבם. וכבר כתבתי בפני דוד דאינו כן ובדברים אחדים ישבתי קצת. ועתה מצאתי בספר כנפי יונה ריש ח"ב הוא היה מונה מדות הדרשה בחכמת האמת ובכלל כתב אופן א' וז"ל תמעיט אע"פי שיש לו כגון ו' של חולם יו"ד של חירק עכ"ל ועפ"ז שפיר קאמר הרב הקדוש הנזכר דחזינן כאלו כתיב ענבם חסר יו"ד כי היו"ד שיש בה חירק זמנין דאינה מן המנין ודוק: ויבא עד חברון. חברון בגימטריא זה אברהם. ואם תמנה כלב במילוי כ"ף למ"ד בי"ת בגימטריא אליעזר בחברון כמ"ש האר"י ז"ל שנתגלגל בו הרב המג"ן ז"ל: וישאוהו במוט בשנים. בשביל שנים שהם יהושע וכלב אשר הכריחום לשאת מפרי הארץ כי לולי זה לא נשאו כלום. הרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי ז"ל בפירושו כ"י:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך