ואבן משכית. יש לפרשו לשון סכייה וראיה אבן שיש בה צורה ובני אדם אליה צופים והמשתחוה לה כאלו משתחוה לצורה:
פסוק ח:
ומאה מכם רבבה ירדופו. תימ' והלא אין החשבון מכוון כי אינו עולה כי אם אלפים לפי חשבון ראשון. י"ל דהכי פשטיה דקרא ורדפו מכם חמשה מאה ומאה פעמים חמשה רבבה מכם ירדופו הרי א' רודף כ'. כי גדול זכות המרובים ומקשי' הרי אמרו מדה טובה מרובה ממדת פורענות והכא כתי' מאה לרבבה ואלו במדת פורענות בפ' האזינו כתיב ושנים יניסו רבבה. ואמר ר"ת דהכא רודפים והורגים קאמר כדכתיב ונפלו אויביכם לפניכם לחרב. ולכך לא ירדוף א' ויהרוג כי אם מאה אבל התם לא כת' הריגה כי אם רדיפה שהיא קלה וניסה שהיא קלה והיא בחנם כדכתי' ונסתם ואין רודף. ולכך כתיב איכה ירדוף א' אלף וגבי ניסה כתיב ושנים יניסו רבבה. עוד י"ל דהא דכתב בפ' האזינו איכה ירדוף א' אלף וכו' קאי לישראל וה"ק איכה היתה זאת דא' מכם רודף אלף ושנים יניסו רבבה. לא מידכם היתה זאת כי אם מיד הקב"ה והיינו הא דאמר אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם ומצינו דא' רודף אלף גבי עדינו העצני שהוא דוד והוא נקרא כן שהיה מעורר חניתו על שלש מאות חלל כדקאמר בקרא. ויש בחלק שהיה מצטער על שני מאות לקיים מה שנא' איכה ירדוף א' אלף השיבה לו בת קול כי אם בדבר אוריה החתי. פי' בעון אוריה החתי:
פסוק כא:
קרי. דרשו רבותינו לשון מקרה שאינו אלא לפרקים:
פסוק מב:
וזכרתי את בריתי יעקוב. ה' יעקוב מלאים. וח' אליה חסרים וא"ו באחרונה מלמד שנטל יעקב ערבון מן אליהו הנביא שיבא לבשר בניו ונראה לכך יש מאליה ה' חסרים ומיעקב ה' מלאים רמז כי לסוף ה' אלפים יבשר אותם אליהו וכן כתב אשר יקרא אתכם באחרית הימים ה' ימים של הקב"ה שהם ה' אלפים. ואין לתמוה למה מנאם להפך שכן דרך זוכרי זכרונות אומרין זוכר אני את פלוני ואביו וזקנו. ובכולם נאמר אף שבכל המטות יש פסול לבד יעקב שלא נאמר בו אף כי היתה מטתו שלימה: