מדרש תנחומא על ויקרא ז

רבותינו זכרונם לברכה

🔗 שתף
פסוק יא:
וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם (משלי ג, יז). כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, לָשׂוּם שָׁלוֹם הוּא נִכְתַּב. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה מִלְחָמוֹת, אַף הַמִּלְחָמוֹת לָשׂוּם שָׁלוֹם נִכְתְּבוּ. אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁבִּטֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּזֵרָתוֹ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם. אֵימָתַי, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, כִּי תָּצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים (דברים כ, יט) וְכָל אוֹתוֹ הָעִנְיָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּחֲרִים אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם (דברים כ, יז). וּמֹשֶׁה לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא אָמַר, עַכְשָׁו אֲנִי הוֹלֵךְ וּמַכֶּה מִי חָטָא וּמִי שֶׁלֹּא חָטָא. אֶלָּא בְּשָׁלוֹם אֲנִי בָּא עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת, דִּבְרֵי שָׁלוֹם, אֶעְבְּרָה בְּאַרְצְךָ (שם ב, כו-כז). כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא בָּא לְשָׁלוֹם, הִכָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּכּוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ (במדבר כא, לה). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי אָמַרְתִּי, כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, וְאַתָּה לֹא עָשִׂיתָ כֵן. חַיֶּיךָ, כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתָּ, כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תִּקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ, וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם (דברים כ, י). לְכָךְ נֶאֱמַר: דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם (משלי ג, יז).
פסוק יא:
דָּבָר אַחֵר, וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֶשְׁמְעָה מַה יְּדַבֵּר הָאֵל ה', כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו (תהלים פה, ט). אָמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְבִלְעָם, לָמָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ מַקְרִיבִין לוֹ קָרְבָּנוֹת וְלָנוּ לֹא אָמַר כְּלוּם. אָמַר לָהֶם בִּלְעָם, הַקָּרְבָּנוֹת אֵינָן אֶלָּא שָׁלוֹם. וּמִי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁכְּתוּבִין בָּהּ, צָרִיךְ שֶׁיַּקְרִיב קָרְבָּנוֹת. אַתֶּם מִתְּחִלָּה פְּסַלְתֶּם אוֹתָהּ, וְעַכְשָׁו אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת. מִי שֶׁקִּבְּלָהּ הוּא מַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם (שם כט, יא). לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶשְׁמְעָה מַה יְּדַבֵּר הָאֵל וְגוֹ'. וּמַה דִּבֵּר, וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. וְלָמָּה נֶאֱמַר זֶבַח שְׁלָמִים. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וּבֵין הַכֹּהֲנִים וּבֵין יִשְׂרָאֵל. הֵיאַךְ, הָעוֹלָה אֵין כְּתִיב בָּהּ שָׁלוֹם, וְלֹא בַּחַטָּאת, וְלֹא בָּאָשָׁם, אֶלָּא בַּתּוֹדָה. בֹּא וּרְאֵה, הָעוֹלָה הָיְתָה כֻּלָּהּ כָּלִיל לָאִישִׁים, וְהַחַטָּאת הָיְתָה דָּמָהּ וְאֵמוּרֶיהָ לַמִּזְבֵּחַ, וְעוֹרָהּ וּבְשָׂרָהּ לַכֹּהֵן. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל, לֹא הָיְתָה מִמֶּנָּה הֲנָאָה. וְכֵן הָאָשָׁם. אֲבָל הַתּוֹדָה, הָיְתָה דָּמָהּ וְאֵמוּרֶיהָ לַמִּזְבֵּחַ, וְהֶחָזֶה וְהַשּׁוֹק לַכֹּהֲנִים, וְעוֹרָהּ וּבְשָׂרָהּ לְיִשְׂרָאֵל. נִמְצֵאת עוֹשָׂה שָׁלוֹם בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וּבֵין הַכֹּהֲנִים וּבֵין יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ נִקְרֵאת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם לַכֹּל.
פסוק יא:
וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. כְּשֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין זֶבַח הַשְּׁלָמִים, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא לָהֶם פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (במדבר ו, כו). וְאֶפְשָׁר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא פָּנִים לִבְרִיָּה. שְׁנֵי כְּתוּבִין מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע (יחזקאל לג, יא). וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, כִּי חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם (ש״א ב, כה). וְאִם חָפֵץ לַהֲמִיתָם, הֵיאַךְ לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע. אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, לֹא אֶחְפֹּץ. כֵּיוָן שֶׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין, כִּי חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם. וְכֵן דָּנִיֵּאל אָמַר, אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת (דניאל י, כא). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מַעֲשֶׂה הָיָה בְּרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהָיָה עוֹבֵר בְּסִימוֹנְיָא, יָצְאוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר לִקְרָאתוֹ, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ זָקֵן אֶחָד חָכָם מִי שֶׁיְּלַמְּדֵם תּוֹרָה. נָתַן לָהֶם אֶת רַבִּי לֵוִי בַּר סִיסֵי, שֶׁהָיָה חָכָם בַּתּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי מַה הוּא שֶׁכָּתוּב בְּדָנִיֵּאל, אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב אֱמֶת. וְכִי יֵשׁ דְּבַר שֶׁקֶר בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא אוֹמֵר אֱמֶת. וְלֹא מָצָא לָהֶם תְּשׁוּבָה מַה לַּהֲשִׁיבָן. מִיָּד יָצָא מִשָּׁם וּבָא לוֹ לִפְנֵי רַבִּי. אָמַר לוֹ: לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בָּהֶם. דָּבָר אֶחָד שָׁאֲלוּ מִמֶּנִּי וְלֹא מָצָאתִי מַה לַּהֲשִׁיבָן. אָמַר לֵיהּ: וּמַהוּ הַדָּבָר. אָמַר לֵיהּ: אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב אֱמֶת. וְכִי יֵשׁ דְּבַר שֶׁקֶר בַּתּוֹרָה. אָמַר לֵיהּ: תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה הָיָה לְךָ לַהֲשִׁיבָן. אָמַר לֵיהּ: הָיָה לְךָ לוֹמַר לָהֶם, הָאָדָם חוֹטֵא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹשֵׁם עָלָיו מִיתָה. עָשָׂה תְּשׁוּבָה, הַכְּתָב מִתְבַּטֵּל. לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, הָרָשׁוּם בִּכְתַב אֱמֶת. וְאַף כָּאן כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ (במדבר ו, כו). וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָּנִים (דברים י, יז). אִם יִשָּׂא, לָמָּה לֹא יִשָּׂא. אֶלָּא לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא יִשָּׂא פָנִים. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹשְׂאִים לִי פָּנִים, כָּךְ אֲנִי נוֹשֵׂא לָהֶם פָּנִים. וְהֵיאַךְ נוֹשְׂאִים לוֹ פָּנִים. אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עָנִי, יֵשׁ לוֹ חֲמִשָּׁה בָּנִים אוֹ שִׁשָּׁה, וְהוּא נוֹטֵל כִּכָּר אֶחָד, וְהֵן יוֹשְׁבִין כֻּלָּן וְאוֹכְלִין אוֹתוֹ הַכִּכָּר וְאֵין שְׂבֵעִים מִמַּה שֶּׁהֵם אוֹכְלִין, וּמְבָרְכִין, הַכָּתוּב אוֹמֵר, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ (שם ח, י). אַף אֲנִי נוֹשֵׂא לָהֶם פָּנִים, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (במדבר ו, כו). לְכָךְ נֶאֱמַר: וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים.
פסוק יא:
וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. אַתָּה מוֹצֵא כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ מְבִיאִין, הָיוּ מְבִיאִין עַל הָעֲבֵרוֹת. אָשָׁם כְּשֶׁהוּא מַקְרִיבוֹ, הָיָה מַקְרִיבוֹ עַל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתְּנוּ יָדָם לְהוֹצִיא נְשֵׁיהֶם, וַאֲשֵׁמִים אֵיל צֹאן עַל אַשְׁמָתָם (עזרא י, יט). וְהַחַטָּאת הָיְתָה בָּאָה עַל הַשְּׁגָגָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם (במדבר טו, כה). עוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּר הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם, כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרְכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם (איוב א, ה). אֲבָל הַתּוֹדָה שֶׁהָיְתָה בָּאָה, עַל הַנֵּס הָיְתָה בָּאָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חֲבִיבָה עָלַי מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת. וְאַף דָּוִד אָמַר, זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי (תהלים נ, כג). יְכַבְּדֵנִי אֵינִי אוֹמֵר אֶלָּא יְכַבְּדָנְנִי שְׁתֵּי פְּעָמִים, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹנֶה אָמֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לַעֲנוֹת אָמֵן לָעוֹלָם הַבָּא. מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (שם עב, יח), מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן (שם מא, יד), אָמֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאָמֵן בָּעוֹלָם הַבָּא. לְכָךְ נֶאֱמַר: זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לוֹמַר שִׁירָה לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה (שמות טו, א). אָז שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אָז יָשִׁיר. הֱוֵי, כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לוֹמַר שִׁירָה לָעוֹלָם הַבָּא. לְכָךְ נֶאֱמַר: זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי. הֱוֵי, וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. גְּדוֹלָה הַשְּׁלָמִים, שֶׁהֵם עוֹשִׂים שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַפָּר, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָן עוֹשִׂין עֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹשִׂין חֲבוּרָה אַחַת, אֵין מִדַּת הַדִּין נוֹגַעַת בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ (הושע ד, יז). אָמַר רַבִּי לֵוִי, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין חִתּוּם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (במדבר ו, כו). אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁהִכְתִּיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבָרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא הָיוּ, אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם. אֵלּוּ הֵן. כְּשֶׁמֵּת יַעֲקֹב, וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף (בראשית נ, טו). מֶה עָשׂוּ. הָלְכוּ אֵצֶל בִּלְהָה וְאָמְרוּ לָהּ, הִכָּנְסִי אֵצֶל יוֹסֵף וְאָמְרוּ לוֹ: אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ כֹּה תֹּאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ (בראשית נ, יז). וּמֵעוֹלָם לֹא צִוָּה יַעֲקֹב מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים כְּלוּם, אֶלָּא מֵעַצְמָם אָמְרוּ דָּבָר זֶה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, כַּמָּה דְּיוֹ מִשְׁתַּפֵּךְ, וְכַמָּה קוּלְמוּסִין מִשְׁתַּבְּרִין, וְכַמָּה עוֹרוֹת אֲבוּדִים, וְכַמָּה תִּינוֹקִין מִתְרַצְּעִין לִלְמֹד דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה, בַּתּוֹרָה. רְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׂרָה, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְאַבְרָהָם וְאָמְרוּ לוֹ: לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה (שם יח, יד), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן (בראשית יח, יב). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אָמַר לְאַבְרָהָם אֶלָּא לָמָּה זֶה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי (בראשית יח, יג). וְכָל כָּךְ לָמָּה, בִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם. וְלָעוֹלָם הַבָּא כְּשֶׁיַּחְזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַגָּלֻיּוֹת לִירוּשָׁלַיִם, בְּשָׁלוֹם מַחֲזִירָן, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם יִשְׁלָיוּ אוֹהֲבַיִךְ (תהלים קכב, ו). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הִנְנִי נוֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם (ישעיה סו, יב).
פסוק יב:
אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב. רְאֵה הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. רְאֵה מֶה הָיוּ מַקְרִיבִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּר, יָבִיא פַּר. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַיִל, יָבִיא אַיִל. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׂה, יָבִיא שֶׂה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹנָה, יָבִיא יוֹנָה. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, יָבִיא סֹלֶת. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ סֹלֶת וְלֹא כְּלוּם, יָבִיא דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' (הושע יד, ג), וְתֹאמַר שֶׁהוּא מְקֻבָּל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵן, וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ (שם). לָמָּה, שֶׁאֵין תְּשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִן הוֹדָיָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ.
פסוק לז:
דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת אַהֲרֹן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הֵטִיבָה בִּרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן (תהלים נא, כ). וְאַחֲרֵי כֵן, אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל (תהלים נא, כא). כְּלוֹמַר, אִם אֵין יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין עוֹלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם נִבְנֶה, לְפִי שֶׁאֵינָן נִבְנוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת קָרְבַּן עוֹלָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמַאי שְׁנָא קָרְבַּן עוֹלָה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן. מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא זִבְחֵי צֶדֶק, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל וְגוֹ' (שם). אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, הוֹאִיל וְכָךְ הָעוֹלָה חֲבִיבָה עָלַי, לְכָךְ צִוָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁיְּהוּ זְהִירִין בָּהּ לְהַקְרִיב אוֹתָהּ לְפָנַי. לָמָּה אָמַר זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. יִרְצֶה לוֹמַר, קְרִיאַת תּוֹרָה. רְאוּ כַּמָּה חֲבִיבָה קְרִיאַת תּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי יֵשׁ חִיּוּב בָּאָדָם לָתֵת כָּל מָמוֹנוֹ לְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַצְמוֹ וּלְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר. כְּלוֹמַר, שֶׁיֹּאמְרוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִתְעַסְּקוּ בִּקְרִיאַת הָעוֹלָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּקְרִיבִין עוֹלָה, עוֹסְקִין הָיוּ בִּקְרִיאָתָהּ כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ בְּקָרְבַּן עוֹלָה וּבִקְרִיאָתָהּ. וְכֵן אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב וְהַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין, לֹא תְּשַׁכְּחוּ עַצְמְכֶם לְסַדֵּר הַקָּרְבָּנוֹת, אֶלָּא הִזָּהֲרוּ לִקְרוֹת בָּהֶן וְלִשְׁנוֹת בָּהֶן. וְאִם תַּעַסְקוּ בָּהֶן, אֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ בַּקָּרְבָּנוֹת אַתֶּם עוֹסְקִים. וְאִם רְצוֹנְךָ לֵידַע, בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה לִיחֶזְקֵאל אֶת צוּרַת הַבַּיִת, מַה הוּא אוֹמֵר, הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וּמָדְדוּ אֶת תָּכְנִית (יחזקאל מג, י). אָמַר יְחֶזְקֵאל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד עַכְשָׁו אָנוּ נְתוּנִים בַּגּוֹלָה בְּאֶרֶץ שׂוֹנְאֵינוּ, וְאַתָּה אוֹמֵר לִי לֵילֵךְ וּלְהוֹדִיעַ לְיִשְׂרָאֵל צוּרַת הַבַּיִת, וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם, וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו (יחזקאל מג, יא). וְכִי יְכוֹלִין הֵן לַעֲשׂוֹת. הַנִּיחַ לָהֶם עַד שֶׁיַּעֲלוּ מִן הַגּוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי הוֹלֵךְ וְאוֹמֵר לָהֶם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל, וּבִשְׁבִיל שֶׁבָּנַי נְתוּנִים בַּגּוֹלָה, יְהֵא בִּנְיַן בֵּיתִי בָּטֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גָּדוֹל קְרִיָּתָהּ בַּתּוֹרָה כְּבִנְיָנָהּ. לֵךְ אֱמֹר לָהֶם, וְיִתְעַסְּקוּ לִקְרוֹת צוּרַת הַבַּיִת בַּתּוֹרָה. וּבִשְׂכַר קְרִיָּתָהּ שֶׁיִּתְעַסְּקוּ לִקְרוֹת בָּהּ, אֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הֵם עוֹסְקִין בְּבִנְיַן הַבַּיִת. וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְהַנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ לְלַמֵּד תּוֹרָה לִבְנוֹ. כִּי בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן שֶׁהוּא נוֹתֵן לְלַמֵּד, זוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ (דברים ל, כ). חַיֶּיךָ, לְעוֹלָם הַבָּא. וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, לְעוֹלָם שֶׁהוּא אָרֹךְ. וְדַע שֶׁכֵּן הוּא. אָמַר רַבִּי אַסְיָא, לָמָּה הֵם מַתְחִילִים הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן לִלְמֹד בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת כְּתוּבִים בּוֹ, וּמִפְּנֵי שֶׁהֵם טְהוֹרִים עַד עַכְשָׁו וְאֵינָם יוֹדְעִים מַהוּ טַעַם חֵטְא וְעָוֹן, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּהוּ מַתְחִילִין תְּחִלָּה בְּסֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת, יָבֹאוּ טְהוֹרִים וְיִתְעַסְּקוּ בַּמַּעֲשֵׂה טְהוֹרִים, לְפִיכָךְ אֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הֵם עוֹמְדִים וּמַקְרִיבִים לְפָנַי הַקָּרְבָּנוֹת. וְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין קָרְבָּן נוֹהֵג, אִלּוּלֵי הַתִּינוֹקוֹת שֶׁקּוֹרִין בְּסֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת, לֹא הָיָה הָעוֹלָם עוֹמֵד. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, אַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָטְלוּ הַקָּרְבָּנוֹת וְאֵין קָרְבַּן עוֹלָה נוֹהֵג, אִם אַתֶּם עוֹסְקִים וְקוֹרִים בְּפָרָשַׁת עוֹלָה וְשׁוֹנִין בְּפָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבַּן עוֹלָה לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. כְּלוֹמַר, מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּתוֹרַת הָעוֹלָה, זוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה, נֶפֶשׁ כִּי תֶּחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה', וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ וְגוֹ' (ויקרא ה, כא), וְאַחַר כָּךְ זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. אָמַר יְשַׁעְיָה, כִּי אֲנִי ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂוֹנֵא גָּזֵל בְּעוֹלָה (ישעיה סא, ח). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא תֹּאמַר הֲרֵינִי גּוֹזֵל וְחוֹמֵס וּמֵבִיא עוֹלָה וּמְכַפֵּר לִי. כִּי אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַגֶּזֶל אֲפִלּוּ בְּעוֹלָה שֶׁעוֹשִׂין עַל הַגֶּזֶל. וְאִם רוֹצֶה הָעוֹלָם שֶׁאֲקַבֵּל הָעוֹלָה, יָשִׁיב הַגֶּזֶל לְבַעֲלָהּ, וְאַחַר כֵּן אִם יַעֲלֶה עוֹלָה עָלֶיהָ, אֲקַבְּלֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֲנִי ה' שׂוֹנֵא גָּזֵל בְּעוֹלָה, שׂוֹנֵא בְּעוֹלָה בְּעוֹד שֶׁהַגֶּזֶל בְּיָדוֹ. וּמִי שֶׁקּוֹרֵא בְּתוֹרַת הָעוֹלָה, כְּאִלּוּ מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְרִיבָהּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּלְפִיכָךְ אַשְׁרֵי שֶׁמְּלַמֵּד עַצְמוֹ תּוֹרָה וְנוֹתֵן מָמוֹנוֹ לְלַמֵּד עַצְמוֹ וּבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתָנוּ שֶׁנָּבִיא כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ. בְּעוֹד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, וְכֵן מֵבִיא מִנְחָה וּמִתְרַצֶּה לוֹ. וְעַכְשָׁו שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵיאַךְ אָנוּ עוֹשִׂים עַל חַטֹּאתֵינוּ וְעַל אַשְׁמוֹתֵינוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם מְבַקְּשִׁים אַתֶּם שֶׁיִּתְכַּפֵּר עֲלֵיכֶם, הֱיוּ מְשַׁמְּרִים תּוֹרָתִי, וַאֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם לְפָנַי קָרְבָּן. וּמִנַּיִן, זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים (ויקרא ז, לז). אֶל תִּקְרֵי כֵן, אֶלָּא זֹאת הַתּוֹרָה לֹא לָעוֹלָה, וְלֹא לַמִּנְחָה, וְלֹא לַחַטָּאת, וְלֹא אָשָׁם, וְלֹא מִלּוּאִים, וְלֹא זֶבַח הַשְּׁלָמִים. אֶלָּא הֱיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְיִהְיֶה חָשׁוּב לְפָנַי כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים לְפָנַי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת. לְפִיכָךְ אָמַר דָּוִד, מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי (תהלים קיט, צז). כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעֲסִיקַת תּוֹרָתֶךָ מְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹת, לְפִיכָךְ אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ. מַהוּ עַל מוֹקְדָהּ עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה. זוֹ הִיא שֶׁמַּקְרִיבִים עַל הַחֲלָבִים וְהָאֵבָרִים כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ, וּתְפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְנוּם. עַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ לֹא עוֹלוֹת וְלֹא קָרְבָּנוֹת וְלֹא מִנְחָה וְלֹא אָשָׁם, תִּקְנוּם תְּפִלּוֹת. וּתְפִלַּת עַרְבִית קָרֵב כָּל הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁמַּקְרִיבִים הָאֵבָרִים וְהַחֲלָבִים כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ. וּתְפִלּוֹת, אָבוֹת תִּקְנוּם. וְזֶה יִרְצֶה לוֹמַר, מוֹקְדָהּ עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה. וְלָמָּה הָיָה מוֹקֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר. אֶלָּא אָמַר הַכָּתוּב, מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי (שמות כ, כא). לָמָּה מִן הָאֲדָמָה. לְפִי שֶׁהָאָדָם בְּרִיָּתוֹ מִן הָאֲדָמָה. וְנִקְרָא שְׁמוֹ אָדָם, עַל שֶׁלֻּקַּח מִן הָאֲדָמָה. וּמַעֲלִים הָעוֹלוֹת וְהַקָּרְבָּנוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה מִן הָאֲדָמָה, לְכַפֵּר עַל הַגְּוִיָּה שֶׁהוּא לֻקַּח מִן הָאֲדָמָה. וּמִנַּיִן שֶׁמִּתְכַּפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ. דִּכְתִיב: כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא וְאָמַר (ויקרא יז, יד), כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר (ויקרא יז, יא). כְּשֶׁאָמַר וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ (שם א, ה), כְּלוֹמַר, יִזְרְקוּ הַדָּם שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִיא מִן הָאֲדָמָה כְּמוֹ הַגְּוִיָּה, וִיכַפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ. אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִּכְבֶּה. וְאוֹמֵר: וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי כִּי תּוֹלַעְתָּם לֹא תָּמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה וְגוֹ' (ישעיה סו, כד), אֵלּוּ הַכּוֹפְרִים בַּמָּקוֹם. וְהָאֵשׁ הַמּוּקָד עַל הַמִּזְבֵּחַ תָּמִיד, הוּא מְכַפֵּר עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּמַהוּ מִזְבֵּחַ. מ' מְחִלָּה, שֶׁמּוֹחֵל עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם. ז' זְכוּת, שֶׁמְּזַכֶּה אוֹתָם לָעוֹלָם הַבָּא. ב' בְּרָכָה, שֶׁמֵּבִיא לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. ח' חַיִּים, שֶׁהֵן זוֹכִין לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. הָעוֹזֵב כָּל אֵלּוּ הַמְּחִילָה וְהַזְּכוּת וְהַבְּרָכָה וְהַחַיִּים וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שׂוֹרְפוֹ אִשּׁוֹ הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא (דברים ד, כד). כֵּיצַד הוּא קַנָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה (הושע ב, כב). כְּמוֹ שֶׁמְּקַנֵּא הַבַּעַל לָאִשָּׁה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַנֵּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה וְגוֹ' (ישעיה סב, ה). הָעוֹזֵב כָּל אֵלּוּ, יִשְׂרְפֵהוּ אִשּׁוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תּוֹלַעְתָּם לֹא תָּמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה וְהָיוּ דֵּרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר (שם סו, כד). אֲבָל אִם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, הָאֵשׁ הַמּוּקָד עַל הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר עָלָיו וִיכַפֵּר אִשּׁוֹ שֶׁל גֵּיהִנָּם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִמּוֹלִים בָּאִין בְּגַן עֵדֶן, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂם שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּגַן עֵדֶן. וּמָה הַשֵּׁם וְהַחוֹתָם שֶׁשָּׂם בָּהֶם, הוּא שַׁדַּי. הַשִּׁי״ן שָׂם בָּאַף, וְהַדָּלֶ״ת בַּיָּד, וְהַיּוּ״ד בַּמִּילָה. וּלְפִיכָךְ בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ לְבֵית עוֹלָמוֹ, יֵשׁ מַלְאַךְ מְמֻנֶּה בְּגַן עֵדֶן, שֶׁלּוֹקֵחַ לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מָהוּל וּמְבִיאוֹ בְּגַן עֵדֶן. וְשֶׁאֵינָן נִמּוֹלִין, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת יֵשׁ בָּהֶן מִן הַשֵּׁם שֶׁהוּא שַׁדַּי, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַשִּׁי״ן מִן הָאַף, וְהַדָּלֶ״ת מִן הַיָּד, וְלֹא יֵשׁ בָּהֶם הַיּוּ״ד מִן שַׁדַּי, הוּא לְשׁוֹן שֵׁד. כְּלוֹמַר, שֶׁהַשֵּׁד מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַגֵּיהִנָּם. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מָהוּל וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הוֹלֵךְ לִיכָּנֵס לְגַן עֵדֶן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה לַמַּלְאָךְ וּמוֹשֵׁךְ עָרְלָתוֹ וְעוֹשֶׂה עָרְלָתוֹ כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מָהוּל מֵעוֹלָם, וְשֶׁלֹּא יָבֹא בְּגַן עֵדֶן אֶלָּא בַּגֵּיהִנָּם. וְדָבָר גָּדוֹל בְּרִית מִילָה, וַחֲבִיבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכָל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם, בֵּין אָדָם בֵּין בְּהֵמָה בֵּין חַיּוֹת וְעוֹפוֹת וָרֶמֶשׂ, כֻּלָּן מְפַחֲדִים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מָהוּל. וְכֵן תִּמְצָא בְּיוֹנָה, כִּי בְּיוֹם חֲמִישִׁי בָּרַח מִפְּנֵי אֱלֹהָיו. וְלָמָּה בָּרַח יוֹנָה. אֶלָּא פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁלָחוֹ לְהָשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל. פַּעַם שְׁנִיָּה שְׁלָחוֹ לִירוּשָׁלַיִם לְהַחְרִיבָהּ, וְעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו וְנִחַם עַל הָרָעָה, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ נְבִיא הַשֶּׁקֶר. פַּעַם שְׁלִישִׁית שְׁלָחוֹ אֶל נִינְוֵה לְהַחְרִיבָהּ. דָּן יוֹנָה דִּין בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְאָמַר, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַגּוֹיִם קְרוֹבֵי תְּשׁוּבָה הֵם, עַכְשָׁו יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ רֻגְזוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרִין אוֹתִי נְבִיא שֶׁקֶר (וכו', ויקרא ח). וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְּדוֹלָה (יונה א, טז). מְלַמֵּד, שֶׁהַיִּרְאָה גְּדוֹלָה מִן הַחָכְמָה וּמִן הַבִּינָה, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָכְמָה וּבִינָה וְאֵין בּוֹ יִרְאָה, אֵינוֹ כְּלוּם. כִּי כֵן אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמַע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם (קהלת יב, יג).

ויקרא ז - דינים נוספים של האשם ושל השלמים, איסור אכילת חלב ודם

א וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָאָשָׁ֑ם קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃ ב בִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁחֲטוּ֙ אֶת־הָ֣עֹלָ֔ה יִשְׁחֲט֖וּ אֶת־הָאָשָׁ֑ם וְאֶת־דָּמ֛וֹ יִזְרֹ֥ק עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ ג וְאֵ֥ת כָּל־חֶלְבּ֖וֹ יַקְרִ֣יב מִמֶּ֑נּוּ אֵ֚ת הָֽאַלְיָ֔ה וְאֶת־הַחֵ֖לֶב הַֽמְכַסֶּ֥ה אֶת־הַקֶּֽרֶב׃ ד וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃ ה וְהִקְטִ֨יר אֹתָ֤ם הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֶּׁ֖ה לה' אָשָׁ֖ם הֽוּא׃ ו כָּל־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכְלֶ֑נּוּ בְּמָק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יֵאָכֵ֔ל קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃ ז כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽאָשָׁ֔ם תּוֹרָ֥ה אַחַ֖ת לָהֶ֑ם הַכֹּהֵ֛ן אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר־בּ֖וֹ ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ ח וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב אֶת־עֹ֣לַת אִ֑ישׁ ע֤וֹר הָֽעֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְרִ֔יב לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ ט וְכָל־מִנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תֵּֽאָפֶה֙ בַּתַּנּ֔וּר וְכָל־נַעֲשָׂ֥ה בַמַּרְחֶ֖שֶׁת וְעַֽל־מַחֲבַ֑ת לַכֹּהֵ֛ן הַמַּקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ ל֥וֹ תִֽהְיֶֽה׃ י וְכָל־מִנְחָ֥ה בְלוּלָֽה־בַשֶּׁ֖מֶן וַחֲרֵבָ֑ה לְכָל־בְּנֵ֧י אַהֲרֹ֛ן תִּהְיֶ֖ה אִ֥ישׁ כְּאָחִֽיו׃ יא וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים אֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֖יב לה'׃ יב אִ֣ם עַל־תּוֹדָה֮ יַקְרִיבֶנּוּ֒ וְהִקְרִ֣יב ׀ עַל־זֶ֣בַח הַתּוֹדָ֗ה חַלּ֤וֹת מַצּוֹת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וְסֹ֣לֶת מֻרְבֶּ֔כֶת חַלֹּ֖ת בְּלוּלֹ֥ת בַּשָּֽׁמֶן׃ יג עַל־חַלֹּת֙ לֶ֣חֶם חָמֵ֔ץ יַקְרִ֖יב קָרְבָּנ֑וֹ עַל־זֶ֖בַח תּוֹדַ֥ת שְׁלָמָֽיו׃ יד וְהִקְרִ֨יב מִמֶּ֤נּוּ אֶחָד֙ מִכָּל־קָרְבָּ֔ן תְּרוּמָ֖ה לה' לַכֹּהֵ֗ן הַזֹּרֵ֛ק אֶת־דַּ֥ם הַשְּׁלָמִ֖ים ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ טו וּבְשַׂ֗ר זֶ֚בַח תּוֹדַ֣ת שְׁלָמָ֔יו בְּי֥וֹם קָרְבָּנ֖וֹ יֵאָכֵ֑ל לֹֽא־יַנִּ֥יחַ מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃ טז וְאִם־נֶ֣דֶר ׀ א֣וֹ נְדָבָ֗ה זֶ֚בַח קָרְבָּנ֔וֹ בְּי֛וֹם הַקְרִיב֥וֹ אֶת־זִבְח֖וֹ יֵאָכֵ֑ל וּמִֽמָּחֳרָ֔ת וְהַנּוֹתָ֥ר מִמֶּ֖נּוּ יֵאָכֵֽל׃ יז וְהַנּוֹתָ֖ר מִבְּשַׂ֣ר הַזָּ֑בַח בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃ יח וְאִ֣ם הֵאָכֹ֣ל יֵ֠אָכֵל מִבְּשַׂר־זֶ֨בַח שְׁלָמָ֜יו בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁי֮ לֹ֣א יֵרָצֶה֒ הַמַּקְרִ֣יב אֹת֗וֹ לֹ֧א יֵחָשֵׁ֛ב ל֖וֹ פִּגּ֣וּל יִהְיֶ֑ה וְהַנֶּ֛פֶשׁ הָאֹכֶ֥לֶת מִמֶּ֖נּוּ עֲוֺנָ֥הּ תִּשָּֽׂא׃ יט וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יִגַּ֤ע בְּכָל־טָמֵא֙ לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵ֑ף וְהַ֨בָּשָׂ֔ר כָּל־טָה֖וֹר יֹאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃ כ וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֗ר מִזֶּ֤בַח הַשְּׁלָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לה' וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ כא וְנֶ֜פֶשׁ כִּֽי־תִגַּ֣ע בְּכָל־טָמֵ֗א בְּטֻמְאַ֤ת אָדָם֙ א֣וֹ ׀ בִּבְהֵמָ֣ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּכָל־שֶׁ֣קֶץ טָמֵ֔א וְאָכַ֛ל מִבְּשַׂר־זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לה' וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ כב וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ כג דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כָּל־חֵ֜לֶב שׁ֥וֹר וְכֶ֛שֶׂב וָעֵ֖ז לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ כד וְחֵ֤לֶב נְבֵלָה֙ וְחֵ֣לֶב טְרֵפָ֔ה יֵעָשֶׂ֖ה לְכָל־מְלָאכָ֑ה וְאָכֹ֖ל לֹ֥א תֹאכְלֻֽהוּ׃ כה כִּ֚י כָּל־אֹכֵ֣ל חֵ֔לֶב מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֥יב מִמֶּ֛נָּה אִשֶּׁ֖ה לה' וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הָאֹכֶ֖לֶת מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ כו וְכָל־דָּם֙ לֹ֣א תֹאכְל֔וּ בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם לָע֖וֹף וְלַבְּהֵמָֽה׃ כז כָּל־נֶ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַ֣ל כָּל־דָּ֑ם וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ כח וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ כט דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת־זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙ לה' יָבִ֧יא אֶת־קָרְבָּנ֛וֹ לה' מִזֶּ֥בַח שְׁלָמָֽיו׃ ל יָדָ֣יו תְּבִיאֶ֔ינָה אֵ֖ת אִשֵּׁ֣י ה' אֶת־הַחֵ֤לֶב עַל־הֶֽחָזֶה֙ יְבִיאֶ֔נּוּ אֵ֣ת הֶחָזֶ֗ה לְהָנִ֥יף אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י ה'׃ לא וְהִקְטִ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַחֵ֖לֶב הַמִּזְבֵּ֑חָה וְהָיָה֙ הֶֽחָזֶ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃ לב וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין תִּתְּנ֥וּ תְרוּמָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיכֶֽם׃ לג הַמַּקְרִ֞יב אֶת־דַּ֧ם הַשְּׁלָמִ֛ים וְאֶת־הַחֵ֖לֶב מִבְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן ל֧וֹ תִהְיֶ֛ה שׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְמָנָֽה׃ לד כִּי֩ אֶת־חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה לָקַ֙חְתִּי֙ מֵאֵ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיהֶ֑ם וָאֶתֵּ֣ן אֹ֠תָם לְאַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֤ן וּלְבָנָיו֙ לְחָק־עוֹלָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ לה זֹ֣את מִשְׁחַ֤ת אַהֲרֹן֙ וּמִשְׁחַ֣ת בָּנָ֔יו מֵאִשֵּׁ֖י ה' בְּיוֹם֙ הִקְרִ֣יב אֹתָ֔ם לְכַהֵ֖ן לה'׃ לו אֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה ה' לָתֵ֣ת לָהֶ֗ם בְּיוֹם֙ מָשְׁח֣וֹ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃ לז זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃ לח אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה ה' אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֣ר סִינָ֑י בְּי֨וֹם צַוֺּת֜וֹ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַקְרִ֧יב אֶת־קָרְבְּנֵיהֶ֛ם לה' בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק