וזאת תורת האשם. וזאת ו׳ זאת יחוד קבה״ו שזהו הנרצה בקרבן על חטאו להתודות וליחד קבה״ו גם האשם בגימטריא שם ו׳ יחוד קבה״ו. גם אשם גימטריא שלוה אם יעשה המצוה כתקונה במקום אשם יהיה שלוה כי זדונות נעשות לו כזכיות:
פסוק טו:
זבח תודת שלמיו. רמז על המילה כאלו הקריב זבח תודה והוא חתום בחותם קדש. זבח תודת שלמיו ביום ס״ת חתום. ביום קרבנו. ק״ר בנו קורת רוח בנו שיעשה קורת רוח להקב״ה כבנו ספר נצח ישראל כ״י:
פסוק לז:
זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם. ר״ת עולה מנחה חטאת אשם עמח״א ר״ת עון משחית חימה אף שהקרבנות מבטלות אותם. ובא וראה שמע אחד ש״ד ראש וסוף כי בק״ש מבטל שד. ונשארו משמע אחד אותיות מעא״ח שמבטל משחית עון אף חימה כקרבנות מנחה עולה אשם חטאת ארץ החיים מזמור ד׳:
פסוק לח:
להקריב את קרבניהם במדבר סיני. אפשר לרמוז מ״ש ריב״ל דמי שדעתו שפלה עליו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל קרבנות. וזה רמז ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם סגולה שיקריבו כל הקרבנות כלם בענוה שילמדו ממדבר סיני שניתנה תורה על הר סיני שהוא נמוך וזהו במדבר לשון דיבור סיני שניתנה עליו תורה גם סיני גימטריא ענוה עם הכולל ובענוה יהא חשוב כאלו הקריבו כל הקרבנות: