כמה סוגי קורבנות יש?
הרמב"ם בפ"א מהלכות מעשה הקרבנות ה"ב כתב: "כל הקרבנות, בין של ציבור בין של יחיד, ארבעה מינים: עולה וחטאת ואשם ושלמים". אחר כך, בה"ג כתב: "ועוד יש שם שלושה מיני קרבן יחיד והם: הפסח והבכור והמעשר".
גם בפירוש המשניות בהקדמתו למסכת זבחים, שבה פירט את דיני הקרבנות השונים, כתב הרמב"ם: "סוגי הקרבנות [מבעלי החיים] ארבעה, והם: העולה, והחטאת, והאשם, והשלמים ודומיהם. ואין בתורתנו שום קרבן, לא קרבן יחיד ולא קרבן ציבור, זולת אחד מארבעת סוגים אלו, או כולם". הרמב"ם כתב את הקרבנות כסדר שנקטה התורה בפרשת צו.
אבל נשאלת השאלה: מדוע כתב הרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות שיש ארבעה מיני קרבנות ועוד שלושה, ולא כתב שיש שבעה מיני קרבנות? וכן מדוע כתב הרמב"ם בפירוש המשניות שיש ארבעה מיני קרבנות, ועל הבכור המעשר והפסח כתב "ודומיהם", ולא כתבם בפני עצמם כשלושה קרבנות אחרים?
שאלה זו שאל הרמב"ם עצמו שם (בפירוש המשניות לזבחים פ"ה מ"ח) וענה עליה:
ושמא יקשה מקשה ויאמר: מדוע לא אמרת: 'מיני הקרבנות שבעה'? ותמנה שלושת אלה נוסף על החטאת והעולה והשלמים! הנה זה לא יתכן בחלוקה, כי אותם ארבעת הסוגים חוזר חיוב כל אחד מהם ליחיד במצבים שונים, ויש שהציבור חיב בהם בזמנים שונים, מה שאין כן אלו. ועוד שלא מנה הכתוב אלא סוגים אלו בלבד, והם אשר קבע להם תורות, והוא אומרו: 'זאת התורה לעולה, למנחה, לחטאת, לאשם, למלואים ולזבח השלמים' (ויקרא ז, לז), ואמר אחרי כן: 'אשר צוה ד' וגו'' (שם, לח). הרי אין שם קרבן זולת אלו. אבל המלואים לא הזכרתים, מפני שאני לא הזכרתי אלא קרבן הנוהג לדורות. והמנחה יבואו דיניה במסכתא שאחר זו.
כלומר: לכל אחד מארבעת הסוגים הכלליים של הקרבנות יש פרטים רבים ושונים:
בעולה יש עולת חובה ועולת נדבה, עולת יחיד ועולת ציבור (רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פ"א ה"ד וה"ו).
גם בשלמים יש שלמי חובה ושלמי נדבה, שלמי יחיד ושלמי ציבור (שם).
וכן בחטאות יש חטאת יחיד וחטאת ציבור (שם).
אמנם אשם אינו בציבור (תמורה יד ע"א, רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פ"א ה"ד), אבל יש מספר סוגי אשמות (זבחים פ"ה מ"ה), ואילו הבכור והמעשר והפסח הם קרבנות בפני עצמם, שאין להם פרטי קרבנות שונים.
יהי רצון שהעיסוק בתורת הקרבנות יחשב כאילו הקרבנו קרבנות, ובמהרה נזכה לבנין בית המקדש ושם נזכה להקריב קרבנות.