פסוק א:שלמים. שמטילים שלום בעולם דבר אחר שלמים שיש בהם שלום למזבח ולכהנים ולבעלים:
פסוק ג:ואת כל החלב וגו'. להביא חלב שעל הקבה, דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר להביא חלב שעל הדקין:
פסוק ד:הכסלים. פלנק"ש בלע"ז שהחלב שעל הכליות, כשהבהמה חיה, הוא בגובה הכסלים והם מלמטה, וזהו החלב שתחת המתנים, שקורין בלע"ז לונביל"ש, לובן הנראה למעלה בגובה הכסלים, ובתחתיתו הבשר חופהו:
פסוק ד:היתרת. הוא דופן המסך, שקורין איברי"ש ובלשון ארמי חצרא דכבדא:
פסוק ד:על הכבד. שיטול מן הכבד עמה מעט ובמקום אחר הוא אומר (ויק' ט י) ואת היותרת מן הכבד:
פסוק ד:על הכבד על הכליות. לבד מן הכבד ולבד מן הכליות יסירנה לזו:
פסוק ה:על העלה. מלבד העולה למדנו שתקדים עולת תמיד לכל קרבן על המערכה:
פסוק ז:אם כשב. לפי שיש באימורי הכשב מה שאין באימורי העז, שהכשב אליתו קרבה, לכך נחלקו לשתי פרשיות:
פסוק ח:וזרקו. שתי מתנות שהן ארבע, ועל ידי הכלי הוא זורק, ואינו נותן באצבע אלא חטאת:
פסוק ט:חלבו. המבחר שבו ומהו זה, האליה תמימה:
פסוק ט:לעמת העצה. למעלה מן הכליות היועצות:
פסוק יא:לחם אשה לה'. לחמו של אש לשם גבוה:
פסוק יא:לחם. לשון מאכל, וכן (ירמיהו יא יט) נשחיתה עץ בלחמו, (דניאל ה א) עבד לחם רב, (קהלת י יט) לשחוק עשים לחם:
פסוק יז:חקת עולם. יפה מפורש בתורת כהנים כל הפסוק הזה: