א וְאִם־זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים קָרְבָּנ֑וֹ אִ֤ם מִן־הַבָּקָר֙ ה֣וּא מַקְרִ֔יב אִם־זָכָר֙ אִם־נְקֵבָ֔ה תָּמִ֥ים יַקְרִיבֶ֖נּוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ב וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וּשְׁחָט֕וֹ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְזָרְק֡וּ בְּנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֧ים אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ ג וְהִקְרִיב֙ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִ֔ים אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃ ד וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה׃ ה וְהִקְטִ֨ירוּ אֹת֤וֹ בְנֵֽי־אַהֲרֹן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַל־הָ֣עֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עַל־הָעֵצִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֑שׁ אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ ו וְאִם־מִן־הַצֹּ֧אן קָרְבָּנ֛וֹ לְזֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה זָכָר֙ א֣וֹ נְקֵבָ֔ה תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ׃ ז אִם־כֶּ֥שֶׂב הֽוּא־מַקְרִ֖יב אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִ֥יב אֹת֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ח וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְקוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ ט וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אִשֶּׁ֣ה לַיהוָה֒ חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃ י וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃ יא וְהִקְטִיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֥חֶם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ יב וְאִ֥ם עֵ֖ז קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִיב֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ יג וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְקוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ יד וְהִקְרִ֤יב מִמֶּ֙נּוּ֙ קָרְבָּנ֔וֹ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָ֑ה אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃ טו וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃ טז וְהִקְטִירָ֥ם הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֤חֶם אִשֶּׁה֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ כָּל־חֵ֖לֶב לַיהוָֽה׃ יז חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם כָּל־חֵ֥לֶב וְכָל־דָּ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אדרת אליהו

אליהו בן שלומו זלמן מווילנה

פסוק א:
ואם זבח שלמים. שתהא תחילת זביחה לשם שלמים. רש"א כשהוא שלם הוא מביא ולא אונן מניין לרבו' כל הזבחים ת"ל זבח ומניין לרבו' עופות ומנחות כו' ת"ל קרבנו:
פסוק א:
הבקר. לרבות אחד עשר. מן הבקר להוציא תשיעי:
פסוק א:
הוא. היחיד מביא שלמי נדבה ולא הציבור:
פסוק א:
נקבה. לרבות את התמורה א"ל אלא וולדות ותמורות של תמימין. של בעלי מומין מניין ת"ל אם זכר אם נקבה:
פסוק ב:
וסמך ידו על ראש קרבנו. ולא קרבן נכרי ולא קרבן חבירו:
פסוק ב:
קרבנו. לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה. קרבנו ולא הבכור ולא המעשר ולא הפסח:
פסוק ב:
פתח אהל מועד. בזמן שהוא פתוח כו' מכאן לשלמים כו':
פסוק ג:
והקריב. אע"פ ששחטו שלא לשמו:
פסוק ג:
השלמים. אע"פי שלא סמך עליהם:
פסוק ג:
את החלב המכסה. לפי שנא' כל חלב לה' וכל חלב וכו' כי כל אוכל חלב כו' יכול אף חלב דפנות בכלל ת"ל את החלב המכסה את הקרב. הוציאו מעונש ואזהרה בחולין ומהיקרב במוקדשין:
פסוק ד:
ואת שתי הכלית. ולא בעל כוליא אחת ולא בעל ג':
פסוק ד:
ואת היתרת על הכבד. ונאמר מן הכבד שיטול מן הכבד על היתרת:
פסוק ד:
יתרת על הכבד על הכליות. יותרת אע"פ שאין כליות. וכן כליות אע"פ שאין יותרת:
פסוק ד:
יסירנה. אפילו כוליא אחת:
פסוק ה:
והקטירו אתו. כשר ולא פסול. והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים:
פסוק ה:
אשה ריח. כאן לא נאמר לחם ולמטה לא נאמר ריח ניחוח ולמטה לא נאמר לה' מניין ליתן של זה בזה ת"ל אשה אשה אשה לג"ש:
פסוק ו:
ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים. לרבות שכל מותרי פסח קרב שלמים:
פסוק ו:
זכר או נקבה. ולא טומטום ואנדרוגינוס:
פסוק ז:
אם כשב. לרבות פסח שעבר זמנו או שלמים הבאים מחמת פסח לכל מצות שלמים שיהא טעון סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק. ד"א אם כשב לרבות תמורת הפסח אחר שחיטת הפסח שהיא קריבה יכול אף לפני השחיטה ת"ל הוא (פסחים צ"ו ע"ב):
פסוק ט:
והקריב מזבח השלמים אשה לה' חלבו האליה. להביא החלב הסמוך לאליה זה החלב שבין הפקוקלות. יכול יקיים בה מצות אליה ת"ל תמימה. יכול יטלנה עם השדרה ת"ל לעמת העצה. יכול לא יכנס לפנים מן העצה ת"ל יסירנה:
פסוק ט:
ואת החלב המכסה. להוציא חלב הדפנות:
פסוק יא:
לחם. לימד על החלבים שקרויין לחם.
פסוק יב:
ואם עז. הפסיק הענין שלא תהא העז טעונה אליה:
פסוק יד:
והקריב ממנו כו'. ממנו מן המחובר:
פסוק יד:
את החלב. שיכול שיתמעט מכלן ת"ל את החלב כו':
פסוק טז:
והקטירם הכהן כו' כל חלב לה'. לחייב על חלב (ר"ל קרבן) מעילה:
פסוק יז:
חקת עולם. לבית עולמים:
פסוק יז:
לדרתיכם. לדורות:
פסוק יז:
בכל מושבתיכ'. בין בא"י בין בח"ל:
פסוק יז:
כל חלב וכל דם לא תאכלו. מקיש דם לחלב מה חלב חייב בין קדשים בין חולין אף דם חייב משום קדשי' וחולין וזרות דברי ר"י וחכ"א כו':