א וְאִם־זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים קָרְבָּנ֑וֹ אִ֤ם מִן־הַבָּקָר֙ ה֣וּא מַקְרִ֔יב אִם־זָכָר֙ אִם־נְקֵבָ֔ה תָּמִ֥ים יַקְרִיבֶ֖נּוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ב וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וּשְׁחָט֕וֹ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְזָרְק֡וּ בְּנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֧ים אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ ג וְהִקְרִיב֙ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִ֔ים אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃ ד וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה׃ ה וְהִקְטִ֨ירוּ אֹת֤וֹ בְנֵֽי־אַהֲרֹן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַל־הָ֣עֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עַל־הָעֵצִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֑שׁ אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ ו וְאִם־מִן־הַצֹּ֧אן קָרְבָּנ֛וֹ לְזֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה זָכָר֙ א֣וֹ נְקֵבָ֔ה תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ׃ ז אִם־כֶּ֥שֶׂב הֽוּא־מַקְרִ֖יב אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִ֥יב אֹת֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ח וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְקוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ ט וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אִשֶּׁ֣ה לַיהוָה֒ חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃ י וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃ יא וְהִקְטִיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֥חֶם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ יב וְאִ֥ם עֵ֖ז קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִיב֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ יג וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְקוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃ יד וְהִקְרִ֤יב מִמֶּ֙נּוּ֙ קָרְבָּנ֔וֹ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָ֑ה אֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב׃ טו וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃ טז וְהִקְטִירָ֥ם הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֤חֶם אִשֶּׁה֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ כָּל־חֵ֖לֶב לַיהוָֽה׃ יז חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם כָּל־חֵ֥לֶב וְכָל־דָּ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

לבוש האורה

ר' מרדכי יפה

פסוק ח:
רש"י וזרקו שתי מתנות שהן ד' ועל ידי הכלי הוא זורק ואינו נותן באצבע אלא חטאת ע"כ אף על פי שכבר פירש רש"י בתחלת הפרשה גבי וזרקו את הדם דעולת בן בקר נ"ל שהוצרך רש"י לפרשו פה פעם שנית משום דס"ל דלשון זריקה נופל על הזאה באצבע כמו שנופל על הזריקה בכלי ואין לו הכרע כל כך מן הלשון ואע"ג דכבר דרשוהו לעיל דקאי דוקא על הכלי ולא על ידי חוט או אצבע אינו מוכרח כל כך מן הלשון אפשר שהכריעו חז"ל כן משום דקאי על והקריבו שפירושו קבלת דמים בכלי כמו שפירש רש"י לעיל וסמוך לו מיד וזרקו וגו' משמע שהזריקה תהיה מתוך הכלי שקבלו שם דעליה קאי ומשום דאפשר לומר שזה למצוה ולא לעיכוב חזר הכתוב לכותבו שנית בעולת הצאן וכתב אותה הפרשה בוי"ו ואם מן הצאן וגו' להוסיף על ענין ראשון להשוות דין עולת צאן לעולת בקר ואם כן מה שחזר וכתב שם וזרקו בני אהרן וגו' כתבו לעיכוב וכל זה מיירי בעולת אבל עכשיו דקיימינן בפרשיות דשלמים והוצרך לחזור ולכתוב וזרקו גבי שלמים דשלמים מעולות לא ילפינן דחלוקים בדינם לפיכך גבי שלמים דבקר דבפ' ראשונה לא פרש"י כלום מפני שאין לו הכרע אם בכלי אם באצבע אבל עכשיו בפרשה שנייה דשלמים דאיירי בצאן וכתבו שנית על כרחך לעכב הוא בא וכיון שבא לעכב קאמר רש"י על כרחך שבא לעכב שתהיה בכלי שהוזכר למעלה ולא באצבע שעדיין לא הוזכר בכל הפרשיות עד הנה אלא גבי חטאת שנאמרה לקמן בחטאת וזהו שסיים רש"י בדבריו ואינו נותן באצבע אלא חטאת ואם לא כן מה הוצרך רש"י לסיים דבריו ואינו נותן באצבע כו' אלא מחוורתה כדאמרן נ"ל וכן נ"ל לפרש דעת רש"י לקמן גבי יסוד המזבח שפירש זה יסוד מערבי שכנגד הפתח והמתין מלפרשו עד פר' פר העלם דבר ולא פירשו בפר' כהן משוח משום דפר' כהן משוח שהוא ראשונה יכול להיות יסוד דמזבח הפנימי או יסוד אחר מיסודות מזבח החיצון מפני שאין לו מעכב אבל כשכתבו הכתוב פעם שנית בפרשה שניה גבי פר העלם דבר דמשמע ליה לרש"י שלא כתבו אלא לעכב לכך פי' מה הוא העיכוב לפי דעתו נ"ל: