ומרדכי לא יכרע כו'. ק' למה כתב לשון עתיד דהיה צ"ל לא כרע ולא השתחוה כי הראייה והידיעה תהיה על מה שעבר ולא על מה שעתיד אם לא תהיה נבואה. אכן נראה לומר שמרדכי ע"ה מלבד שלא היה משתחוה כדרך שהיו כלם משתחוים להמן אלא שהיה עושה המצאות להודיע כי אינו חפץ להשתחות וז"א לא יכרע ולא ישתחוה והמציאות שיכול להיות בזה הוא כי לפעמים שהיה עובר המן ומרדכי מוטה ושוחה ובעבור המן לפניו לא היה נשאר שוחה אלא יושב ביושר לומר כי לא חפץ לכרוע לו או באופן שהיה בא ועומד אצלו בשעה שהיו בני אדם כורעים ומשתחוים לו להראות לו שאינו כורע ומשתחוה לו ולזה אמר לא יכרע ולא ישתחוה:
פסוק ד:
ויהי כאמרם אליו כו'. ק' מהו או' ויגידו כו' וכי המן היה סומא שלא היה רואה דבר זה בעיניו ועוד מה כוונתם באמרם לראות היעמדו דברי מרדכי פשיטא שלא יעמדו נגד דברי המלך ועוד מהו אומר כי הגיד להם מה נתינת טעם הוא זה ואם הכונה היא שרצו לדעת אם מה שהגיד להם שהוא יאודי יעמדו דבריו היו שואלים לעוברים ושבים דבר זה ולא להמן ועוד מהו מלת יעמדו שאין לה משמעות ועוד למה לא נתמלא המן חימה עד עתה אחר שעברו כמה ימים ועוד נדקדק תיבת לו שנראה יתירה אכן נראה ע"ד אוז"ל שהמן הרשע היתה עוברה עמו אנדריטי אשר מצד זה חדל מרדכי מסגוד לו וכאשר ראו עבדי המלך שכל העולם היו כורעים ומשתחוים להמן ומרדכי היה מראה כי אינו חפץ לכרוע ושאלו לו מדוע כו' ובכל עת היה משיבה תשובה מספקת כאשר גילה הכתוב לבסוף שאסור ליאודים להשתחות לע"ז וגם המלך מסתמא לא גזר להמיר דתם וממילא לא עליו צוה המלך שישתחוה להמן זהו הטעם שנתן מרדכי לעבדי המלך אשר לזה נתחכמו והגידו להמן כי עשה מציאות לראות האם אמת אתו ויעמדו דבריו שטעם שאינו משתחוה הוא מצד היות הדבר נוגע לדת וז"א לראות היעמדו כו' ומה הם דברי מרדכי לז"א כי הגיד להם כו' ומטעם זה לא היה משתחוה וזה יתברר בהסיר המן האנדריטי מלפניו אם אוזישתחוה נתברר הדבר שכדבריו כן הוא ועמדו דבריו שהטעם הוא להיות הדבר נוגע ליהדות ואם לא ישתחוה לא יעמדו דבריו ואז כאשר עשה המן המציאו' וראה כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו לו דייקא ולא מצד הע"ז הית' המניע' מסגוד לזה וימלא המן חימה וטעם מרדכי ששיסה בעצמו ובעם ה' את הכלב הזה הוא מטעם דחשש שמא היתה ע"ז טמונה בחיקו א"נ חקוקה בבשר המן הרשע כאו' ז"ל:
פסוק ח:
ויאמר המן למלך אחשורוש כו' י"ל מהו מלת ישנו דקאמר המן דנראה שמודיעו שישנם במציאות ופשיטא דאחשורוש יודע אומה ישראלית ומכירה ואם רצונו של המן לומר מפוזר ומפורד היל"ל עם המפוזר והמפורד כו' יכתב לאבדם וכו' ומה גם תמצא שלא הוצרך המן להזכיר שמם של ישראל אלא באו' ישנו עם אחד כו' הבין אחשורוש דעל ישראל קאמר ואם כן מלת ישנו אין לה משמעות. עוד למה אמר מלת אחד כיון שכל עצמו של המן הרשע אינו אלא כדי להמעיט מעלת ישראל ולבזותם ואם כן למה אמר מלת אחד שיורה על החשיבות ועל המעל' א' המיוחד והוא גם כך היפך מפוזר עוד ק' אחר שאמר מפוזר ומפורד בין העמים למה אמר בכל מדינות מלכותיך והיה די לומר אחד מהם או בין העמים לבד או בכל מדינו' מלכותיך לבד. אכן נלע"ד לו' דדברי המן כאן בחכמ' דיבר בטענ' ניצחת דהנה אז"ל בע"ז על ההוא קיסר דהוה סני ליאודאי אמר לחשיבי מלכותיה מי שעלתה לו נימא כו' א"ל קטיעא בר שלום חדא דלא יכלת להו דכתיב כי בארבע רוחות השמים כו' ועוד קראו לך מלכותא קטיעא כו' יע"ש הרי שאין מציאות למלך לאבד ישראל ממלכותו מב' הטעמים שאמר קטיעא לקיסר לזה נתחכם המן לומר כי אין מציאות לשום מלך לאבד שונאי ישראל זולת אחשורוש שהוא מלך בכיפה כאו' ז"ל וז"א ישנו עם א' שהוא מפוזר כו' שבזה יש ב' חששות למלך שלא לאבדם מטעמים הנז' ישנם עתה בכל מדינות מלכותיך ומלת בכל מדינות כו' חוזר למלת ישנו שבתחי' הדיבור לו' דהנה הנם בכל מדינות מלכותיך כלם כאחד ולז"א מלת א' לומר כלם כא' תחת מלכותו דבזה דל מהכא חששות הנז' וכפ"ז נאמר כונת פ' ויהי בימי אחשורוש חוץ ממ"ש למעל' שהוי היה להיותו מלך מהודו ועד כוש דבזה מצא המן מקום לקטרג ואומר מלת בכל להיות שרצה המן שאחשורוש יכתוב לו לכל עיר ומדינה כי אין מקום פנוי מהם לזה הודיעו באמצעות דבריו שאין לך עיר שאין בה ישראל ולזה יכתוב לכל מדינה ואו' ודתיהם שונות משום דחשש המן לטענה א' דילמא יחוש לה המלך מעשות הדבר הזה שמא מחר ימות ויאמרו המלך פלוני איבד אומה א' ועדיין יש לחוש דקרו ליה מלכות קטיעא לז"א ודתיהם שונות וכו' ואין שנאה כשנאת הדת וכל האומות שונאים אותם לעולם ואדרבה יזכרוהו לטובה על זה שאיבד אומה שנואת העמים ועוד נתן טוב טעם לחייב ישר' כפי הדין באו' ואת דתי המלך כו' (והנה דנם) דמלבד דת התורנית עוד יש דת אחרת המלכיית כמ"ש יום תגלחת בלוריותו ויום הולדת כו' שכלם הם דת המלך לשמוח בשמחתו ואלו הן נקראי' דתי המלך ואמר מלבד שדתיהם שונות גם את דתי המלך אינם עושים דאסור לישראל לשאת ולתת עמהם באותם הימים אשר לזה שורת הדין תחייב להשמיד כו' ועדיין יש מקום למלך לומר מה לי להכנס בתגר זה ולומר שלא ידברו עלי רע שב ואל תעשה עדיף ונתרחק מס"ס שיהיה בהמעטת כבוד המלכות אחר שאיני מפסיד כלום בקיומם של ישראל לז"א ולמלך אין שוה להניחם ובחלום אדבר בו בכתוב הזה דחציו אמר המן וחציו תשוב' רה"ק בזה האופן אמר המן מפוזר ומפורד בין העמים ורה"ק משיב' בכל מדינות פי' שאינם יושבי שדות ומדברות ועוד מלכותיך פי' שהם הגורמים מלכותיך וכמו שפי' בתחילת המגילה שבשביל ישראל מלך אחשורוש בכיפה. המן אמר ישנו עם ורה"ק משיבה אחד המיוחד בכל האומות. המן אמר ודתיהם דרצה להטיל מום ופגם ורה"ק משיבה ואו' שונות פי' שהם שונים וכמ"ש בגמר' שכל עוד ששונים בב"ה ובה"מ אין שום אומת יכולה להם והיינו או' רה"ק מכל עם אין מי שיוכל להם המן אמר ולמלך אין שוה פי' אין לו שום הנאה מהם משיבה רה"ק להניחם יותר טוב הוא להניחם כי אם יניחם זו היא גדולתו ומלכותו של המלך: