פסוק ב:יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנּוּ, מוֹתַר תְּרוּמָה מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ? כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מוֹתַר תְּרוּמָה רִקּוּעֵי זָהָב הָיוּ עוֹשִׂין מֵהֶן צִפּוּי לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים (שופטים ד, ב). אַתְּ מוֹצֵא שְׁתֵּי תְּרוּמוֹת בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַחַת לַמִּשְׁכָּן וְאַחַת לַכֹּהֲנִים. תְּרוּמַת כֹּהֲנִים, עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי תּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ בֶּן תּוֹרָה, מֻתָּר לֶאֱכֹל עַל קִבְרוֹ תְּרוּמָה.
פסוק ב:אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: רְאֵה מַה כְּתִיב: כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי (יחזקאל כב, כו). לָמָּה? בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ וּבֵין הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ (יחזקאל כב, כו). כֵּיוָן שֶׁאֵין בֶּן תּוֹרָה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין הַטָּמֵא לְטָהוֹר. וְאוֹמֵר: קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ (יחזקאל כב, ח). לָמָּה מְבַזֶה אֶת הַקֳּדָשִׁים? שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר שַׁבָּת. רְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה תְּרוּמַת כֹּהֲנִים שֶׁנִּתְּנָה לְכֹהֲנִים בְּנֵי תּוֹרָה, אֲבָל תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, קְרָאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה.
פסוק ב:וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם (משלי ד, ב). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁנֵי פְרַקְמָטוֹטִין עוֹמְדִין זֶה עִם זֶה, אֶחָד בְּיָדוֹ מְטַכְסָא וְאֶחָד בְּיָדוֹ פִּלְפְּלִין. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: בֹּא וְנַחֲלִיף בֵּינִי וּבֵינֶךָ. נָטַל זֶה אֶת הַפִּלְפְּלִין, וְזֶה הַמְּטַכְסָא. מַה שֶּׁבְּיַד זֶה אֵין בְּיַד זֶה, וּמַה שֶּׁבְּיַד זֶה אֵין בְּיַד זֶה. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, זֶה שׁוֹנֶה סֵדֶר זְרָעִים וְזֶה שׁוֹנֶה סֵדֶר מוֹעֵד, הִשְׁנוּ זֶה לָזֶה, נִמְצָא בְּיַד זֶה שְׁנַיִם וּבְיַד זֶה שְׁנַיִם, יֵשׁ פְּרַקְמַטְיָא יָפָה מִזּוֹ. הֱוֵי: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם.
פסוק ב:מַעֲשֶׂה בְּחָבֵר אֶחָד שֶׁהָיָה בִּסְפִינָה עִם פְּרַקְמָטוֹטִין הַרְבֵּה, הָיוּ אוֹמְרִים לְאוֹתוֹ חָבֵר הֵיכָן פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלָּךְ? הָיָה אוֹמֵר לָהֶם: פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם. בָּדְקוּ בַּסְּפִינָה לֹא מָצְאוּ לוֹ כְּלוּם, הִתְחִילוּ שׂוֹחֲקִים עָלָיו. נָפְלוּ עֲלֵיהֶם לִסְטִים בַּיָּם, שָׁלְלוּ וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁנִּמְצָא בַּסְּפִינָה. יָצְאוּ לַיַּבָּשָׁה וְנִכְנְסוּ לַמְּדִינָה, לֹא הָיָה לָהֶם לֹא לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא כְּסוּת לִלְבֹּשׁ. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ חָבֵר? נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ יָשַׁב וְדָרַשׁ. עָמְדוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה כְּשֶׁרָאוּ שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה מְרֻבֶּה, נָהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל וְעָשׂוּ לוֹ פְּסִיקָתוֹ כַּהֹגֶן וְכָרָאוּי בִּגְדֻלָּה וּבְכָבוֹד. הִתְחִילוּ גְּדוֹלֵי הַקָּהָל לֵילֵךְ מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ וּלְלַוּוֹת אוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאוּ הַפְּרַקְמָטוֹטִין כָּךְ, בָּאוּ אֶצְלוֹ וּפִיְּסוּ מִמֶּנּוּ וְאָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ טוֹבָה וְלַמֵּד עָלֵינוּ זְכוּת לִפְנֵי בְּנֵי הָעִיר, שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ מֶה הָיִינוּ וּמָה אִבַּדְנוּ בַּסְּפִינָה. בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד, דַּבֵּר לָהֶם אֲפִלּוּ עַל הַפְּרוּסָה שֶׁיִּנָּתֵן לְתוֹךְ פִּינוּ וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת בָּרָעָב. אָמַר לָהֶם: הֲלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, שֶׁפְּרַקְמַטְיָא שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם, שֶׁלָּכֶם אָבַד וְשֶׁלִּי קַיֶּמֶת. הֱוֵי: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם.
פסוק ב:וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ (מלאכי א, ב). וּכְתִיב: וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי (מלאכי א, ג). מַעֲשֶׂה בְּטוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס שֶׁשָּׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא: אָמַר לוֹ: לָמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ, שֶׁכָּתַב וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי? אָמַר לוֹ: לְמָחָר אֲנִי מְשִׁיבֶךָ. לְמָחָר אָמַר לוֹ: רַבִּי עֲקִיבָא: מֶה חָלַמְתָּ זֶה הַלַּיְלָה וּמָה רָאִיתָ? אָמַר לוֹ: בַּחֲלוֹמִי הָיָה לִי הַלַּיְלָה שְׁנֵי כְּלָבִים, אֶחָד שְׁמוֹ רוֹפוֹס וְאֶחָד שְׁמוֹ רוֹפִינָא. מִיָּד כָּעַס, אָמַר לוֹ: לֹא קָרָאתָ שֵׁם כְּלָבֶיךָ אֶלָּא עַל שְׁמִי וְעַל שֵׁם אִשְׁתִּי, נִתְחַיַּבְתָּ הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וּמַה בֵּינְךָ לְבֵינֵיהֶם. אַתָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְהֵן אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, אַתָּה פָּרֶה וְרָבֶה וְהֵן פָּרִין וְרָבִין, אַתָּה מֵת וְהֵן מֵתִים. וְעַל שֶׁקָּרָאתִי שְׁמָם כְּשִׁמְךָ, כָּעַסְתָּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, מֵמִית וּמְחַיֶּה, אַתָּה נוֹטֵל עֵץ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ אֱלֹהִים כִּשְׁמוֹ, לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּהֵא שׂוֹנֵא לָכֶם. הֱוֵי: וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי.
פסוק ב:כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם (משלי ד, ב) בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם שֶׁהוּא לֹוֶה מִן אֲחֵרִים לוֹקֵחַ סְחוֹרָה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, פְּעָמִים שֶׁהוּא מַפְסִיד. אֲבָל סְחוֹרָה שֶׁל תּוֹרָה אֵינוֹ כֵן. לָמַד אָדָם מִכָּאן פֶּרֶק אֶחָד וּמִכָּאן פֶּרֶק אַחֵר, מִכָּאן מַסֶּכֶת אַחַת וּמִכָּאן מַסֶּכֶת אַחֶרֶת, וְהוּא מִשְׂתַּכֵּר בָּהֶם, הֱוֵי, כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם. דָּבָר אַחֵר, כִּי לֶקַח טוֹב, לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא וְהוּא מִשְׂתַּכֵּר, פְּעָמִים שֶׁעוֹמֵד בְּיָדוֹ פְּעָמִים אֵינוֹ עוֹמֵד, אֲבָל הַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, הֱוֵי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם לָכֶם.
פסוק ב:אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הַתּוֹרָה שֶׁלִּי וּנְטַלְתֶּם אוֹתָהּ, קְחוּ אוֹתִי עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרֹמוּ. וְאִם תָּרְמוּ, אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. אֵלּוּ הֵן, חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְהַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְנָכְרִי שֶׁתָּרַם אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּתוֹ, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וְכֻלָּן מִן הַפָּסוּק הַזֶּה. חֵרֵשׁ, דִּכְתִיב: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יָצָא חֵרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר. וְהַשּׁוֹטֶה, דִּכְתִיב: כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, יָצָא שׁוֹטֶה שֶׁאֵין לִבּוֹ נוֹדְבוֹ. וְהַקָּטָן, דִּכְתִיב: מֵאֵת כָּל אִישׁ יָצָא קָטָן שֶׁאֵינוֹ אִישׁ, הַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ דִּכְתִיב מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ, תִּקְחוּ מִשֶּׁלָכֶם. וְנָכְרִי שֶׁתָּרַם אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּתוֹ, דִּכְתִיב: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יָצָא נָכְרִי שֶׁאֵינוֹ יִשְׂרָאֵל.
פסוק ב:דַּבֵּר אֶל בְּנֵי וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. כָּל דָּבָר שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה לִי, יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. כֵּיצַד, וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ (ויקרא כה, כג), לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. כִּי לִי כָּל בְּכוֹר (במדבר ג, יג), בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם (במדבר ח, יד), לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.
פסוק ב:דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. כָּל דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ לִי, יֵשׁ בָּהּ בְּרָכָה. וְהַתְּרוּמָה יֵשׁ בָּהּ בְּרָכָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רְאֵה מַה כְּתִיב: וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר (שמות לו, ג). מַהוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. לִשְׁנֵי בְּקָרִים הֵבִיאוּ אֶת כָּל נִדְבוֹת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּרָכָה בְּנִדְבוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְחוּ לִי. וְיִקְחוּ לִי. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם קְחוּ לִי תְּרוּמָה תִּהְיוּ מְלַגְלְגִין בַּתְּרוּמָה וְתֹאמְרוּ לֹא כֹּהֵן הוּא שֶׁהוּא אוֹכְלָהּ, שֶׁאִם אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶחָד מִמֵּאָה, יְהֵא יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ גּוֹזֵל אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט אֶלָּא לִי, שֶׁכֵּן כְּתִיב וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, וּכְתִיב תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי.
פסוק ב:וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אֵינִי מַטְרִיחַ עַל הָאֻמּוֹת, אֶלָּא עֲלֵיכֶם בִּלְבַד. רְאֵה מַה כְּתִיב: הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ (חבקוק ב, ד), זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. כֵּיצַד, הִמְלִיךְ אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ (חבקוק ב, ד). וְהָיָה מַבִּיט בְּעַצְמוֹ וּמִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת וְאוֹמֵר אֲנִי מֶלֶךְ, וְלֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ. לָמָּה? שֶׁהָיָה קָטָן כְּבַד, לְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר.
פסוק ב:וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. לָעוֹלָם הַבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת בְּנֵי הָאָדָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד עִם בְּנֵי אֱמוּנָתוֹ, וְצַדִּיק עִם אֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם מִן אֱמוּנִים, וַאֲנִי גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְאֵין אַתֶּם מַפְרִישִׁין לִי תְּרוּמָה. לְכָךְ כְּתִיב: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה.
פסוק ג:וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אַתֶּם מְבִיאִין מִשֶּׁלָּכֶם, אֶלָּא מִבִּזַּת הַיָּם שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף (תהלים סח, יד). וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן. תְּכֵלֶת, שֶׁצּוֹבְעִין אוֹתוֹ בְּדָם, זֵכֶר לְאוֹת שֶׁכְּבָר הִתְקִינוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם. תּוֹלַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב (ישעיה מא, יד). וְעֹרֹת אֵילִם, בִּזְכוּת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים (בראשית כז, טז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ אוֹתִי, וְאַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּתוֹךְ עֹרֹת גְּדָיֵי עִזִּים.
פסוק ג:דָּבָר אַחֵר, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, וְעֹרֹת אֵילִם, שֶׁמֶן לַמָּאֹר וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: לֹא תִּהְיו סְבוּרִים שֶׁאַתֶּם גּוֹמְלִים עָלַי. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים שֶׁהִפְרַשְׁתֶּם לִי, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם בְּמִצְרַיִם. וְאֵלּוּ הֵן: וָאַלְבֵּשֵׁךְ רִקְמָה, וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ, וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ, וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי, וָאֶעְדֵּךְ עָדִי, וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ, וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ, וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ, וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ, וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ (יחזקאל טז י, יב), וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ (יחזקאל טז, יט).
פסוק ג:הֱוֵי, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים שֶׁהִפְרַשְׁתֶּם לִי, וַאֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם גּוֹמְלִים עָלַי. אָמַר דָּוִד: אָשִׁירָה לַה' כִּי גָּמַל עָלָי (תהלים יג, ו). וְלָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי פּוֹרֵעַ לָכֶם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָה עָשָׂר דְּבָרִים אֵלּוּ, וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן. וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן נֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה, וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר (ישעיה ד, ה-ו). אַתֶּם פּוֹרְעִים לִי, וַאֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּגוֹמְלִים עָלַי. וּכְתִיב: בַּתְרֵהּ, אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי (ישעיה ה, א). הֱוֵי, אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָמַל עָלָי.
פסוק ג:וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ וְגוֹ'. זָהָב, כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל, דִּכְתִיב בָּהּ: אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא. (דניאל ב, לח). כֶּסֶף, כְּנֶגֶד מַלְכוּת מָדַי, דִּכְתִיב: וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף (אסתר ג, ט). נְחֹשֶׁת, כְּנֶגֶד מַלְכוּת יָוָן, שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִכֻּלָּם. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים, כְּנֶגֶד מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי (בראשית כה, כה). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם רוֹאִין אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּאוֹת וּבָאוֹת עֲלֵיכֶם, אֲנִי מַצְמִיחַ לָכֶם יְשׁוּעָה מִתּוֹךְ שִׁעְבּוּד. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, שֶׁמֶן לַמָּאוֹר, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי (תהלים קלב, יז).
פסוק ג:וְדָנִיֵּאל הָיָה רוֹאֶה אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֵלּוּ וּמִתְיָרֵא, וּכְתִיב: אֶתְכְּרִיַּת רוּחִי אֲנָה דָנִיֵּאל בְּגוֹא נִדְנֶה וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי (דניאל ז, טו). וּמַה דָּנִיֵּאל רוֹאֶה? כֵּיוָן שֶׁרָאָה נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת הַחֲלוֹם, וּבָא דָּנִיֵּאל וּפָתַר וְאָמַר לוֹ: הַצֶּלֶם שֶׁרָאִיתָ, אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא (דניאל ב, לב), חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף (דניאל ב, לב), זוֹ מַלְכוּת מָדַי, וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַע מִנָּךְ (דניאל ב, לט). וּמְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ (דניאל ב, לב). זוֹ מַלְכוּת יָוָן, וּמַלְכוּ תְלִיתָאָה אָחֳרִי דִּי נְחָשָׁא דִּי תִשְׁלַט בְּכָל אַרְעָא (דניאל ב, לט). שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל (דניאל ב, לג), זוֹ מַלְכוּת רְבִיעִית הִיא מַלְכוּת אֱדוֹם, וּמַלְכוּ רְבִיעָאָה תֶּהֱוֵא תַקִּיפָה כְּפַרְזְלָא יְהֵא מוֹשֵׁל בְּכָל הָאָרֶץ כַּבַּרְזֶל שֶׁהוּא מְהֻדָּק כֻּלָּהּ, וְלָמָּה מוֹשְׁלָהּ כַּבַּרְזֶל וְכַחֶרֶס. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַמַּלְכוּת הַזּוֹ עֲתִידָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַטְבֵּעַ שֶׁל חֶרֶס. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִמְשְׁלָה כַּבַּרְזֶל וְכַחֶרֶס. שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַרְזֶל וּבְחֶרֶס. מָה הַבַּרְזֶל קָשֶׁה, כָּךְ הַמַּלְכוּת קָשָׁה. מָה הַחֶרֶס נוֹחַ לְהִשְׁתַּבֵּר, כָּךְ הִיא מִשְׁתַּבֶּרֶת בְּפֶתַע, וּשְׁבָרָהּ כְּשֶׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשׂוֹף מַיִם מִגֶּבֶא (ישעיה ל, יד).
פסוק ג:דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִמְשְׁלָה בָּבֶל כַּחֶרֶס? שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי חֶרֶס.
פסוק ג:וְהוּא הָיָה רוֹאֶה אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁכֵּן דָּנִיֵּאל אוֹמֵר: חָזֵהּ הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא בֶּן לָקִישׁ, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וּמְחָת לְצַלְמָא, לְכָל מַלְכוּת שֶׁהֵם עוֹבְדוֹת לַצֶּלֶם בְּצַלְמָוֶת. וּבִזְכוּת מָה הוּא מוֹשֵׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּאֶבֶן? בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְגֵעִים בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים (שמות לא, יח).
פסוק ג:דָּבָר אַחֵר, בִּזְכוּת יַעֲקֹב שֶׁכָּתוּב בּוֹ: מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (בראשית מט, כד). דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בָּאֶבֶן? לְשַׁבֵּר אֶת לֵב הָאֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם (יחזקאל לו, כו). וּמְחָת לְצַלְמָא, שֶׁהוּא מְכַלֶּה אֶת כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וְגוֹ' (ישעיה יא, ד). וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים בְּהַשְׁקֵט וָבֶטַח בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח (יחזקאל כח, כו).
פסוק ה:וְזֹאת הַתְּרוּמָה וְגוֹ'. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נֶחְמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חַיָּה טְהוֹרָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בַּמִּדְבָּר וְקֶרֶן אַחַת הָיָה לָהּ בְּמִצְחָהּ, וּבְעוֹרָהּ שִׁשָּׁה גְּוָנִים, וְנָטְלוּ אוֹתָהּ וְעָשׂוּ מִמֶּנָּה יְרִיעוֹת. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מַעֲשֵׂה נִסִּים הָיְתָה, וּלְשָׁעָה שֶׁנִּבְרֵאת, בָּהּ בַּשָּׁנָה נִגְנְזָה. וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, לָמָּה? דִּכְתִיב: אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִים בָּאַמָּה. מִי מֵבִיא לְךָ יְרִיעָה שֶׁל שְׁלֹשִׁים אַמָּה. אֶלָּא מַעֲשֵׂה נֵס, לְשָׁעָה שֶׁנִּבְרֵאת נִגְנְזָה.
פסוק ח:וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, כח). אֵימָתַי נֶאֶמְרָה לְמֹשֶׁה הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרָשַׁת הַמִּשְׁכָּן קוֹדֶמֶת לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שַׁלּוּם: אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע (משלי ה, ו), מְטֻלְטָלוֹת הֵן שְׁבִילֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה וּפָרָשִׁיּוֹתֶיהָ. הֱוֵי, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ.
פסוק ח:מִנַּיִן? שֶׁכֵּן עָלָה מֹשֶׁה בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן, וְעָשָׂה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְעוֹד עָשָׂה אַרְבָּעִים, וְעוֹד עָשָׂה אַרְבָּעִים, הֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וְאַתָּה מוֹצֵא, שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְכַּפֵּר לָהֶם, וּבוֹ בַּיּוֹם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁנִּתְכַּפֵּר לָהֶם עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וּלְכָךְ נִקְרָא מִשְׁכַּן הָעֵדוּת (שמות לח, כט), שֶׁהוּא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן בְּמִקְדַּשְׁכֶם.
פסוק ח:אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא זָהָב שֶׁבַּמִּשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זָהָב שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ אֶת הָעֵגֶל, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב וְגוֹ' (שמות לב, ג). וּלְכָךְ מִתְכַּפְּרִין בַּזָּהָב, וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ (ירמיה ל, יז).
פסוק ח:רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר: שְׁלֹשָה דְּבָרִים שָׁמַע מֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה וְנִבְהַל וְנִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ (מלכים א ח, כז). אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: לֹא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה סָבוּר, אֶלָּא עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ בַּצָּפוֹן, וְעֶשְׂרִים בַּדָּרוֹם, וּשְׁמוֹנָה בַּמַּעֲרָב, וּשְׁמוֹנָה בַּמִּזְרָח, וַאֲצַמְצֵם שְׁכִינָה שֶׁלִּי וְאֶשְׁכֹּן בֵּינֵיהֶם, וּכְתִיב: וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי (שמות כה, כב).
פסוק ח:וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, כַּמָּה דְּבָרִים קָדְמוּ לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שִׁבְעָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. אֵלּוּ הֵן, כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְהַתּוֹרָה, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲבוֹת הָעוֹלָם, וְיִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וְהַתְּשׁוּבָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנָּם. כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: נָכוֹן כִּסְּאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אַתָּה (תהלים צג, ב), עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. הַתּוֹרָה מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז (משלי ח, כב). בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: כִּסֵּא כָּבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ (ירמיה יז, יב). הָאָבוֹת מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל, כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם, הֵמָּה בָּאוּ בַּעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבּשֶׁת וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאָהֳבָם (הושע ט, י). יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: זְכוֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ (תהלים עד, ב). שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ (שם עב, יז). וְהַתְּשׁוּבָה מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל, תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם (שם צ, ב-ג). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף גַּן עֵדֶן. מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֵׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצַר (בראשית ב, ח). גֵּיהִנָּם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוֹל תָּפְתֶּה (ישעיה ל, לג). בּוֹא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מִשְׁכָּן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, הֲרֵי מִקְדָּשִׁי בָּנוּי לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּסֵּא כָּבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן (ירמיה יז, יב). וְשָׁם הֵיכָל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ (חבקוק ב, כ). וְשָׁם כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ בָּנוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְּאוֹ (תהלים קג, יט). וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר, יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל (ישעיה ו, א). וּבִשְׁבִיל חִבַּתְכֶם, אֲנִי מֵנִיחַ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא מְתֻקָּן עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵרֵד וְאֶשְׁכֹּן בֵּינֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כט, מה). וּכְתִיב: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שם כה, ח). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִמּוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה וְהִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לֵיהּ: וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר (שם ל, יב). אָמַר מֹשֶׁה, מִי יוּכַל לִתֵּן כֹּפֶר נַפְשׁוֹ. עוֹר בְּעַד עוֹר וְכָל אֲשֶׁר לָאִישׁ וְגוֹ' (איוב ב, ד). וַעֲדַיִן אֵינוֹ מַגִּיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: אָח לֹא פָּדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ (תהלים מט, ח). וּכְתִיב: וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם (שם פסוק ט). אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֵינִי מְבַקֵּשׁ לְפִי כֹּחִי, אֶלָּא לְפִי כֹּחָן. זֶה יִתְּנוּ (שמות ל, יג). אָמַר רַבִּי מֵאִיר, נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהֶרְאָה לוֹ לְמֹשֶׁה וְאָמַר לֵיהּ: כָּזֶה יִתְּנוּ. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לֵיהּ: אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי (במדבר כח, ב), אָמַר מֹשֶׁה, מִי יוּכַל לְהַסְפִּיק לוֹ קָרְבָּנוֹת. אִם אָנוּ מַקְרִיבִים כָּל חַיְתוֹ יַעַר וְעוֹרְכִים כָּל עֲצֵי לְבָנוֹן, אֵינוֹ כְּדַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר, וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה (ישעיה מ, טז). אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵינִי מְבַקֵּשׁ לְפִי כֹּחִי, אֶלָּא לְפִי כֹּחָן. וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה (במדבר כח, ג), וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת, אֶלָּא אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבַּיִם. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לֵיהּ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ (שמות כה, ח), אָמַר מֹשֶׁה, הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי (מל״א ח, כז), וְאוֹמֵר: הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה' (ירמיה כג, כד), וְאוֹמֵר: הַשָּׁמַיִם כִּסְּאִי וְהָאָרֶץ הַדּוֹם רַגְלַי (ישעיה סו, א), וְאָנוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת לוֹ מִקְדָּשׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵינִי מְבַקֵּשׁ לְפִי כֹּחִי, אֶלָּא לְפִי כֹּחָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעוֹת (שמות כו, א). כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָּךְ, עָמְדוּ וְנִתְנַדְּבוּ בְּרָצוֹן וְעָשׂוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן. כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, מִיָּד נִתְמַלֵּא הַמִּשְׁכָּן מֵאוֹרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִכְּבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ' (שם מ, לה). אָמְרוּ הַנְּשִׂיאִים, הֲרֵי הִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁנַּקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁשֹּׁרָה שְׁכִינָה בֵּינוֹתֵינוּ. מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בָּעִנְיָן וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה.
פסוק י:וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים. לְפִי שֶׁגָּלוּי הָיָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִים בַּשִּׁטִּים. לְכָךְ תִּקֵּן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁטִּים, לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה שִׁטִּים. וַיְצַף אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים בְּנֵי תוֹרָה. כִּי כְמוֹ שֶׁמִּתְכַּבֵּד הָעֵץ בַּזָּהָב, יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִתְכַּבְּדִין הַתַּלְמִידִים בַּתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּתוֹךְ לִבָּם. וּכְמוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ אֲנָשִׁים זָהָב טָהוֹר, כָּךְ מְטַהֵר הַתּוֹרָה לִבָּן וְכִלְיוֹתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. שֶׁכָּךְ כְּתִיב: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב (תהלים יט, יא). וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל. אָנוּ מוֹצְאִין כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן, אָמַר לוֹ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְעָשִׂיתָ. וְעַל הָאָרוֹן אָמַר, וְעָשׂוּ (שמות כה, י). לָמָּה, אֶלָּא שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתוֹ לְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יְהֵא לְאֶחָד מֵהֶם פִּתְחוֹן פֶּה עַל חֲבֵרוֹ לוֹמַר, שֶׁאֲנִי נָתַתִּי הַרְבֵּה בָּאָרוֹן לְפִיכָךְ אֲנִי לוֹמֵד הַרְבֵּה וַאֲנִי יֶשׁ לִי בוֹ יוֹתֵר מִמְּךָ וְאַתָּה לֹא נָתַתָּ בָּאָרוֹן כְּלוּם אֶלָּא מְעַט לְפִיכָךְ אֵין לְךָ חֵלֶק בַּתּוֹרָה. וּלְכָךְ נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה לַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם (ישעיה נה, א). כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ הַשְׁקֵנִי מַיִם, כָּךְ לֹא יִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לְקָטָן מִמֶּנּוּ לַמְּדֵנִי תוֹרָה, לַמְּדֵנִי דָבָר זֶה. וּכְשֵׁם שֶׁהַמַּיִם כָּל הָרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יִשְׁתֶּה בְּלֹא מְחִיר, כָּךְ כָּל הָרוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה, לוֹמֵד בְּלֹא מְחִיר וּבְלֹא כֶסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: לְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר (ישעיה נה, א).
פסוק י:וּכְתִיב: וְעָשׂוּ אֲרוֹן עַצֵי שִׁטִּים (שמות כה, י). אָמַר רַבִּי שִמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שְׁלֹשָה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה, כֶּתֶר כְּהֻנָּה, כֶּתֶר מַלְכוּת. כֶּתֶר תּוֹרָה מִנַּיִן. שֶׁכָּךְ כְּתִיב בָּאָרוֹן, וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב (שמות כה, יא) כֶּתֶר כְּהֻנָּה, שֶׁכָּךְ כְּתִיב בַּמִּזְבֵּחַ (שמות ל, ג), זֵר זָהָב. כֶּתֶר מַלְכוּת, שֶׁכָּךְ כְּתִיב בַּשֻּׁלְחָן (שמות כה, כד) זֵר זָהָב. וְלָמָּה כָּתוּב זֵר וְקוֹרִין זֵר. לְלַמֶּדְךָ, זָכָה אָדָם, נַעֲשָׂה לוֹ זֵר זָהָב. לֹא זָכָה, נַעֲשָׂה זָר בְּתוֹכָם מֵהֶם.
פסוק יא:וּמִפְּנֵי מָה בְּכֻלָּם כָּתוּב וְעָשִׂיתָ, וּבָאָרוֹן כְּתִיב וְעָשִׂיתָ עָלָיו. לְלַמֶּדְךָ, אִם זָכָה לַתּוֹרָה, זָכָה לְכֻלָּם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וּמִשְׁמַרְתָּם הָאָרֹן וְהַשֻׁלְחָן וְהַמְּנֹרָה וְהַמִּזְבְחֹת (במדבר ג, לא). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין לְךָ גָּדוֹל מִן הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה.
פסוק לא:דָּבָר אַחֵר, בְּהַעֲלוֹתְךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמְּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה (תהלים קלט, יב). וְלָנוּ אַתָּה אוֹמֵר לְהַדְלִיק. שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, תֵּדַע שֶׁאֶצְלְךָ אֲנִי סוֹעֵד הַיּוֹם, לֵךָ הַתְקִין לִי. הָלַךְ אוֹהֲבוֹ וְהִתְקִין מִטָּה שֶׁל הֶדְיוֹט, שֻׁלְחָן שֶׁל הֶדְיוֹט. כֵּיוָן שֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ, בָּאוּ עִמּוֹ שַׁמָּשִׁין סָבְבוּ מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב לְפָנָיו מִכָּאן וּמִכָּאן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹהֲבוֹ אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה, נִתְבַּיֵּשׁ וְהִטְמִין אֶת כָּל מַה שֶּׁהִתְקִין לוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ הַכֹּל מִן הַהֶדְיוֹטוֹת. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, מַהוּ, לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאֶצְלְךָ אֲנִי סוֹעֵד הַיּוֹם, לָמָּה לֹא הִתְקַנְתָּ לִי כְּלוּם. אָמַר לוֹ אוֹהֲבוֹ, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה, נִתְבַּיַּשְׁתִּי וְהִטְמַנְתִּי כָּל מַה שֶּׁהִתְקַנְתִּי לְךָ, שֶׁהָיוּ כְּלֵי הֶדְיוֹטוֹת. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי פּוֹסֵל אֶת כָּל כְּלִי שֶׁהֵבֵאתִי עִמִּי, וּבִשְׁבִיל אַהֲבָתְךָ, אֵינִי מִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא בְּשֶׁלְּךָ. וְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֻּלּוֹ אוֹרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא (דניאל ב, כב). וְהוּא אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל, הַתְקִינוּ מְנוֹרָה וְנֵרוֹת. מַה כְּתִיב שָׁם, וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, ח), וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת זָהָב טָהוֹר (שם כה, לא). כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ, מִיָּד בָּאָה הַשְּׁכִינָה. מַה כְּתִיב שָׁם, וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד (שמות מ, לה). מִיָּד קָרָא לְמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה (ויקרא א, א). וּכְתִיב: וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ (במדבר ז, פט). וּמַה דִּבֵּר אֵלָיו. בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, שְׁלַח אֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי (תהלים מג, ג). גָּדוֹל אוֹרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה מְאִירִין הָעוֹלָם. וּמֵהֵיכָן הֵן מְאִירִין. מִן זִקּוּקֵי אוֹר שֶׁל מַעְלָן הֵן חוֹטְפִין, שֶׁנֶּאֱמַר: לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ (חבקוק ג, יא). גָּדוֹל הוּא הָאוֹר שֶׁל מַעְלָן, שֶׁלֹּא נִתַּן מִמֶּנּוּ לְכָל הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא אֶחָד מִמֵּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא, וּנְהוֹרָא וְגוֹ' (דניאל ב, כב). לְפִיכָךְ עָשִׂיתִי חַמָּה וּלְבָנָה שֶׁיָּאִירוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ (בראשית א, יז). אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ. אָמַר דָּוִד, בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים (משלי טז, טו). אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר יוֹסִי, נִמְנְעָה הַשִּׂמְחָה מִן הָרְשָׁעִים וְנִתְּנָה לַצַּדִּיקִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב עִם בָּשָׂר וָדָם בַּנֵּר, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם: אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה. רַבִּי לֵוִי בְּרַבִּי אוֹמֵר, מְנוֹרָה טְהוֹרָה יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת זָהָב טָהוֹר (שמות כה, לא). אָמַר לֵיהּ: כֵּיצַד נַעֲשֶׂה אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ: מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה (שם). אַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה בָּהּ, וְיָרַד מֹשֶׁה וְשָׁכַח מַעֲשֶׂיהָ. עָלָה וְאָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שָׁכַחְתִּי מַעֲשֶׂיהָ. הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וְעוֹד נִתְקַשָּׁה בָּהּ. אָמַר לֵיהּ: וּרְאֵה וַעֲשֵׂה (שם פסוק מ), עַד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ וְהֶרְאָה לוֹ עֲשִׂיָּתָהּ. אַף עַל פִּי כֵן נִתְקַשָּׁה עַל מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵךְ אֵצֶל בְּצַלְאֵל וְהוּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ. יָרַד מֹשֶׁה וְאָמַר לִבְצַלְאֵל, וּמִיָּד עֲשָׂאָהּ. הִתְחִיל מֹשֶׁה תָּמֵהַּ וְאוֹמֵר: אֲנִי כַּמָּה פְּעָמִים הֶרְאָה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִתְקַשֵּׁיתִי לַעֲשׂוֹתָהּ, וְאַתָּה שֶׁלֹּא רָאִיתָ אוֹתָהּ עָשִׂיתָ מִדַּעְתְּךָ. בְּצַלְאֵל, בְּצֵל אֵל הָיִיתָ עוֹמֵד כְּשֶׁהֶרְאָה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשִׂיָּתָהּ וְאָמַר וְעָשִׂיתָ. וּלְפִיכָךְ, כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִגְנְזָה הַמְּנוֹרָה. וְזוֹ אֶחָד מִן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנִּגְנְזוּ, הָאֲרוֹן, וְהַמְּנוֹרָה, וְהָאֵשׁ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהַכְּרוּבִים. וּכְשֶׁיֵּעוֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו וְיִבְנֶה בֵּיתוֹ וְהֵיכָלוֹ, הוּא מַחֲזִירָן לִמְקוֹמָן וּמְשַׂמְּחָן אֶת יְרוּשָׁלַיִם. מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כָּתוּב, יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצֶּלֶת, פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל (ישעיה לה, א-ב).