רש"י שלש פעמים לפי שהעניין מדבר בשביעית הוצרך לומר שלא יסתרסו ג' רגלים ממקומן כתב הרא"ם וז"ל והרב ז"ל הביאו בקרא דג' פעמים כדי לפרש אותו בסוף העניין עכ"ל משמע דק' לו למה לא הביאו רש"י ז"ל מיד לעיל על פסוק דשלש רגלים תחוג לי בשנה ועל זה השיב כדי לפרש אותו בסוף העניין כו' וכן כתב הרג"א בפירוש וז"ל שלא יסתרסו רגלים דכיון דכולה שבת לא יהיו נוהגין רגלים אף על גב דכבר הזהיר על השבת שלא יסתרס היינו שבת דקדושתו חמיר אבל שלש רגלים שאין קדושתן חמורה כשבת צריך לאשמועינן ופירש זה על שלש פעמי' בשנה כדי כו' עכ"ל הרי משמע שגם הוא רוצה ליישב למה לא פי' רש"י ז"ל זה על פסוק דשלש רגלים וגו' וישבו בדוחק ואני אומר שאין זה קושיא כלל דודאי על פסוק דשלש רגלים לא הוצרך רש"י לפרש זה שסמך על מה שפי' גבי שבת בפסוק וביום השביעי תשבות אף בשנה השביעית לא תיעקר שבת בראשית ממקומה שלא תאמר הואיל וכל השנה כולה קרויה שבת לא תנהוג בה שבת בראשית ע"כ וממילא נשמע דה"ה כל הפרשה המדברת בשביתת המועדות נכתבה כאן כדי שלא נאמרו שיעקרו שביתתן ממקומן הואיל וכל השנה כולה קרויה שבת ולא הוצרך רש"י לפרש כלום שם אבל הכא גבי שלש פעמים יראה וגו' שפירושו שגם בשביעית יעלו לרגל ויראה כל זכורם לפניו ית' הוצרך לפרש זה כי זה היה לנו טעם אחר שלא יעלו בשביעית לרגל כמו בשאר השנים לא מטעם שנקרא שביעית שבת כי ה"א אף על פי שמחוייבים לחוג ולשבות למועדים בשביעית כמו בשאר השנים מ"מ לא יחוייבו לעלות לירושלים כי בשנים האחרות היו מאחרין נדרים ונדבות גם היו משהין תרומות וביכורים ומעשרות בביתם עד הרגלים וברגלים הביאום עמהם בפרט מעשר שני להוציא שם בשמחת י"ט וכ"ש בחג הסוכות שהוא זמן שמחת האסיף דכתיב ביה בפירש באספך מגרנך ומיקבך ושמחת וגו' וזה לא היו יכולין לעשות בשביעית שלא היה להם אסוף וה"א שלא יעלו באותו שנה כלל לרגל לכך הוצרך הכתוב לכתוב כאן בפירוש שלש פעמים בשנה יראה וגו' ומן הטעם הזה ג"כ הוצרך רש"י ז"ל לפרש פה שלא יסתרסו ג' רגלים ממקומן ר"ל אף על גב שישבתו ויחוגגו במועדים לא יאמרו אין אנו צריכים לעלות לירושלים מן הטעמים שכתבתי בא הכתוב דשלש פעמים יראה וגו' להזהירנו שלא יסתרסו עליית הרגלים ממקומן נ"ל: