פסוק א:תפלה. כשהלך שאול לבקשו על פני צור היעלים ונחבא דוד במערה מפניו, כמו שכתוב ודוד ואנשיו בירכתי המערה יושבים ושם במערה חבר זאת התפילה:
פסוק ג:ואמר אשפך, שיחי תפלתי:
פסוק ג:צרתי אגיד. אע"פ שידועה לו אגידנה לפניו בתפילתי:
פסוק ד:בהתעטף עלי רוחי. כמו נפשם בהם תתעטף, וזה לרוב הצרה ידכא ישוח כאילו תתעטף קצתו בקצתו והרוח בגוף:
פסוק ד:ואתה ידעת נתיבתי. כי אינני הולך בדרך רע כמו שהם הולכים כי אני אין בי עון ולא חטאתי להם והם רודפים אחרי:
פסוק ד:באורח זו אהלך. באיזה דרך שאלך הם מרגלים אחרי וטמנו לי פח בכל מקום שאלך:
פסוק ה:הבט ימין וראה. שניהם מקור הבט וראה ואינם ציווי, רוצה לומר כשאביט ימין ושמאל אין מי שיכירנו ויחוס עלי ועל טילטולי:
פסוק ה:אבד מנוס ממני. כי כשאחשוב בזה המקום אלך ושם לא ידעני שאול ולא ירדוף אחרי אין לי מקום שאנוס שם כי בכל מקום שאלך מבקש אותי: וזכר ימין. ולא זכר שמואל דרך קצרה כמנהג המקרא כי מהאחד יובן האחר:
פסוק ה:אין דורש לנפשי. מכל גואלי וקרובי אין מי שידרוש לנפשי שמבקש שאול להמיתני כי מיד מלך לא אמצא גואל אם אתה לא תגאלני לפיכך:
פסוק ו:זעקתי אליך ה'. בארץ החיים. עוד חלקי בארץ ישראל שאני בורח ממנה: ופירש חלקי. כמו ה' מנת חלקי וכוסי, ובפסוק בארצות החיים פירשנו הטעם למה נקראת ארץ ישראל ארץ החיים:
פסוק ז:הקשיבה אל רנתי. אל צעקתי כמו ויעבור הרינה במחנה:
פסוק ז:כי אמצו ממני. ואיני יכול למלך ולעמו שרודפים אחרי:
פסוק ח:הוציאה ממסגר. לפי שהיה נסגר במערה:
פסוק ח:להודות את שמך. כי אתה לבדך הצלתני:
פסוק ח:בי יכתרו צדיקים כי תגמול עלי. ותצילני יתפארו בי הצדיקים ויעשוני כתר לראשם כי יאמרו הלא דוד לפי שבטח באל ית' לבדו הצילהו והוא יחיה אז במעט עם מהמלך ועמו: