טמנו פח לי
מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִ֑ד בִּהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה תְפִלָּֽה׃... בְּהִתְעַטֵּ֬ף עָלַ֨י ׀ רוּחִ֗י וְאַתָּה֮ יָדַ֪עְתָּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י בְּאֹֽרַח־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ טָמְנ֖וּ פַ֣ח לִֽי׃ הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין ׀ וּרְאֵה֮ וְאֵֽין־לִ֪י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי׃
(תהילים קמב א,ד-ה)
כוונת דוד המלך לומר שכאשר הוא הולך לקיים מצוה היצר הרע אורב לו ומפריע לו במשימה וטומן לו פח כדי ללכדו. מאחר ודוד היה מחושב בכל דרכיו כדברי הכתוב, "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדוותיך"(תהלים קיט נט), הצטער על אשר אין לו מסייע ואינו יכול למלא תפקידו כראוי. אולם לא אדם כדוד יתייאש. דוד מתפלל לה' ומבקש את עזרתו כי רק ה' שהוא חלקו בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים יכול לעזור לו להגיע אל טהרת הלב הפנימית מבלי לסטות מקו האמת.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי ח"ן – שמות'