א מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִ֑ד בִּהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה תְפִלָּֽה׃ ב ק֭וֹלִי אֶל־יְהוָ֣ה אֶזְעָ֑ק ק֝וֹלִ֗י אֶל־יְהוָ֥ה אֶתְחַנָּֽן׃ ג אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד׃ ד בְּהִתְעַטֵּ֬ף עָלַ֨י ׀ רוּחִ֗י וְאַתָּה֮ יָדַ֪עְתָּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י בְּאֹֽרַח־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ טָמְנ֖וּ פַ֣ח לִֽי׃ ה הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין ׀ וּרְאֵה֮ וְאֵֽין־לִ֪י מַ֫כִּ֥יר אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי׃ ו זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְה֫וָ֥ה אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים׃ ז הַקְשִׁ֤יבָה ׀ אֶֽל־רִנָּתִי֮ כִּֽי־דַלּ֪וֹתִ֫י מְאֹ֥ד הַצִּילֵ֥נִי מֵרֹדְפַ֑י כִּ֖י אָמְצ֣וּ מִמֶּֽנִּי׃ ח ה֘וֹצִ֤יאָה מִמַּסְגֵּ֨ר ׀ נַפְשִׁי֮ לְהוֹד֪וֹת אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ בִּ֭י יַכְתִּ֣רוּ צַדִּיקִ֑ים כִּ֖י תִגְמֹ֣ל עָלָֽי׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מאירי

המאירי

פסוק א:
משכיל פי׳ מעורר הלבבות ברוב תפלתו ובהיותו במערה שהיה שאול רודף אחריו ונחבא דוד ואנשיו במערה ושאול נכנס שם במערה להסך את רגליו וכרת לו כנף מעילו ושם חבר זאת התפלה
פסוק ב:
ואמ׳ קולי ולדעתי חסר בית כמו בקולי אל ה׳ אזעק וכן קולי אל ה׳ אתחנן כלומ׳ בקולי.
פסוק ג:
ואשפוך לפניו שיחי רוב התפלה נמשל לשפיכה וצרתי לפניו אגיד ר״ל דרך תפלה להצילני ממנה.
פסוק ד:
ואמ׳ בהתעטף עלי רוחי התעטפות יאמר על רוב גניחות תכופות זו בזו לרוב הצרות ואתה ידעת נתיבתי כלומ׳ אתה לבדך שלא הייתי יכול לגלותה כי בכל דרך שאלך הם טומנים פח לי ואני צריך ללכת עקלתונות ובמסתרים.
פסוק ה:
והביט לדעתי צווי והביט ימין פי׳ הנה והנה וזכר צד אחד והאחר בכללו כמו שביארנו באחור וקדם (מזמ׳ קלט) וכן במנחת ערב (תה׳ קמא) וכן במקומות רבים יבואו המקראות בחסרון כשהענין מובן מתוך מה שזוכר כלומ׳ אתה ה׳ הבט ימין וראה הנה והנה. ואין לי מכיר שיחזיק בידי לעזרני. אבד מנוס ממני כי בכל מקום שאיפשר לחשוב בו לכתי בו הם אורבים לי ואין לנפשי דורש להצילה
פסוק ו:
ואין בידי עזר אלא שזעקתי אליך ואמרתי בלבי אתה מחסי בכל צרה בעולם הזה וחלקי בארץ החיים לעולם הבא או קרא ארץ החיים להמלא הארץ דעה את ה׳.
פסוק ז:
הקשיבה אל רנתי ר״ל לצעקתי כי דלותי מאד כלומ׳ נעשיתי דל ומך והצילני מרודפי כי אמצו ר״ל חזקו ממני.
פסוק ח:
הוציאה ממסגר נפשי ר״ל ממסגר הצרות או רמז על ירכתי המערה. להודות את שמך כלומ׳ שאין תפלתי לבקשת תענוג אבל להיותי פנוי להתבודד בנפלאותיך ולהודות את שמך. בי יכתירו צדיקים כלומ׳ אם תצילני ותנשאני אחר התיאש כל בני אדם ממני יתפארו הצדיקים בעניני ויכתירו כבודך וינשאוהו בראותם כי סלה בטחוני בידי ויכירו כי הבוטח בך לא ישוב ריקם וכי תגמול עלי פי׳ להצילני ולהקימני למלך אחר התיאשי.