פסוק א:לְדָוִד. אוֹדְךָ, ה', בְכָל לִבִּי, ולא רק ביני לבין עצמי או ביני לבין בני אדם פשוטים אפנה אליך, אלא גם נֶגֶד, לעיני אֱלֹהִים, שופטים ומלכים, או: לעומת מלאכי מעלה אֲזַמְּרֶךָּ, שכן המלאכים אינם יכולים להודות לה' כפי שמודים לו בני האדם.
פסוק ב:אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ, וְאוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, על נאמנותך להבטחות שהבטחת לי ועל קיומן, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל, יותר מכָּל שִׁמְךָ, מה שידעו עליך קודם באִמְרָתֶךָ, בהבטחתך. מימוש הבטחותיך היה מעבר לכל מה שידעתי, או שנודע, על כבודך קודם לכן.
פסוק ג:בְּיוֹם שבו קָרָאתִי אליך – וַתַּעֲנֵנִי; תַּרְהִבֵנִי, עוררת רוממות בְנַפְשִׁי בעֹז שנטעת בי.
פסוק ד:יוֹדוּךָ, ה', כָּל מַלְכֵי אָרֶץ, כִּי, כאשר שָׁמְעוּ את אִמְרֵי פִיךָ.
פסוק ה:וְיָשִׁירוּ בּשבח דַרְכֵי ה', כִּי גָדוֹל כְּבוֹד ה' בכל העולם.
פסוק ו:כִּי רָם, גבוה ה' בשמי השמים, ובכל זאת גם שָׁפָל, נמוך יִרְאֶה, וְאת הגָבֹהַּ, מי שמגביה את עצמו מִמֶּרְחָק יְיֵדָע, ה' מכיר ויודע אותו, או גם: מעניש, מחריב.
פסוק ז:גם אִם אֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה, אהיה מוקף בצרות, תְּחַיֵּנִי, עַל אַף, למרות, או: על אפם וחמתם של אֹיְבַי המקיפים אותי תִּשְׁלַח יָדֶךָ, תפגע בהם וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ.
פסוק ח:ה' יִגְמֹר, יגמול, או: ישלים את משאלותי בַּעֲדִי, כי ה', חַסְדְּךָ הוא לְעוֹלָם, נצחי, ולכן אני מבקש שממַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, בני האדם אַל תֶּרֶף, תרפה, אלא המשך לעזור להם עד שתתמלא בקשתם עד תום.
