פסוק ב:איש ואשתו. אישות לבהמה מי אית לה, א"ר אבהו, [אמר קרא והבאים] מאותן שבאו מאליהן .
(סנהדרין ק"ח ב')
פסוק ג:לחיות זרע. למעוטי זקן וסריס .
(ע"ז ו' א')
פסוק ח:הבהמה הטהורה. ומי הוו טמאים וטהורים בההיא שעתא, א"ר אבהו אמר קרא (פ' ט"ז) והבאים, מאותן שבאו מאליהן .
(זבחים קט"ז א')
פסוק ח:אשר איננה טהורה. א"ר יהושע בן לוי, לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה .
(פסחים ג' א')
פסוק י:ויהי לשבעת הימים. מה טיבם של שבעת הימים, אמר רב, אלו ימי אבלות של מתושלח ללמדך שהספדן של צדיקים מעכב את הפורעניות לבא .
(סנהדרין ק"ח ב')
פסוק י:ויהי לשבעת הימים. מה טיבם של שבעת הימים, מלמד ששינה הקב"ה עליהם סדרי בראשית, שהיתה חמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח .
(שם שם)
פסוק י:ויהי לשבעת הימים. מה טיבם של שבעת הימים, שהטעימן [הקב"ה]מעין העולם הבא כדי שידעו מה טובה שמנעו מהם .
(שם שם)
פסוק י:ויהי לשבעת הימים. מה טיבם של שבעת הימים, ששמר הקב"ה על עולמו שבעת ימים, ומכאן לאבלות שבעת ימים .
(ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ה)
פסוק יא:בחדש השני. תניא, רבי אליעזר אומר, אותו היום י"ז במרחשון היה, ומאי בחודש השני – שני לדין (ר"ה י"א ב') וארבת השמים. כאן ארובות, ולהלן הוא אומר (תהילים ע״ח:כ״ג) מצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח, ללמדך שמדה טובה מרובה ממדת פורעניות .
(יומא ע"ו א')
פסוק יג:בעצם היום. למה בעצם היום, לפי שהיו [בני] דורו אומרים, אין אנו מניחין אותו לכנס לתיבה ואנו נוטלים כשילים וקרדומות ומבקעים את התיבה, אמר הקב"ה, הרי אני מכניסו לתיבה בעצם היום, וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה .
(ספרי פ' האזינו)
פסוק יד:כל צפור וגו'. כל צפור כל כנף – צפור – טהור, כנף – טמא (חולין קל"ט ב') כל כנף. דרש רבי אלעזר, כל כנף – פרט למורטים שאסורים לבני נח לקרבן .
(ירושלמי מגילה פ"א הי"א)
פסוק טז:והבאים. עיין לעיל בפסוק א' וח'
פסוק כ:חמש עשרה אמה. מאי חמש עשרה אמה, אילימא ט"ו יאמה בעמק ט"ו אמה בהר, וכי מיא שורי שורי קיימא, ועוד תיבה היכי סגיא , אלא דאשוו מיא בהדי טורי והדר ט"ו אמה מלמעלה גברו המים .
(יומא ע"ו א')
פסוק כב:רוח חיים באפיו. מלמד שעיקר חיותא באפיה הוא .
(שם פ"ה א')
פסוק כב:מכל אשר בחרבה. אמר רב חסדא, לא נגזרה גזירה על דגים שבים, שנאמר מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים .
(זבחים קי"ג ב')
פסוק כג:וימח. א"ר אמי, כל האוכל מעפרה של בבל כאלו אוכל מבשר אבותיו ויש אומרים כאלו אוכל שקצים ורמשים, דכתיב וימח את כל היקום .
(שבת קי"ג ב')
פסוק כג:וימח וימחו. ת"ר, דור המבול אין לו חלק לעוה"ב, שנאמר וימח את כל היקום וימחו כן הארץ, וימח אח כל היקום – בעוה"ז, וימחו מן הארץ – בעוה"ב .
(סנהדרין ק"ח א')
פסוק כג:מאדם עד בהמה. מעיקרא אדם והדר בהמה, מלמד שהאדם קודם לפורעניות .
(ברכות ס"א א')
פסוק כג:מאדם עד בהמה. אם אדם חטא בהמה מה חטאה, אבר הקב"ה, כלום בראתי בהמה וחיה אלא בשביל האדם, עכשיו שאדם חוטא בהמה וחיה למה לי .
(סנהדרין ק"ח א')
פסוק כג:וישאר אך נח. ע' מש"כ לקמן בפ' לך בפ' ויבא הפליט (י"ד י"ג).