פסוק א:כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה. מַה שֶּׁלֹּא אָמַר לוֹ כֵן מִיָּד כְּשֶׁצִּוָּה לוֹ עַל עֲשִׂיַּת הַתֵּבָה, לְפִי שֶׁהָיָה עֲדַיִן הַדָּבָר בְּסָפֵק שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְעוֹד שֶׁהֲרֵי מְתוּשֶׁלַח קַיָּם, וְאֵיךְ יֹאמַר ״כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק״. וְאַחַר שֶׁהִמְתִּין ה׳ שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, ד) ״כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה״, מַהוּ לְשׁוֹן ״עוֹד״? אֶלָּא תּוֹרֶה שֶׁזְּמַן זֶה שָׁוֶה לִזְמַן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, כִּי כְּמוֹ שֶׁכָּל מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הִמְתִּין לָהֶם שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כָּךְ הִמְתִּין שִׁבְעַת יְמֵי אֵבֶל אֵלּוּ שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי עַל יְדֵי הָאֵבֶל וְהַהֶסְפֵּד הַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ (קהלת ז, ב). וְאַחַר שֶׁעָמְדוּ בְּמִרְדָּם, אָמַר ״כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי״. וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר ״צַדִּיק תָּמִים״, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ט) ״תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו״, רוֹצֶה לוֹמַר כַּמָּה דוֹרוֹת עָבְרוּ עַל נֹחַ וְהָיָה תָּמִים בְּכֻלָּם, רוֹצֶה לוֹמַר הָיָה עוֹמֵד בְּמַצָּב אֶחָד בְּצִדְקָתוֹ, עַל כֵּן אָמַר ״כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה״, כִּי מַה לּוֹ לְהַזְכִּיר מַה שֶּׁהָיָה תָּמִים גַּם בְּדוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים, כִּי הַצָּלָתוֹ תְּלוּיָה בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם בַּדּוֹר שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, וּמַה שֶּׁעָבַר עָבָר. וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה שֶׁתֹּאַר ״תָּמִים״ הוּא כְּנֶגֶד הַזְּנוּת, וְ״צַדִּיק״ שֶׁלֹּא הָיָה גּוֹזֵל אֶלָּא הָיָה מַצְדִּיק מִשֶּׁלּוֹ וְנוֹתֵן, וְלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם כִּי אִם עַל הַגָּזֵל, עַל כֵּן אָמַר ״כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק״, עַל כֵּן אֵין אַתָּה בִּכְלַל חֲתִימָה זוֹ. וְהִזְכִּיר ״צַדִּיק לְפָנַי״, כִּי דּוֹר הַמַּבּוּל גָּזְלוּ פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה וְצָדְקוּ בַּדַּיָּנִים, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם לֹא יָצְאוּ נְקִיִּים בְּדִינֵי שָׁמַיִם. אֲבָל אַתָּה צַדִּיק גַּם לְפָנַי, כִּי לֹא לָקַחְתָּ מִשֶּׁל אֲחֵרִים אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה.
פסוק ב:תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְכָךְ צִוָּה לְהָבִיא מִן הַטְּהוֹרִים שִׁבְעָה כְּדֵי לְהַקְרִיב מֵהֶם קָרְבָּן. אֵין טַעַם זֶה לְבַד מַסְפִּיק, שֶׁהֲרֵי לֹא כָּל הַטְּהוֹרִים רְאוּיִין לְהַקְרָבָה כִּצְבִי וְאַיָּל, וְלֹא כָּל עוֹף טָהוֹר רָאוּי לְהַקְרָבָה, וְאֵיךְ דִּקְדֵּק מִזֶּה שֶׁלָּמַד נֹחַ תּוֹרָה. אֶלָּא עִקַּר הַטַּעַם הוּא לְפִי שֶׁהֵם טְהוֹרִים, עַל כֵּן אוֹכְלִים מֵהֶם הַרְבֵּה, לְפִיכָךְ הֵם צְרִיכִים לְהַרְבּוֹת וּלְהַפְרוֹת בְּיוֹתֵר בַּעֲבוּר שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר (בראשית ח:כ) ״וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה״ וְגוֹ׳, מַשְׁמָע שֶׁהִקְרִיב מִכָּל מִין טָהוֹר אֲפִלּוּ מֵאוֹתָן שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְהַקְרָבָה עַל פִּי הַתּוֹרָה. תְּשׁוּבָה לַדָּבָר, לְפִי שֶׁנֹּחַ לֹא יָדַע עֲדַיִן שֶׁיַּתִּיר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲכִילַת הַבַּעֲלֵי חַיִּים, וְאָמַר בְּלִבּוֹ וַדַּאי לְכָךְ צִוָּה לִי לְהַכְנִיס שִׁבְעָה שִׁבְעָה מִכָּל מִינִים אֵלּוּ כְּדֵי לְהַקְרִיב מִכֻּלָּם קָרְבָּנוֹת. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדַע שֶׁסּוֹפוֹ לְהַתִּיר לוֹ כָּל הַבַּעֲלֵי חַיִּים הַטְּהוֹרִים, עַל כֵּן צִוָּה לִקַּח שִׁבְעָה שִׁבְעָה לְפִי שֶׁצָּדִין מֵהֶם הַרְבֵּה, כִּי אֵין לוֹמַר שֶׁרָצָה בְּהַקְרָבַת כָּל הַמִּינִין, דְּאִם כֵּן לָמָּה לֹא הִתִּיר לַדּוֹרוֹת לְהַקְרִיב מִכָּל מִין טָהוֹר כְּשֶׁיִּהְיוּ בְּנִמְצָא אֵצֶל הָאָדָם, וְלָמָּה צִוָּה לְנֹחַ דַּוְקָא. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר (בראשית ח:כא) ״וַיָּרַח ה׳ אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ״, בַּעֲבוּר אוֹתָן מִינִין הָרְאוּיִין לְהַקְרָבָה, וְאִידָךְ כִּמְחַתֵּךְ בָּשָׂר בְּעָלְמָא הוּא.
פסוק יז:אַרְבָּעִים יוֹם. כְּנֶגֶד שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם. וּכְנֶגֶד הַזְּנוּת, שֶׁהִטְרִיחוּ לְיוֹצְרָם לָצוּר צוּרַת מַמְזֵרִים בְּאַרְבָּעִים יוֹם. וּכְנֶגֶד הַגָּזֵל, כִּי גָּזֵל מִסְפָּרוֹ אַרְבָּעִים.
