פסוק א:וַיֹּאמֶר ה׳ לְנֹחַ. אָמַר לוֹ שֶׁיִּכָּנֵס לַתֵּבָה קֹדֶם בֹּא הַמַּבּוּל.
פסוק א:כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי. וְרָאוּי לְךָ שֶׁתִּמָּלֵט אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ מִן הַמַּבּוּל כְּדֵי לְיַשֵּׁב אֶת הָעוֹלָם.
פסוק ב:מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ. כְּמוֹ שֶׁיָּבוֹאוּ לִפְנֵי הַתֵּבָה תַּכְנִיסֵם עִמָּךְ, וְזֶה לֹא אָמַר לוֹ מִתְּחִלָּה, אֶלָּא שֶׁיְּבִיאֵם אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם זָכָר וּנְקֵבָה, וְעַתָּה אָמַר לוֹ שֶׁיָּבִיא מִן הַטְּהוֹרָה שִׁבְעָה שִׁבְעָה זוּגוֹת וּמִן הַטְּמֵאָה זוּג אֶחָד, וְהוּא אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ אוֹ שְׁנַיִם זוּגוֹת. וְהֵיאַךְ יָדַע נֹחַ הַטְּהוֹרָה וְשֶׁאֵינָהּ טְהוֹרָה? אֶפְשָׁר שֶׁהָאֵל אָמַר לוֹ סִימָנֵי טָהֳרָה כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵהֶם קָרְבָּן בְּצֵאתוֹ מִן הַתֵּבָה, אוֹ נֹאמַר כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הָאֵל שִׁבְעָה מִן הַטְּהוֹרָה וּבָאוּ אֶל הַתֵּבָה מֵעַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, אוֹתָם שֶׁרָאָה נֹחַ שֶׁבָּאוּ שִׁבְעָה שִׁבְעָה יָדַע שֶׁהֵם טְהוֹרִים, אֲבָל לֹא יַסְפִּיק זֶה הַפֵּרוּשׁ לְעוֹף שֶׁבָּאוּ שִׁבְעָה שִׁבְעָה בֵּין טְמֵאִים וּבֵין טְהוֹרִים, וְעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לָנוּ לְפָרֵשׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָסַר לְנֹחַ סִימָנֵי טָהֳרָה בֵּין בִּבְהֵמָה בֵּין בְּעוֹף, אֶלָּא אִם כֵּן נֹאמַר שֶׁלֹּא בָאוּ שִׁבְעָה אֶלָּא מֵהָעוֹף הַטָּהוֹר כְּמוֹ הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, וּמַה שֶּׁאָמַר ״גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה״ (בראשית ז:ג) רוֹצֶה לוֹמַר שִׁבְעָה הַטָּהוֹר, וְסָמַךְ עַל מַה שֶּׁאָמַר הַטְּהוֹרָה, לְפִיכָךְ אָמַר גַּם. וּמַה שֶּׁאָמַר שֶׁבָּאוּ שִׁבְעָה שִׁבְעָה מִן הַטְּהוֹרִים וּשְׁנַיִם מִן הַטְּמֵאִים לֹא לַעֲשׂוֹת קָרְבָּן בְּצֵאת נֹחַ מִן הַתֵּבָה לְבַד, שֶׁאִם כֵּן דַּי לוֹ בְּפָחוֹת מִשִּׁבְעָה, כִּי לֹא רָאִינוּ שֶׁהִקְרִיב נֹחַ אֶלָּא פַּעַם אַחַת, וְאִם הִקְרִיב יוֹתֵר יוּכַל לְהַקְרִיב מִן הַנּוֹלָדִים מֵהֶם לְשָׁנָה אוֹ לִשְׁנָתַיִם אוֹ יוֹתֵר, אֶלָּא מַה שֶּׁרָצָה הָאֵל לְהַשְׁאִיר מִן הַטְּהוֹרָה שִׁבְעָה כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ מֵהֶם נֹחַ וּבָנָיו הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, שֶׁהַרְבֵּה מִינֵי הַטְּהוֹרִים לְפִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהַתִּיר לוֹ בָּשָׂר לֶאֱכֹל מַה שֶּׁלֹּא הִתִּיר לְאָדָם שֶׁלְּפָנָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָנַע מִמֶּנּוּ שׁוּם בָּשָׂר מֵהַטְּמֵאִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה״ (בראשית ט:ג) עַד שֶׁמְּנָעָהּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, אַף עַל פִּי כֵן לְפִי הַטֶּבַע הַטְּהוֹרוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר לְמַאֲכַל בְּנֵי אָדָם מֵהַטְּמֵאוֹת, וּבָרֹב לֹא יֹאכְלוּ בְּנֵי אָדָם בִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת הַטְּמֵאִים אֶלָּא מִפְּנֵי הָרָעָב, לְפִיכָךְ הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁאִיר בַּבְּהֵמוֹת הַטְּהוֹרוֹת יוֹתֵר מִן הַטְּמֵאוֹת כְּדֵי לֶאֱכֹל מֵהֶם וּלְחַיּוֹת זֶרַע, אַף עַל פִּי שֶׁהַכָּתוּב לֹא אָמַר אֶלָּא לְחַיּוֹת זֶרַע, לְפִי שֶׁהָעִקָּר הוּא לְחַיּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּמְצְאוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחַר נֹחַ וּבָנָיו סִפּוּקָם מֵהֶם. וְאֵין לִשְׁאֹל לָמָּה שִׁבְעָה וְלֹא שִׁשָּׁה וְלֹא שְׁמוֹנָה אוֹ יוֹתֵר, כִּי הָאֵל רָאָה בְּחָכְמָתוֹ כִּי שִׁבְעָה צָרִיךְ וְיַסְפִּיקוּ, וְיוֹתֵר לֹא תָּכִילֵם הַתֵּבָה.
פסוק ב:וּפֵירוּשׁ אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. זָכָר וּנְקֵבָה, וְאָמַר אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ בְּדֶרֶךְ הַשְׁאָלָה, וְכַאֲשֶׁר הַזּוּגוֹת שָׁווֹת בְּאֵיכוּת אַחַת, אָמַר ״אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ״ (שמות כו:ג), וְכַאֲשֶׁר אֵינָם שָׁווֹת בְּאֵיכוּת אַחַת וּרְאוּיִם לְהִזְדַּוֵּג זֶה אֶת זֶה כְּמוֹ זָכָר וּנְקֵבָה, אָמַר אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. וּמַה שֶּׁאָמַר וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא וְלֹא אָמַר טְמֵאָה? כֵּן הוּא הַדֶּרֶךְ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, וְכֵן ״אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר״ (דברים כג:יא), ״כִּי לֹא טָהוֹר הוּא״ (שמואל א כ:כו), ״אֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה״ (יחזקאל יח:יח), ״לֹא טוֹבָה הַשְּׁמוּעָה״ (שמואל א ב:כד), ״וּלְהַכְרִית גּוֹיִם לֹא מְעָט״ (ישעיהו י:ז) וְהַדּוֹמִים לָהֶם, פַּעַם יְדַבֵּר בִּמְקַיֵּם וּפַעַם בִּמְכַחֵשׁ וְהַכֹּל אֶחָד. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לא, פסחים ג) לָמְדוּ מִזֶּה שֶׁלֹּא יוֹצִיא אָדָם דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו, וְאָמְרוּ לְעוֹלָם יְסַפֵּר אָדָם בִּלְשׁוֹן כָּבוֹד.
פסוק ג:גַּם מֵעוֹף. פֵּרַשְׁנוּהוּ בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו. וּפֵרוּשׁ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בַּפָּסוּק ״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ״ (בראשית א:כה) כִּי מְקוֹמוֹתֵיהֶם חֲלוּקִים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.
פסוק ד:כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה. צִוָּהוּ שֶׁיִּכָּנֵס לַתֵּבָה שִׁבְעָה יָמִים קֹדֶם שֶׁיָּבִיא הַמַּבּוּל, לְהָכִין מוֹשַׁב הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת כָּל מִין וּמִין בְּקִנּוֹ, וּלְהַכְנִיס הַמַּאֲכָל כָּל מִין וּמִין בְּעוֹד שֶׁהַתֵּבָה פְּתוּחָה. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קח) כִּי מְתוּשֶׁלַח מֵת בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וְהֶאֱרִיךְ הָאֵל שִׁבְעַת יָמִים כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בְּאֶבְלוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח בְּאֵלֶּה שִׁבְעַת יָמִים, לְפִי שֶׁהָיָה צַדִּיק וְרָאוּי לְסָפְדוֹ, וְהָיָה מִנְהַג הַהֶסְפֵּד שִׁבְעַת יָמִים. וֶאֱמֶת כִּי יְמֵי מְתוּשֶׁלַח שָׁלְמוּ בְּבֹא הַמַּבּוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
פסוק ד:אָנֹכִי מַמְטִיר. וְלֹא זָכַר הִבָּקַע הַתְּהוֹם, כִּי יָדוּעַ הוּא בִּרְבוֹת הַמָּטָר יִבָּקְעוּ הַמַּעְיָנוֹת שֶׁהָיוּ נִסְתָּרוֹת תַּחַת הָאָרֶץ טֶרֶם בֹּא הַמָּטָר, כִּי רִבּוּי הַגֶּשֶׁם יְלַחְלֵחַ הָאָרֶץ שֶׁהִיא יְבֵשָׁה וּקְבוּצָה וְעוֹמֶדֶת בִּפְנֵי מַעְיְנוֹת הַתְּהוֹם, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַגֶּשֶׁם עָלֶיהָ יְלַחְלֵחַ הָאָרֶץ וְיַפְרִיד חֲלָקֶיהָ שֶׁהָיוּ קְבוּצִים וּמֵי הַמַּעְיָנוֹת הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁהָיוּ נִכְבָּשִׁים תַּחַת הָאָרֶץ הַיְּבֵשָׁה, יְבַצְבֵּץ בְּהִתְלַחְלְחָהּ וְהִתְפָּרְדָהּ וְיִפָּשְׁטוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה. וְלֹא הָיָה זֶה הֶפֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁעָלוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּטִבְעָם שֶׁיֵּרְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ, כִּי בְּשׁוּבָם לְמַה שֶּׁהָיוּ בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁהָיוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ יָשׁוּבוּ כְּטִבְעָם, כִּי בְּטִבְעָם הַמַּיִם מֵעַל לָאָרֶץ כִּי הֵם קַלִּים מֵהָאָרֶץ, וְכַאֲשֶׁר נִסְתְּרוּ תַּחַת הָאָרֶץ הָיָה הֶפֶךְ הַטֶּבַע בִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא שֶׁהוֹפֵךְ הַטְּבָעִים בְּעֵת שֶׁיִּרְצֶה. וְאַף עַל פִּי כִּי בְּשׁוּבָם לְטִבְעָם יַעֲלוּ שֶׁהֲרֵי הָיוּ תַּחַת הָאָרֶץ, אַף עַל פִּי כֵן בְּהִתְמַחֲאַת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם תֵּרֵד וְתִתְעָרֵב בַּמַּיִם וְהִנֵּה הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ מֵאֲלֵיהֶם וְיִתְפַּשְּׁטוּ, וְהַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים דּוֹחֲקִים אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְיִגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ.
פסוק ד:הַיְקוּם. הוּא כְּלָל לְכֹל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מִבַּעֲלֵי חַיִּים, וְשָׁרְשׁוֹ קוּם וְהַיּוֹ״ד נוֹסֶפֶת כְּיוֹ״ד ״רִיבָה ה׳ אֶת יְרִיבַי״ (תהלים לה:א). וּבְאָמְרוֹ כָּל הַיְקוּם, רוֹצֶה לוֹמַר אֲשֶׁר בַּיַּבָּשָׁה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, לֹא הַדָּגִים וְלֹא אֲשֶׁר בַּתֵּבָה.
פסוק ה:וַיַּעַשׂ נֹחַ. שֶׁנִּכְנַס בַּתֵּבָה הוּא וּבֵיתוֹ, וְהִכְנִיס עִמּוֹ הַבְּהֵמָה הַחַיָּה הָרֶמֶשׂ וְהָעוֹף, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיָּבֹא נֹחַ וְגוֹ׳״ (בראשית ז:ז).
פסוק ו:וְנֹחַ בֶּן־שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. סִפֵּר בּוֹ כַּמָּה שָׁנִים הָיָה כְּשֶׁבָּא אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי הַמַּבּוּל שֶׁהָיָה, וְי״ו וְהַמַּבּוּל בִּמְקוֹם כַּאֲשֶׁר, כְּמוֹ ״אִם לֹא יִשְׂבְּעוּ וְיָלִינוּ״ (תהלים נט:טז) ״וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי״ (תהלים סג:ז) וְרוֹצֶה לוֹמַר נֹחַ הָיָה בֶּן־שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה כַּאֲשֶׁר הָיָה הַמַּבּוּל עַל־הָאָרֶץ.
פסוק ו:וְהַמַּבּוּל הָיָה. מַבּוּל מַיִם, וְהַמַּבּוּל שֶׁזָּכַר עוֹמֵד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם.
פסוק ז:וַיָּבֹא נֹחַ וְגוֹ׳. שִׁבְעָה יָמִים נִכְנַס קֹדֶם בֹּא הַמַּבּוּל, זֶהוּ.
פסוק ז:מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל. וְנִכְנַס קֹדֶם שֶׁיָּבֹאוּ. וְלֹא יָדַעְנוּ טַעַם לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה לב) שֶׁאַף נֹחַ הָיָה מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב מֵעִיד עָלָיו שֶׁהָיָה צַדִּיק תָּמִים וְעָשָׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה׳.
פסוק ח:מִן־הַבְּהֵמָה. מְבֹאָר הוּא.
פסוק ט:שְׁנַיִם שְׁנַיִם. זוּגוֹת, וְהַזּוּגוֹת הֵם זָכָר וּנְקֵבָה. בָּאוּ אֶל־נֹחַ, הֵם בָּאוּ מֵעַצְמָם אֶל־נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה וְהוּא הִכְנִיסָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֵיהֶם.
פסוק י:וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים. לְסוֹף שִׁבְעָה שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל זְמַן ״כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה״ (בראשית ז:ד).
פסוק יא:בִּשְׁנַת וְגוֹ׳. וּכְבָר זָכַר לְמַעְלָה וְאָמַר ״וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה״ (בראשית ז:ו)? אֶלָּא לֹא זָכַר הַחֹדֶשׁ וְכַמָּה בַּחֹדֶשׁ, וּבָזֶה הַפָּסוּק זָכַר בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וְדָבָר זֶה מַחֲלֹקֶת בִּדְבָרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יא): רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי זֶה מַרְחֶשְׁוָן; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי זֶה אִיָּר. וְיוֹנָתָן הִכְרִיעַ כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁתִּרְגֵּם ״בְּיֶרַח הָאֵתָנִים״ (מלכים א ח:ב) ״בְּיַרְחָא דְעַתִּיקַיָּא קָרוּ לֵיהּ יַרְחָא קַדְמָאָה, וּכְעַן הוּא יַרְחָא שְׁבִיעָאָה״. וְנִרְאֶה שֶׁהַקַּדְמוֹנִים, מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד הֵנָּה, הָיוּ קוֹרְאִים חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי חֹדֶשׁ רִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה כִּי בּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, וּמִשֶּׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נִקְרָא לְיִשְׂרָאֵל נִיסָן חֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְתִשְׁרֵי חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, כִּי כֵן כָּתוּב ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים״ (שמות יב:ב), אַחַר שֶׁאָמַר ״לָכֶם״ נִרְאֶה כִּי לִשְׁאָר הָאֻמּוֹת לֹא הָיָה נִיסָן רֹאשׁ הַחֳדָשִׁים.
פסוק יא:נִבְקְעוּ. הֵחֵלּוּ לְהִבָּקֵעַ וְלָצֵאת, כִּי תְּחִלָּה יָרְדוּ גְּשָׁמִים לָרֹב בּוֹ בַּיּוֹם, וְאַחַר שֶׁהֵחֵלּוּ לָרֶדֶת הֵחֵלָּה הָאָרֶץ לְהִתְלַחְלֵחַ וּלְהִבָּקֵעַ הַמַּעְיָנוֹת בּוֹ בַּיּוֹם, וְיוֹם יוֹם הָיָה מוֹסִיף הַלַּחְלוּחַ בָּאָרֶץ, וִיצִיאַת הַמַּיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, עַד שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הַגֶּשֶׁם נִבְקְעוּ כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְהַמַּיִם מִתְגַּבְּרִים לָצֵאת יוֹם יוֹם עַד חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם.
פסוק יא:תְּהוֹם רַבָּה. לְשׁוֹן נְקֵבָה, וְכֵן ״תְּהוֹם רוֹמְמָתְהוּ״ (יחזקאל לא:ד), וְיֵשׁ לְשׁוֹן זָכָר ״תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא״ (תהלים מב:ח).
פסוק יא:וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ. וָי״ו וַאֲרֻבֹּת, פֵּירוּשׁוֹ אַחַר, כְּלוֹמַר אַחַר שֶׁאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ הַמַּעְיָנוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בְּפָסוּק ״כִּי לְיָמִים״; וּכְמוֹ וָי״ו זֶה הוּא וָי״ו מִן ״אַתָּה קָצַפְתָּ וְנֶחֱטָא״ (ישעיהו סד:ד) אַחַר שֶׁחָטָאנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ, ״וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף״ (שופטים ד:כא), ״וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הָעֹלָה״ (ויקרא ט:כב), ״יִגְבַּר יָמוּת וְיֶחְלָשׁ״ (איוב יד:י), כַּאֲשֶׁר כָּתַבְנוּ בְּסֵפֶר הַדִּקְדּוּק מִסֵּפֶר הַמִּכְלוֹל בְּשִׁמּוּשׁ הָאוֹתִיּוֹת. וְלָרֹב הַגְּשָׁמִים אָמַר אֲרֻבּוֹת כְּאִלּוּ נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם אֲרֻבּוֹת אֲרֻבּוֹת, וְכֵן אָמַר (מלכים ב ז:יט) ״הִנֵּה ה׳ עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה״.
פסוק יב:וַיְהִי הַגֶּשֶׁם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָאֵל כֵּן הָיָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.
פסוק יג:בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ שֶׁזָּכַר, בּוֹ בַיּוֹם נִכְנַס אֶל הַתֵּבָה; וְהִנֵּה אָמַר לְמַעְלָה כִּי בִּתְחִלַּת שִׁבְעָה נִכְנַס, וְאֵיךְ אָמַר עַתָּה כִּי בְּסוֹף שִׁבְעָה נִכְנַס שֶׁהוּא שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן? וְהַנִּרְאֶה מִזֶּה כִּי הוּא נִכְנַס בִּתְחִלַּת שִׁבְעָה כְּמוֹ שֶׁצִּוָּהוּ הָאֵל עִם כָּל בָּאֵי הַתֵּבָה, וְהֵחֵל לְתַקֵּן מוֹשָׁבוֹ וּמוֹשַׁב הַבָּאִים עִמּוֹ, וְאֵלֶּה שִׁבְעַת הַיָּמִים הָיוּ יוֹצְאִים וּבָאִים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְהָיוּ רוֹעִים בַּיַּבָּשָׁה סָמוּךְ לַתֵּבָה, וְהָיוּ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִתְרַוְּחִים לַאֲוִיר הָעוֹלָם, כִּי דַּי לָהֶם שֶׁיִּסָּגְרוּ בַּתֵּבָה הַיָּמִים שֶׁיִּצְטָרְכוּ מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁהָיָה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן נִכְנַס קֹדֶם בֹּא הַגֶּשֶׁם, וְכֵיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ כֻּלָּם וְסָגַר נֹחַ פֶּתַח הַתֵּבָה וְהַחַלּוֹן שֶׁעָשָׂה לְמַעְלָה, בָּאוּ מֵי הַמַּבּוּל בּוֹ בַיּוֹם.
פסוק יד:הֵמָּה, כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף. וְכָל הָעוֹף שֶׁאָמַר כָּלַל לְכָל חַי שֶׁיָּעוּף, וּפֵרַשׁ עוֹד וְאָמַר כֹּל צִפּוֹר, וְהוּא כְּלָל לְכָל הָעוֹפוֹת גְּדוֹלִים טְהוֹרִים וּטְמֵאִים, וּפֵרַשׁ עוֹד וְאָמַר כָּל כָּנָף, אֲפִלּוּ הָעוֹפוֹת הַקְּטַנִּים, כְּמוֹ מִינֵי הָאַרְבֶּה וְהַצִּרְעָה וְהַזְּבוּב וְהַדּוֹמֶה לָהֶם, וּפֵרוּשׁ כָּל כָּנָף כָּל בַּעַל כָּנָף אוֹ הוּא שֵׁם תֹּאַר.
פסוק טו:וַיָּבֹאוּ, שְׁנַיִם שְׁנַיִם. זוּגוֹת, כְּמוֹ שֶׁבָּאוּ בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה כֵּן בָּאוּ בְּבִיאָה שְׁנִיָּה, לֹא נִפְקַד אֶחָד מֵהֶם וְלֹא הָלַךְ לוֹ אֶל הַמִּדְבָּר וְלֹא הִתְעָרֵב עִמָּהֶם אַחֵר.
פסוק טז:וְכַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים. לְהַעֲמִיד כָּל מִין וּמִין בְּקַנּוֹ.
פסוק טז:וַיִּסְגֹּר ה׳ בַּעֲדוֹ. הֵגֵן בַּעֲדוֹ שֶׁלֹּא נִפְתַּח בַּתֵּבָה אֲפִלּוּ נֶקֶב אֶחָד בְּחֹזֶק הַגְּשָׁמִים הָרַבִּים שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים יוֹם.
פסוק יז:וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם. יוֹם וָלַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁזָּכַר, וּבִכְלַל יוֹם הַלַּיְלָה, כְּמוֹ ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״ (בראשית א:ה) וְהַדּוֹמִים לוֹ.
פסוק יז:וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם. וְכַאֲשֶׁר רָבוּ הַמַּיִם שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים יוֹם וּמֵי הַמַּעְיָנוֹת שֶׁגָּבְרוּ גַּם כֵּן, הָיָה בָּהֶם כֹּחַ לִשְׂאֵת אֶת הַתֵּבָה שֶׁתִּהְיֶה צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כִּי עַד שֶׁלֹּא גָּבְרוּ הַמַּיִם הָיְתָה כְּבֵדָה וְלֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לָרוּם מֵעַל הָאָרֶץ עַד שֶׁרָבוּ וְנָשְׂאוּ הַתֵּבָה וְצָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
פסוק יח:וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם. זֶה הַפָּסוּק בָּא לְהוֹסִיף רִבּוּי הַמַּיִם, כִּי וַיִּגְבְּרוּ יוֹתֵר מִן וַיִּרְבּוּ, וְאָמַר אַחַר וַיִּרְבּוּ וַיִּגְבְּרוּ לְהוֹדִיעַ כִּי הַהִתְגַּבְּרוּת הָיְתָה בְּרִבּוּי לֹא בְּחֹזֶק בִּלְבַד, וּמִתְּחִלָּה נָשָׂא אוֹתָהּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ כְּשֶׁגָּבְרוּ הַמַּיִם יוֹתֵר הוֹלִיכוּ אוֹתָהּ הֵנָּה וְהֵנָּה.
פסוק יט:וְהַמַּיִם גָּבְרוּ. גַּם זֶה בָּא לְהוֹסִיף יוֹתֵר, לְפִיכָךְ אָמַר מְאֹד מְאֹד. וְיֵשׁ הֵנָּה שְׁנֵי רִבּוּיִים, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ״וַיִּרְבּוּ״ וְאָמַר ״מְאֹד״ עִם ״וַיִּרְבּוּ״, וּבַפָּסוּק הַזֶּה אָמַר מְאֹד עִם גָּבְרוּ, וְהַהִתְגַּבְּרוּת יוֹתֵר מִן הָרִבּוּי, וְעוֹד אָמַר מְאֹד מְאֹד, לְהוֹסִיף יוֹתֵר הַתּוֹסֶפֶת שֶׁכֻּסּוּ כָּל־הֶהָרִים הַגְּבֹהִים.
פסוק כ:חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה. פֵּרֵשׁ כַּמָּה גָּבְהוּ הַמַּיִם עַל הֶהָרִים, וְאָמַר עוֹד וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים, רוֹצֶה לוֹמַר אֲפִלּוּ הַגְּבוֹהִים שֶׁבָּהֶם, כְּמוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה.
פסוק כא:וַיִּגְוַע וְגוֹ׳ וְכֹל הָאָדָם. אָמַר וְכֹל הָאָדָם בָּאַחֲרוֹנָה, כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וְתַחְבּוּלָה לְהִשָּׁמֵר מֵהָרַע, וְהָיָה לָהֶם לְהֵעָלוֹת עַל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים, לֹא הוֹעִילָה לָהֶם תַּחְבּוּלוֹתָם, כִּי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מֵעַל הֶהָרִים גָּבְרוּ הַמַּיִם. וְאָמַר וְכֹל שֶׁאֲפִלּוּ הַנְּפִילִים שֶׁנִּשְׂגְּבוּ בֶּהָרִים הַגְּבוֹהִים כִּסּוּ הַמַּיִם וְטָבְעוּ בָּהֶם. וְהַגְּוִיעָה הִיא מִיתָה מְהֵרָה בְּלֹא שׁוּם אֲרִיכוּת, וְכֵן הוּא הַטּוֹבֵעַ בַּמַּיִם.
פסוק כב:כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו. שְׁנֵיהֶם סְמוּכִים נִשְׁמַת וְרוּחַ, כְּאִלּוּ אָמַר נִשְׁמַת חַיִּים וְרוּחַ חַיִּים, וְכֵן סָמוּךְ עַל סָמוּךְ ״מִבְחַר וְטוֹב לְבָנוֹן״ (יחזקאל לא:טז), ״וְאֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם״ (שמואל ב כד:ט), ״נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָה״ (איוב כ:יז) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְאָמַר נִשְׁמַת חַיִּים עַל הָאָדָם וְרוּחַ חַיִּים עַל שְׁאָרֵי בַּעֲלֵי חַיִּים, כִּי לֹא אָמַר נְשָׁמָה אֶלָּא עַל הָאָדָם.
פסוק כב:בֶּחָרָבָה. אֲבָל דָּגִים שֶׁבַּיָּם לֹא מֵתוּ, כִּי בַמַּיִם הוּא גִּדּוּלָם, וְעוֹד כִּי אֵינָם עִם הָאָדָם בַּיַּבָּשָׁה שֶׁיָּמוּתוּ בַּעֲבוּרוֹ. וּמַה שֶׁאָמַר בְּחֻרְבַּן הָאָרֶץ (הושע ד:ג) ״וְגַם דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵפוּ״ וְעוֹד אָמַר ״אָסֹף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם״ (צפניה א:ג) שָׁם נֶאֱמַר דֶּרֶךְ גּוּזְמָא, אוֹ אֲפִלּוּ הָיָה הַדָּבָר כְּמַשְׁמָעוֹ, שָׁם מְדַבֵּר בְּאֶרֶץ פְּרָטִית וְאִם מֵתוּ הַדָּגִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיָּם הַסָּמוּךְ לְאוֹתָהּ הָאָרֶץ לֹא מֵתוּ בְּיַמִּים אֲחֵרִים וְלֹא אָבַד הַמִּין הַהוּא, אֲבָל בַּמַּבּוּל שֶׁהָיָה חֻרְבַּן כָּל הָאָרֶץ אִם הָיוּ מֵתִים כָּל הַדָּגִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַיַּמִּים הִנֵּה אָבַד הַמִּין הַהוּא מִן הָעוֹלָם וְלֹא רָאָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְהַשְׁחִית כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְלֹא לִבְרֹא עוֹלָם חָדָשׁ שֶׁהֲרֵי הִשְׁאִיר מִכָּל מִין וּמִין וְאָמַר לְהַחֲיוֹתָם עִם נֹחַ בַּתֵּבָה, וְהַדָּגִים לֹא הָיָה לָהֶם דֶּרֶךְ לְהַחֲיוֹתָם וּלְהַשְׁאִיר מֵהֶם עִם נֹחַ בַּתֵּבָה כִּי לֹא יִחְיוּ כִּי אִם בַּמָּיִם. וַיִּמַח, מִבִּנְיַן הַקַּל מִן מָחָה בְּשֶׁקֶל ״וַיִּשַׁע ה׳״ (בראשית ד:ד) מִן שָׁעָה וְהוּא פֹּעַל יוֹצֵא; וּפֵרַשׁ כִּי הָאֵל מָחָה בְּמֵי הַמַּבּוּל אֶת כָּל הַיְקוּם.
פסוק כג:וַיִּמָּחוּ מִן־הָאָרֶץ. אָמַר וַיִּמָּחוּ אַחַר שֶׁאָמַר וַיִּמַח, בַּעֲבוּר הָאָדָם, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁנִּמְחוּ מִכֹּל וָכֹל שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם שׁוּם זֵכֶר וְשׁוּם בִּנְיָן שֶׁבָּנוּ שֶׁיֹּאמַר אַחַר הַמַּבּוּל זֶה הַבִּנְיָן בָּנָה פְּלוֹנִי אֲשֶׁר מֵת בַּמַּבּוּל, כִּי הַכֹּל נִמְחָה בְּמֵי הַמַּבּוּל, לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (סנהדרין קח): וַיִּמַח בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַיִּמָּחוּ מִן־הָאָרֶץ לָעוֹלָם הַבָּא.
פסוק כד:וַיִּגְבְּרוּ. סִפֵּר כַּמָּה הָיָה תַּגְבֹּרֶת הַמַּיִם, וְהָיוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם. וְכָל זֶה יָדַע מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַדְּבָרִים הַסְּפוּרִים, לֹא שֶׁיָּדַע נֹחַ כַּמָּה יָמִים גָּבְרוּ הַמַּיִם וּמָסַר לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים; אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע סַךְ הָאַרְבָּעִים שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הַגֶּשֶׁם אַף עַל פִּי שֶׁהֶאֱמִין בָּאֵל שֶׁאָמַר לוֹ ״אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה״ (בראשית ז:ד) וְהוּא הִרְגִּישׁ יוֹם שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הַגֶּשֶׁם כִּי בְּנָפְלָם עַל הַתֵּבָה בֶּאֱמֶת הָיָה מַרְגִּישׁ בָּהֶם; אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִשְׁאֹל אֵיךְ יָדַע מִסְפַּר הַיָּמִים וְהִנֵּה לֹא הָיָה לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, וַאֲפִלּוּ הָיָה, הוּא לֹא רָאָה וְלֹא יָדַע בְּתוֹךְ הַתֵּבָה כִּי כֻלָּהּ הָיְתָה סְגוּרָה וְאֵיךְ יָדַע אַרְבָּעִים יוֹם לְחִסָּרוֹן הַמַּיִם וְשִׁבְעַת יָמִים שְׁלֹשָׁה פְעָמִים כְּשֶׁשָּׁלַח הָעוֹרֵב וְהַיּוֹנָה? וְיֵשׁ לָנוּ לוֹמַר כִּי נֹחַ הָיָה חָכָם בְּעִנְיְנֵי הַתְּכוּנָה וְהַשִּׁעוּר וְהֵכִין לוֹ הַכֵּלִים לִשְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בַּעֲלֵי הַמְּלָאכָה הַהִיא וְיוֹדְעִים בָּהֶם שְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה וַאֲפִילּוּ לֹא יִרְאוּ שֶׁמֶשׁ וְכוֹכָב. וּבֶאֱמֶת נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת הָיוּ לוֹ בְּתוֹךְ הַתֵּבָה דּוֹלְקוֹת יוֹם וָלַיְלָה וּלְאוֹרָן הָיָה עוֹשֶׂה מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת וּלְהַאֲכִיל הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת. וְאֵלֶּה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם הָיוּ אַחַר הָאַרְבָּעִים וְהִנֵּה שָׁלְמוּ הָאַרְבָּעִים בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּכִסְלֵו כִּי מִשִּׁבְעָה עָשָׂר מַרְחֶשְׁוָן עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּכִסְלֵו אַרְבָּעִים יוֹם, וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם שָׁלְמוּ בְּאֶחָד בְּסִיוָן, כִּי מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּכִסְלֵו עַד אֶחָד בְּסִיוָן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים לְחָדְשֵׁי הַחַמָּה כָּל חֹדֶשׁ מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם (עין ראש השנה יא ע״ב).
