פסוק א:לא גבה לבי. במחשבת הלב לא הייתי מתגאה:
פסוק א:ולא רמו עיני. במעשה להשתרר ביותר להרים עין למעלה כדרך גסי הרוח:
פסוק א:ולא הלכתי בגדולות. לא עשיתי דברים גדולים ונפלאים בבניינים נאים ומגדלים גבוהים להראות גדולה וכבוד ממני, ר״ל יותר מהצורך ומהראוי לי:
פסוק ב:אם לא. הוא ענין שבועה כאומר אם לא עשיתי כן יבא עלי עונש כזאת וגזם ולא אמר:
פסוק ב:שויתי ודוממתי. המשלתי נפשי כתנוק הנגמל משדי אמו שכל בטחונו על אמו כן כל בטחוני בה׳:
פסוק ב:כגמול עלי נפשי. הנפש אשר עלי ובקרבי הוא כתנוק הנגמל וכפל הדבר להתמדתו:
פסוק ג:יחל ישראל. ר״ל ממני ראו וכן עשו גם אתם וקוו אל ה׳ מעתה ועד עולם: