פסוק א:שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד. לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ, שתמך בנו – יֹאמַר נָא עם יִשְׂרָאֵל –
פסוק ב:לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם, כאשר התקומם עָלֵינוּ אָדָם להילחם בנו ולהשפילנו,
פסוק ג:אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ, בזעמם של אויבינו עלינו.
פסוק ד:אֲזַי הַמַּיִם – דימוי לעמים הרבים העומדים עלינו לכלותנו, שְׁטָפוּנוּ, היו שוטפים אותנו, נַחְלָה, זרימתם כנחל עָבַר, הייתה עוברת עַל נַפְשֵׁנוּ.
פסוק ה:אֲזַי עָבַר, היו עוברים עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, שטף הזדון והרשעות.
פסוק ו:בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם, כפי שזממו לעשות.
פסוק ז:נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר שנִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, ממלכודת שנלכדה הציפור אליה. הַפַּח שבו נלכדנו נִשְׁבָּר באופן לא צפוי, וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ.
פסוק ח:נחלצנו מצרתנו בנס מכיוון שעֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה', עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
