שלושת עיקרי ההכנה לקבלת התורה
התורה מאריכה בפרק י"ט בהקדמה למתן תורה. גם בחג השבועות שבו קוראים בתורה על מעמד הר סיני, הקריאה אינה מתחילה בעשרת הדברות, אלא בהגעת בני ישראל למרגלות הר סיני.
"אור החיים" הקדוש מלמדנו שבפסוקים אלו טמונים שלושה עיקרים לקבלת התורה.
כך אומרת התורה (שמות יט, א-ב): "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני. ויסעו מרפידים, ויבאו מדבר סיני, ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר".
כתב "אור החיים" הקדוש שם (פסוק ב):
אומרו: 'ויבואו מדבר סיני', והלא כבר אמר בכתוב שלפניו: 'באו מדבר סיני'!
עוד צריך לדעת: למה הוצרך לומר 'ויחנו במדבר'? הלא מובן הוא הדבר כי במקום ביאתם חנו!
אכן כוונת הכתוב הוא להקדים שלושה ענינים, הם עיקרי ההכנה לקבלת התורה, שבאמצעותם נתרצה ד' להנחילם נחלת ש-די, היא תורתנו הנעימה:
האחד הוא התגברות והתעצמות בעסק התורה, כי העצלות הוא עשב המפסיד השגתה, ולזה תמצא כי כל מקום שיזכירנה ד' לתורה ידקדק לומר לשון חוזק ואומץ, עד גדר שימית עצמו עליה, דכתיב: 'זאת התורה אדם כי ימות באהל' (במדבר יט, יד), ודרשו ז"ל (שבת פג ע"ב): 'אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה'. כמו כן רבותינו ז"ל ידקדקו בהזכרתה לומר: 'עסק התורה', 'השתדלות התורה', ורבים כמוהו, ועיין מה שפירשתי בספרי 'חפץ ד'' שחברתי על קצת ממסכתות הש"ס בקטנותי במאמר רבותינו ז"ל (שם פח ע"ב) 'למיימינים בה סמא דחיי', ותראה כי לא תושג ההשגה אלא בהתעצמות גדולה, וכנגד זו אמר הכתוב: 'ויסעו מרפידים', לא בא להודיע מקום שממנו נסעו, שאם כן היה לו להקדימו קודם תחנותם, אלא נתכוון לומר שנסעו מבחינת רפיון ידים, כמו שמצינו שדרשו כן רבותינו ז"ל (סנהדרין קו ע"א) בפסוק 'וילחם עם ישראל ברפידים' (לעיל יז, ח) - ברפיון ידים. עד כאן. והן עתה נסעו מבחינה זו, והכינו עצמם לעבוד עבודת משא בנועם ד', והוא אומרו: 'ויבואו מדבר סיני'.
וענין שני הוא השפלות והענוה, כי אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשפיל עצמו ומשים עצמו כמדבר, וכנגד זה אמר: 'ויחנו במדבר', פירוש: לשון שפלות וענוה, כמדבר שהכל דורכים עליו.
וענין שלישי הוא בחינת ייעוד חכמים בהתחברות בלב שלם ותמים, לא שיהיו בד בבד, שעליהם אמר הכתוב: 'חרב אל הבדים' (ירמיה נ, לו, ברכות סג ע"א), אלא יתועדו יחד ויחדדו זה לזה, ויסבירו פנים זה לזה, וכנגד זה אמר: 'ויחן שם ישראל' לשון יחיד, שנעשו כולן יחד כאיש אחד, והן עתה הם ראויים לקבלת התורה".
יהי רצון שנזכה לכל שלושת הענינים המכשירים את האדם לקבל את התורה, ומתוך כך לקבל את התורה.