פסוק א:וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ וְגוֹ' (קהלת ח, י). וְכִי יֵשׁ רְשָׁעִים קְבוּרִים בָּאִים וּמְהַלְּכִים. רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר: אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁהֵן מֵתִים וְכִקְבוּרִין בְּחַיֵּיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחוֹלֵל (איוב טו, כ). מַה הוּא מִתְחוֹלֵל? מֵת חוֹלֵל.
פסוק א:דָּבָר אַחֵר וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ (קהלת ח, י), הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּגֵרִים שֶׁבָּאִים וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה. וּמִמָּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ (קהלת ח, י), אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.
פסוק א:דָּבָר אַחֵר, וּמִמָּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ, מִמָּקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרָאוּ קְדוֹשִׁים שָׁם הֵם מְהַלְּכִין, וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָּעִיר אֲשֶׁר כֵּן עָשׂוּ (קהלת ח, י). יִשְׁתַּכְּחוּ מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. דָּבָר אַחֵר, יִשְׁתַּכְּחוּ שֶׁהֵן מִשְׁתַּכְּחִין בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, גַּם זֶה הֶבֶל, אֵין זֶה הָבֶל שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִין אוֹתָן מִתְגַּיְּרִין תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. רוֹאִין אוֹתָן וְאֵינָן מִתְגַּיְּרִין, גַּם זֶה הָבֶל. מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא וְנִתְגַּיֵּר וְהָיָה גֵּר שֶׁל אֱמֶת. זֶה יִתְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ.
פסוק א:וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. יֵשׁ שָׁמַע וְהִפְסִיד. וְיֵשׁ שָׁמַע וְנִשְׂכַּר. יוֹאָשׁ שָׁמַע וְהִפְסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם (דה״ב כד, יז). לְפִיכָךְ, וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים (דה״ב כד, כד). וְכֵן שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן (שמות טו, יד). אֲבָל יִתְרוֹ שָׁמַע וְנִשְׂכַּר, שֶׁהָיָה כֹּמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה וּבָא וְנִדְבַּק לְמֹשֶׁה וְנִכְנַס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְזָכָה לְיַתֵּר פָּרָשַׁת הַדַּיָּנִין לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה, לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.
פסוק א:וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים (שה״ש א, ג). אָמַר רַבִּי יַנַּאי בְּרַשְׁבִּ״י, הָרִאשׁוֹנִים, רֵיחַ שִׁירִים אָמְרוּ לְפָנֶיךָ. אֲבָל אָנוּ כְּשֶׁבָּאנוּ לַיָּם. לֹא הִנַּחְנוּ לָשׁוֹן שֶׁל שֶׁבַח שֶׁלֹּא קִלַּסְנוּ לָךְ. לְכָךְ נֶאֱמַר: לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ.
פסוק א:דָּבָר אַחֵר, הָרִאשׁוֹנִים, רֵיחַ מִצְוֹת נָתַתָּ לָהֶם. לְאָדָם נָתַתָּ לוֹ מִצְוָה אַחַת, לְנֹחַ וּלְבָנָיו שֵׁשׁ מִצְוֹת אֲבָל אָנוּ כְּשֶׁבָּאנוּ לְסִינַי, כְּאָדָם שֶׁהוּא מְעָרֶה מִפִּי חָבִית, כָּךְ אַתָּה מְעָרֶה עָלֵינוּ אֶת כָּל הַמִּצְוֹת. שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ (שה״ש א, ג). רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: שֶׁמֶן מֵאִיר לְמִי שֶׁעוֹסֵק בְּשַׁמְנָהּ שֶׁל תּוֹרָה. עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ (שה״ש א, ג), אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן בָּאִין וּמִתְגַּיְּרִין. וּמִי הוּא? זֶה יִתְרוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל, בָּא וְנִתְגַּיֵּר. וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה, מַפַּלְתּוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְאַחַר כָּךְ וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם (משלי יט, כה). לֵץ תַּכֶּה, זֶה עֲמָלֵק. וּפֶתִי יַעְרִם, זֶה יִתְרוֹ.
פסוק א:וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. שִׁבְעָה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ: יֶתֶר, (שמות ד, יח) שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה פָּרָשַׁת הַדַּיָּנִין. חוֹבָב, (במדבר י, כח) שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה. כְּשֶׁבָּא לָאָרֶץ, נָתְנוּ לוֹ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, וְאָמַר: כָּל עַצְמִי לֹא בָּאתִי וְהִנַּחְתִּי כָּל מַה שֶּׁהָיָה לִי אֶלָּא לִלְמֹד תּוֹרָה. וְעַכְשָׁו אֲנִי זוֹרֵעַ וְקוֹצֵר, אֵימָתַי אֲנִי לוֹמֵד תּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה בָּעִיר, וְזֶה הַמָּקוֹם צִיָּה הוּא, מִדְבָּר הוּא וְאֵין שָׁם חִטִּים. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָּךְ, הָלְכוּ לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם (שופטים א, טז) הָלְכוּ וּמָצְאוּ שָׁם אֶת יַעְבֵּץ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַמְּלָכִים יוֹשְׁבִים עִמּוֹ וְכָל יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ גֵּרִים הֵיאַךְ נֵשֵׁב שָׁם עִם אֵלּוּ. יָשְׁבוּ לָהֶן עַל שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְשׁוֹמְעִין וְלוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים ישְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִם (דה״א ב, נה). מַהוּ תִּרְעָתִים? שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין עַל הַשַּׁעַר. שִׁמְעָתִים, שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין וְלוֹמְדִים. שׂוּכָתִים, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְסַכִּין לָהֶם. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ תִּרְעָתִים, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לְצָרָה, מַתְרִיעִין וְהֵן נִשְׁמָעִין.
פסוק א:וּמִי הֵם הַקֵּינִים? הַבָּאִים מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל יִתְרוֹ, וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ (קהלת יא, א). בִּשְׂכַר קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם וְנֶאֱמַר בְּמֹשֶׁה כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִיהוּ, זָכוּ בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל יִתְרוֹ לֵישֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.
פסוק א:אָמַר שְׁלֹמֹה: וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ (קהלת ד, ב). וְחָזַר וְאָמַר כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת. (קהלת ט, ד). אָמְרוּ לוֹ: שְׁלֹמֹה, אַתָּה חוֹלֵם וְאַתָּה פּוֹתֵר. אֶמֶשׁ אָמַרְתָּ וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים, וְעַכְשָׁיו אַתָּה אוֹמֵר כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב. אָמַר: אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: הַנָּבִיא צוֹוֵחַ הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שִׁמְעוּ דְּבַר ה' (יחזקאל לז, ד) וְהֵן שׁוֹמְעִין, וְהַנָּבִיא צוֹוֵחַ לַחַיִּים: שִׁמְעוּ דְבַר ה' בֵּית יַעֲקֹב (ירמיה ב, ד). וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם. וְאוֹמֵר: כִּי עַם מְרִי הֵמָּה בָּנִים כֶּחָשִׁים בָּנִים לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת ה'. (ישעיה ל, ט).
פסוק א:וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב, וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ, טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק (משלי כז, י). רֵעֲךָ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁקָּרָא לְיִשְׂרָאֵל אַחִים וְרֵעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי (תהלים קכח, ח). וְרֵעַ אָבִיךָ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי (ישעיה מא, ח). אַל תַּעֲזֹב, וְאִם עָזַבְתָּ תֵּן דַּעְתֶּךָ. וּבֵית אָחִיךָ, יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו.
פסוק א:אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּשֶׁהִגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע אֶת יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, הָיוּ כְּפוּתִים יְדֵיהֶן מֵאֲחוֹרֵיהֶן נְתוּנִים בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהוֹלִיכוּם עֲרֻמִּים כַּבְּהֵמוֹת. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עַל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, אָמְרוּ לַהֶגְמוֹנוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם, עֲשׂוּ עִמָּנוּ חֶסֶד וְרַחֲמִים וְהַעֲבִירוּנוּ עַל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל. וְכֵן עָשׂוּ. יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לִקְרָאתָן, הוֹצִיאוּ לָהֶן פַּת מָלִיחַ וְצִיר עִמָּהּ. הֵבִיאוּ נוֹדוֹת רֵקִים וּצְבָעוּם בַּמַּיִם וּתְלָאוּם בְּשַׁעֲרֵי אָהֳלֵיהֶם. כְּשֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל כָּךְ, נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּן, הָיוּ סְבוּרִין שֶׁהֵן מְלֵאִין מַיִם. אָמְרוּ לָהֶן: אִכְלוּ פַּת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ נָבִיא לָכֶם מַיִם. אָכְלוּ אֶת הַפַּת, בָּאוּ וְאָמְרוּ: לֹא מָצָאנוּ מַיִם. וְהֵן נוֹשְׁכִין בְּשִׁנֵּיהֶם בְּאוֹתָן נוֹדוֹת, וְנִכְנְסוּ רוּחַ חַמָּה לְתוֹךְ מְעֵיהֶם וּמֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מַשָּׂא בַּעְרָב, בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים (ישעיה כא, יג). מַהוּ מַשָּׂא בַּעְרָב? מַשּׂאוֹי קָשֶׁה עַל בְּנֵי עֲרָב. אָמַר לָהֶן: כָּזֶה אֹרְחוֹת דְּדָנִים, דַּרְכָּן שֶׁל אַחִין לְקַבֵּל בְּנֵי דּוֹדֵיהֶן. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ, מַקְדִּימִין לְפָנָיו לֶחֶם וּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם. וְאַתֶּם ישְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא, בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נוֹדֵד (ישעיה כא, יד). וְאַתֶּם אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים, כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדְדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה (ישעיה כא, טו). אֲבִיכֶם שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ בַּצָּמָא בַּמִּדְבָּר, פָּתַחְתִּי לוֹ בְּאֵר מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם (בראשית כא, יט). וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם כָּךְ.
פסוק א:טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק (משלי כז, י). טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב, זֶה יִתְרוֹ שֶׁהָיָה קָרוֹב לְיִשְׂרָאֵל, מִן עֵשָׂו אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב. בְּיִתְרוֹ כְּתִיב: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם, וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק (ש״א טו, ו)
פסוק א:אַתְּ מוֹצֵא, כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בְּיִתְרוּ לְשֶׁבַח, כְּתִיב בְּעֵשָׂו לִגְנַאי. בְּעֵשָׂו כְּתִיב: נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ (איכה ה, יא). בְּיִתְרוֹ כְּתִיב: וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה (שמות ב, כא). בְּעֵשָׂו כְּתִיב: אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם (תהלים יד, ד). בְּיִתְרוֹ כְּתִיב: קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם (שמות ב, כ). בְּעֵשָׂו כְּתִיב: וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים (דברים כה, יח). בְּיִתְרוֹ כְּתִיב: וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם יִרְאֵי אֱלֹהִים. בְּעֵשָׂו כְּתִיב, שֶׁהוּא בִּטֵּל אֶת הַקָּרְבָּנוֹת. בְּיִתְרוֹ כְּתִיב: וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים. עֵשָׂו שָׁמַע צָרָתָן וְנִזְדַּוֵּג לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם (שמות יז, ז). לְכָךְ כְּתִיב וַיָּבֹא עֲמָלֵק. יִתְרוֹ שָׁמַע בְּטוֹבָתָן וְנִדְבַּק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ.
פסוק א:וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן (משלי ג, לה). כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, זֶה יִתְרוֹ כְּשֶׁבָּא אֵצֶל מֹשֶׁה. מַה כָּבוֹד נָהַג בּוֹ? וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אִגֶּרֶת שָׁלַח לוֹ, עֲשֵׂה בְּגִינִי. וְאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי, עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתֶּךָ. וְאִם לָאו, בְּגִין בָּנֶיךָ.
פסוק ו:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה (שמות יח, ו). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה: אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, אֲנִי הוּא שֶׁאֲנִי מְקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי נְאֻם ה' וְלֹא אֱלֹהֵי מֵרָחֹק (ירמיה כג, כג). אֲנִי הוּא שֶׁקֵּרַבְתִּי לְיִתְרוֹ וְלֹא רִחַקְתִּיו. וְאַף אַתָּה, אָדָם שֶׁבָּא אֶצְלְךָ לְהִתְגַּיֵּר, קָרְבֵנוּ וְאַל תַּרְחִיקֵהוּ. מִיָּד וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְראַת חֹתְנוֹ. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁיָּצָא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּ וּזְקֵנִים וְכָל יִשְׂרָאֵל. לְכָךְ נֶאֱמַר: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ.
פסוק ט:וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ. אַל תִּקְרֵי וַיִּחַדְּ אֶלָּא וַיִּהַד, שֶׁנַּעֲשָׂה יְהוּדִי. וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'. לָמָּה אָמַר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'? אָמַר יִתְרוֹ: לֹא הִנַּחְתִּי עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עֲבַדְתִּיהָ, וְלֹא מָצָאתִי אֱלוֹהַּ כֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים.
פסוק יא:אַרְבָּעָה אָמְרוּ אַרְבָּעָה דְּבָרִים, אִלּוּ אֲמָרָן אָדָם אַחֵר, הָיוּ שׂוֹחֲקִין עָלָיו לוֹמַר, זֶה מִנַּיִן הוּא יוֹדֵעַ דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֵלּוּ הֵן: מֹשֶׁה וּנְבוּכַדְנֶצַּר וְיִתְרוֹ וּשְׁלֹמֹה. מֹשֶׁה אָמַר: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ וְגוֹ' (דברים לב, ד). אִלּוּ אֲמָרוֹ אָדָם אַחֵר, הָיוּ אוֹמְרִים מִנַּיִן הוּא יוֹדֵעַ? אֶלָּא לְמֹשֶׁה נָאֶה לוֹמַר דָּבָר זֶה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה (תהלים קג, ז). וְאַף הוּא אָמַר: הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ (שמות לג, יג).
פסוק יא:שְׁלֹמֹה אָמַר: אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ (קהלת ג, יא). אִלּוּ אָמַר אָדָם אַחֵר, הָיוּ שׂוֹחֲקִין עָלָיו לוֹמַר, מִי הוֹדִיעַ לוֹ מַה יָּפֶה בְּעִתּוֹ וּמָה אֵינוֹ יָפֶה, אֶלָּא לִשְׁלֹמֹה נָאֶה לוֹמַר, שֶׁלֹּא חִסֵּר מִשֻּׁלְחָנוֹ כְּלוּם.
פסוק יא:אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, אֲפִלּוּ קֶחַ בְּתַמּוּז וּמְלַסְפָּנוֹן בְּנִיסָן, לֹא הָיָה שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה חָסֵר. וְלָמָּה אָמַר, אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהַטַּעַם מִשְׁתַּנֶּה.
פסוק יא:נְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר: וְכָל דָיְרֵי אַרְעָה כְּלָה חֲשִׁיבִין וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא וְדָיְרֵי אַרְעָא, וְלָא אִיתַי דִּי יְמַחֵא בִידֵהּ וְיֵאמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ (דניאל ד, לב). אִלּוּ אֲמָרוֹ אַחֵר, הָיוּ שׂוֹחֲקִין עָלָיו וְהָיוּ אוֹמְרִים: מִנַּיִן אוֹתוֹ רָשָׁע יוֹדֵעַ? אֶלָּא לוֹ נָאֶה לוֹמַר, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: וּבְכָל דִּי דָיְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן (דניאל ב, לח). וְיִתְרוֹ אָמַר: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים. כִּי בַּדָבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם, כְּאָדָם שֶׁבָּא לְהַטְעִין מַשּׂוֹי עַל חֲמוֹרוֹ, וְנִפְרַק מֵעָלָיו הַמַּשּׂוֹי. כָּךְ הַמִּצְרִים, חָשְׁבוּ לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמַּיִם, וְנִשְׁתַּקְּעוּ בַּמַּיִם. לְכָךְ כְּתִיב: כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.
פסוק כא:וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, גִּבּוֹרִים בַּתּוֹרָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ (תהלים קג, כ). יִרְאֵי אֱלֹהִים, כְּמַשְׁמָעוֹ. אַנְשֵׁי אֱמֶת, עוֹמְדִין עַל אֲמִתּוֹ שֶׁל דִּין. שׂנְאֵי בָצַע, שׂוֹנְאֵי מָמוֹן עַצְמָן, כָּל שֶׁכֵּן מָמוֹן שֶׁל אֲחֵרִים. יְהֵא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַתָּה שׂוֹרֵף גְּדִישִׁי, אֲפִלּוּ קוֹצֵץ אֶת כַּרְמִי, כְּהֹגֶן אֲנִי דַּיְּנוֹ.
פסוק כא:וְשַׂמְתָּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת (שמות יח, כא). שָׂרֵי אֲלָפִים, שֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי מֵאוֹת, שֵׁשֶׁת אֲלָפִים. שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף. וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, שֵׁשֶׁת רִבּוֹא. נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים. מַאי קָא מַשְׁמָע לָן. דְּשָׂרִים מִלְּגָיו. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: שָׁמַעְתִּי שֶׁבֵּית דִּין מַכִּין וְעוֹנְשִׁים שֶׁלֹּא מִן הַתּוֹרָה. וְלֹא לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה. אֶלָּא לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה.