וישמע יתרו. ר"ת וידע יתרו שנשמתו מקין עלתה. לקוטים כ"י בתוספת קצת נופך בס"ד. וס"ת יתרו כהן מדין חותן משה גימטריא קין עם הכולל. ואפשר לפרש את כל אשר עשה אלהים למשה שהכה לפרעה עשר מכות ולקח ממונו על שהרג הבל ולקח צאנו וכו' כמ"ש הרב ש"ך ז"ל וזהו ביזת מצרים שהיה חייב פרעה למשה ולקחוה ישראל וז"ש את כל אשר עשה אלהים למשה שעשה לו דין ונפרע מפרעה ולישראל עמו שלקחו הביזה שהיתה ראויה למשה: ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל. על שהרעו לישראל כלומר ולא בעבורי וזהו מענותנותו ויחד יתרו שנתבררה נשמתו והיא חלק הטוב שבקין וגם נעשה בשרו חידודין על שלקה פרעה רע של קין והיה חלק ממנו על כל הטובה וכו' אף שיצא רע לפרעה. א"נ ויחד יתרו שמח שיקבל תרי"ג מצות ביראה ואהבה ושמחה ובדיק בשמיה יתרו שעולה תרי"ג וג' כנגד יראה אהבה שמחה כמנין יתרו. א"נ יתרו כמנין תורה ה' רומז לשכינה כלומר שקבל תורה ונכנס תחת כנפי השכינה שהוא בחינת הגרים. א"נ שכיוין ליחד קבה"ו וזהו ויחד לשון יחוד ואותיות יחוד על כל הטובה כל יסוד הטובה מלכות על ני' ק' בסוד עשר ספירות כל אחת כלולה מעשר הם ק'. ואפשר לרמוז כי יתרו בגימטריא חלק טוב שבקין עם הכולל: ויקח יתרו עולה וזבחים לאלהים. כתב רבינו מהרח"ו ז"ל בדרשותיו כ"י וז"ל ויקח יתרו עולה וכו' יראה כי בתחלה היה מקריב ומקבל לאלוה את שם אלהים ככל חסידי א"ה. אך עתה הקריב הקרבן לשם הוי"ה כי עתה קבל אלהותו והיה לו שם הוי"ה לאלהים כמ"ש יעקב אע"ה והיה ה' לי לאלהים ואין פירושו שהקריב לשם אלהים אלא לשם הוי"ה שקבל לאלהים כגרים. ועל דרך האמת ישראל הם בת"ת עמוסים מני בטן בנים לה' שם הוי"ה שבת"ת. אך גר הוא תחת כנפי השכינה הנקראת צדק ונקראת אלהים ולכן הקריב לאלהים כ"י היא השכינה כי שם מקומו ולא יותר. וגם אכילת לחם לפני אלהים השכינה וגם שהיא שורה על השלחן עכ"ל. ואני בעניי לכאורה לא זכיתי להבין דברי קדשו דנהי דבחינת גר במלכות אבל צריך הגר לעשות המצות לשם ה' כדכתיב וכי יגור וכו' ועשה פסח לה' ובפרשת נסכים כתיב וכי יגור וכו' ועשה אשה ריח ניחח לה' כאשר תעשו כן יעשה ויש לישב קצת. ובשו"ת עדות ביהוסף להרב מהר"י אלמושנינו ז"ל חלק שני סימן ל"ב דף ס"ח ע"ג פירש משם רבינו האר"י זצ"ל מש"ה זובח לאלהים יחרם וגו' וגר לא תונה וכו' ע"ש ומ"ש עוד שם בשם האר"י ז"ל היה לו להביא משם זהר חדש דף ה'. ובקונטרס אהבת דוד דרוש י"ב דף נ"ה כתבתי עוד מעט בזה בס"ד ע"ש: מה הדבר הזה אשר אתה עושה. רש"י ז"ל פירש שהוקשה לו על ישיבתו וא"כ יהיה תשובה כי יבא אלי העם לדרוש אלהים הוא ולא לכבודי לכן הם עומדים לכבוד השכינה. ולסברת הראב"ע ז"ל שהוקשה לו על היותו שופט לבדו השיב כי יהיה להם דבר משפט בא הקב"ה אלי ויורני הדין ושפטתי ואיך אמנה שופטים. ועשה פשרה יתרו שזה דוקא לדבר קשה. ועוד האריך בזה הרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי ז"ל בפירושו כ"י: כי יבא אלי העם וכו'. אמרו במכילתא שאל יהודה איש כפר עכו את ר"ג מה ראה משה לומר כי יבא אלי העם ואם לאו מה יאמר כשהוא אומר לדרוש אלהים יפה אמר וצריך ביאור. ואפשר במ"ש הרב בני חיי בליקוטים במסכת עירובין דטעם מרע"ה שלא מינה דיינין היינו דמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה ואיך אפשר שיהיו דיינים בפניו ואמר לו יתרו דיכולים לדון דבר פשוט שאינו הוראה וז"ש את הדבר הקטון ישפוטו הם עכ"ד ואפשר דיהודה איש כפר עכו קשיא ליה מה טענה היא זו למ"ש לו יתרו מדוע אתה יושב לבדך וכי הממנו יפלא שבאים לדין. והשיב כשהוא אומר לדרוש אלהים והיינו כמו שתרגם אונקלוס למתבע אולפן יפה אמר דהם תלמידים ואסורים להורות הלכה בפני רבם. והשיב יתרו דיכולים לדון דבר פשוט דאין בו דין מורה הלכה כמדובר. ולפ"ז דהויכוח שלהם היה משום דין מורה הלכה. אפשר לרמוז במ"ש ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו והוא כמ"ש פ"ק דמגילה וחולדה היכי מתנבאה במקום ירמיה ומשני חולדה קרובת ירמיה ולא מקפיד עלה והגהות אשרי פרק הדר הוכיח מכאן דאם רבו אינו מקפיד שרי הן אמת דבדברי הג"א הללו עמדתי עליהם אני בעניי במ"א וגם סיים בהג"א דיש לגמגם ומ"מ דרך דרש נהגו כת הקודמים לפנינו ולפני פנינו דכשיש סברא בעולם רומזים בפסוק או במאמר רז"ל עפ"י אותה סברא. והנה מוכח מסוגית אעפ"י דף ס' ע"ב דהגם דרבו מוחל לא מסתייעא מלתא להורות כהלכה וכמ"ש התוספות שם. ועפי"ז אפשר לומר דגם יתרו ידע דאסור לתלמיד להורות בפני רבו. אמנם סבר דמרע"ה עניו מכל האדם ואינו מקפיד ובכה"ג שרי כמ"ש הג"א וזהו שדקדק יתרו לומר מדוע אתה יושב לבדך דהול"ל מדוע תשב לבדך אלא רצה לומר מדוע אתה שיש לך ענוה גדולה ואינך מקפיד כי בזה ליכא איסור מורה הלכה בפני רבו. והשיב משה רבינו ע"ה כי יבא וכו' ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי וכו' דלכאורה והודעתי וכו' יתר. אך רמז לו דהגם דאינו מקפיד ושרי להורות לפניו מ"מ לא מסתייעא מילתא ואינם מורים כהלכה וז"ש ושפטתי והודעתי וכו' דאם [הם] שופטים אחרים אינם מודיעים חקי האלהים דלא מסתייעא להו מלתא ומשו"ה ושפטתי והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו. וא"ל יתרו דידונו הפשוט דאין בו דין מורה הלכה אפילו לרב שמקפיד: נבול תבול וכו'. אפשר להבין הכפל במ"ש בפסחים דף ס"ד דאיכא מ"ד דסמכינן אניסא ומקשים מ"ט דלא היו מניחין לאכול הכ"ג חלב בערב יוה"כ. והתירוץ דשם מזיק כמ"ש בעניותי בקונטריס שער יוסף דף ק"ו. ועוד הקשו מאמה כליא עורב ותירץ הרב מקראי קדש דשם הזבח נפסל. ולפי מ"ש הרמב"ם ז"ל דהזבח כשר. יש לומר להפך דהיכא דיוצא נזק לא סמכינן אניסא ועוד דאמה כליא עורב בכל יום וההיא פעם אחת בשנה. והכא סמך מרע"ה על הנס. וזה דומה לכ"ג אוכל חלב דהנזק בידים בעין. וגם יוצא נזק בדינין וכיוצא וזה נבול תבול. אם את הדבר הזה תעשה כמו שאתה עושה וציוך אלהים שכה תעשה לבדך ויכלת עמוד. אבל אי לא אין סומכין על הנס בכי האי גוונא. ומאמר אם את הדבר הזה תעשה יש לו שתי משמעיות אחד פשוט ואחד נעלם:
