לפרק ל"ח
לאחר ניסי יציאת מצרים, קריעת ים סוף וניצחון על עמלק אנו מתכוננים בחרדת קודש למתן תורה. והנה התורה מספרת לנו על כך שיִתְרוֹ, חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה, מגיע אל משה החונה ליד הר סיני, מלווה בציפורה ובבני משה, לאחר ששמע על הניסים שעשה ה' לבני ישראל (א-ב). נחלקו המפרשים מתי יתרו מגיע למדבר. האם לפני מתן תורה, כפי סדר הפסוקים, או לאחריה, כפי שנראה בדברי משה ליתרו "וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־תּוֹרֹתָֽיו׃" והתורה הקדימה על פי הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" (ראה רמב"ן באורך).
לאחר שמשה מספר ליתרו באופן מפורט כיצד הציל ה' את בני ישראל והעניש את מצרים (ח), יתרו מברך את ה' (י). יתרו מכריז שניסים אלו ביררו לו את גדולת הנהגתו של ה', שגם העונשים מדויקים לפי המעשים (יא). מתוך כך מקריב יתרו קרבן לה' (יב).
יתרו מתוודע לכך שמשה לקח על שכמו להיות כתובת בלעדית לכל העם, החל בהוראת התורה באופן ישיר לכל ישראל, וכלה במה ששפט לבדו מִבֹּקֶר עַד־ערֶב את העם (יד). יתרו אומר למשה שהנהגה זו לא אפשרית, הן מצד כוחותיו של משה והן מצד העם (יז-יח) ומציע למנות "שרים" ממונים על העם (כא). תפקיד השרים יהיה ללמד את העם וכן לשפוט משפט צדק (כב). משה יעסוק רק בסוגיות שלא הגיעו להכרעה אצל ה"שרים" (כב) וכך הכל יָבֹ֥א עַל־מְקֹמ֖וֹ בְשָׁלֽוֹם (כג).
משה מקבל את עצתו של יתרו (כד), וממנה שרי אלפים ושרי מאות (כה). התורה מספרת לנו שמשה שולח את יתרו לביתו (כז), ויתרו מגייר שם את בני משפחתו (ראה רש"י).