פסוק א:למנצח לדוד להזכיר ר״ל לעורר הלבבות כמו שהתבאר וכוונת המזמור יראה שאמרו דוד בעת צרותיו אם בברחו מפני שאול אם בברחו מפני אבשלום בנו וי״מ אותו על צרת הגלות ג״כ כשלפניו והראשון נראה יותר
פסוק ב:ואמר א׳ להצילני כלומ׳ מהר להצילני כי מלת חושה האחרונה חוזרת על הכל כלומ׳ חושה להצילני וחושה לעזרתי.
פסוק ג:ואמ׳ יבושו ויחפרו כלומ׳ יבושו מסברם בהיות תוחלתם נכזבה והוא ענין יסוגו אחור כלומ׳ שיפלו ממועצותיהם.
פסוק ד:וענין ישובו על עקב בשתם וכו׳ פי׳ ישובו אחור בתגמול בשתם ר״ל מה שביישוני וצערוני. האומרים על צרתי האח ר״ל שמחה וגיל וישמחו בך כל מבקשיך וגו׳.